ביקורת: שליטי המטאל

"אוקיי מיסטר, מה אתה חושב שאתה עושה? אתה קורא לזה חדר? זה דיר חזירים. אני רוצה שתסדר את האזור הזה עכשיו. אתה רפש מגעיל. עמוד ישר! הכנס את החולצה למכנסיים! סדר את האבזם הזה! שרוך את הנעליים! טוויסטד סיסטר? מה זה? מחק את החיוך הזה מהפנים שלך. האם אתה מבין?! מה זה, סיכה של טוויסטד סיסטר?! על המדים שלך?! איזה מין גבר אתה? אתה חסר ערך וחלש. אתה לא עושה כלום, אתה לא שווה כלום, יושב פה כל היום ומנגן במיתר החשמלי הזה. אני סחבתי אם-16 ואתה… אתה סוחב את ה… ה… גיטרה הזאת! מי אתה? מאיפה באת? אתה מקשיב לי? מה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך?"

"אני רוצה לעשות רוק."

השיחה הזו תופסת חלק נכבד מהקליפ לשיר "We're not Gonna Take It" של טוויסטד סיסטר, קליפ שאיכשהו מצליח גם להראות חובבני וזול וגם להציג עבודה מאוד מרשימה מצד פעלולן שעבר יום צילומים ארוך. הקליפ עצמו, כמו ההמשך שלו, "I wanna Rock", הוא שילוב בין סלפסטיק ומאפיינים מפורסמים של תרבות המטאל. יש שיער ארוך, הד בנגינג, איפור פנים, בגדים קרועים, נעלי פלטפורמה, מיקרופון בגוון פוקסיה, נצנצים… אוקי, ספציפית מאפיינים של תרבות המטאל בשנות השמונים. המסר הוא שצעירים צריכים להשמיע את הקול שלהם ולא לכרוע תחת מגפו של האיש. אם צריך לנגן כל כך חזק שיעוף דרך חלון, כך יהיה. המטאל הוא כח משחרר עבור כל המדוכאים באשר הם. במיוחד אם הם בני נוער לבנים ממעמד הביניים.

כמעט ארבעים שנה לאחר מכן, לא הרבה השתנה. אמנם נוספו עוד 89 תת-ז'אנרים לעולם המטאל, אולם הבסיס נותר על כנו. מוזיקה כועסת, בועטת, רועשת, כזו שמגיעה לכל פינה על פני כדור הארץ ועדיין גורמת לאנשים מסוימים לקשר אותה בטעות לפולחן השטן. נכון שלהקות מטאל לא באמת מנסות להימנע מההקשר הזה עם אלבומים שעוסקים באפוקליפסה, מלאכים נופלים וכישוף, אבל זה חלק מהסצנה. הם לא אומרים שהשטן הוא טוב, זו ביקורת חברתית. אני חושב. האמת היא שאני די פוזר בכל הנוגע למטאל. אני נהנה לשלב שירי מטאל בפלייליסט שלי, אבל מאזן אותם עם קצת וט לג או פלורנס אנד דה משין. בתור ילד ניינטיז, ראיתי הרבה חולצות של איירון מיידן וגאנז אן רוזס בבית הספר (כמה טוב שלא הייתה לנו תלבושת אחידה), אפילו הדפסתי לי אחת בחנות. זה לא אומר שההכרות שלי עם הלהקות האלה היא מעבר לשטחית.

"שליטי המטאל" עוסק בלהקת המטאל סקאלפאקר, המורכבת כרגע משני תיכוניסטים לא מאוד פופולריים. האנטר על הגיטרה הוא הרוח המובילה של הלהקה וחולם להפוך לאחד מגדולי המטאל, קווין הוא מתופף מוכשר והחבר הטוב ביותר של האנטר. מתוך הבנה שהם צריכים לשפר את הביצועים שלהם, האנטר נותן לקווין שעורי בית להאזין למבחר שירי מטאל קלאסיים על מנת שיכנס טוב יותר לראש הנכון. יש להם זמן קצר למצוא בסיסט עד לקרב הלהקות, אחרת כל המאמצים שלהם לשווא.

קווין מוצא חברה שלישית פוטנציאלית ללהקה, נערה לא יציבה נפשית בשם אמילי. כשהיא נוטלת את התרופות שלה, אמילי די מתוקה ומפגינה כישורי נגינה מרשימים על צ'לו. רק שצ'לו זה לא מטאל ובנות זה… קצת מטאל, אבל לא מספיק לטעמו של האנטר. בזמן שקווין ואמילי מתקרבים וחוקרים את החיים שמחוץ ללהקה, האנטר הולך ונעשה אובססיבי לגבי התדמית שלו והרצון להיות מטאל באמת, גם אם זה אומר שכל השאר יצטרכו לשים את החיים שלהם על המתן בזמן שסקאלפאקר מוצאת את עצמה.

אחד הדברים שאני מאוד שמח שנעלמו מנוף סרטי הנעורים בשנים האחרונות, הוא החלוקה המעמדית. הרעיון שהתחיל בשנות השמונים לפיו התיכון הוא מיקרוקוסמוס המייצג סוגים שונים של בני נוער הנופלים כולם לקבוצות קלות להגדרה, הובא למנוחות במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 ופנה את מקומו ליצוג מציאותי יותר של מתבגרים. שליטי המטאל ממשיך את הקו ומציב את הדמויות הראשיות בפני אתגרים שבני נוער, או בכלל בני אדם, באמת מתמודדים מולם. יש בבית הספר בריון, אבל ההתנהגות שלו אינה מקובלת על רוב התלמידים והוא אף מעביר חלק ניכר מהסרט בהשעיה מחוץ למסך. הבחורה היפה שקווין מדבר איתה במסיבה אינה אשת חלומותיו או מישהי שהוא מנסה לעשות מייק אובר בכדי להשיג. היא מישהי חסרת בטחון שבטוחה שהחברה שלה הרבה יותר מעניינת בנים. הלהקה המתחרה, שהאנטר מרבה לרדת על הסגנון הפופי וחסר האמירה שלהם, הם חבר'ה ממש נחמדים. בלתי אפשרי לשנוא אותם. שליטי המטאל נמנע באלגנטיות מקלישאות של סרטי נעורים, כמו גם של סרטי תחרויות.

למעשה, האויב הגדול ביותר של האנטר וקווין הוא האגו של האנטר. יש לו תסביך עליונות, הוא משוכנע שכל מי ששונה ממנו יהיה אדם עלוב שאינו שווה התיחסות. הוא צעיר חלש פיזית ומלא כעס שרואה בהפיכה לכוכב מטאל את הנתיב היחיד שלו להגשמה עצמית. מי שעומד בדרכו, הוא אויב, גם אם אינו מתנהג ככה. כמובן שזה יוצר עומס עצום על קווין, שמכיר בקיומן של אפשרויות אחרות, אבל נאלץ לתפקד כסלע היציב בין האנשים סביבו. כשהוא שואל את אמילי אם היא מרגישה טוב יותר אחרי שהיא זורקת דברים בכעס, היא עונה שהייתה רוצה לא להרגיש צורך לזרוק דברים. זה כנראה התיאור הכי יפה שראיתי להפרעה נפשית בסרט קומי, לפחות מאז שמלווין אמר ב"הכי טוב שיש" שקרול גורמת לו לרצות להיות אדם טוב יותר. המחלה לא מוצגת כבדיחה, אבל ההתמודדות איתה היא חלק מהאפיון של דמות.

כן, זו קומדיה. לא פרועה במיוחד, אבל היו רגעים שבהחלט צחקתי בקול רם. השחקנים מגיעים ללא רקע קומי והתזמון שלהם הוא שילוב בין התסריט של די.בי. וייס ("משחקי הכס") והבימוי של פיטר סולט, שכבר הפתיע לטובה עם קומדיה רומנטית על צעירים חובבי מוזיקה ב"הלילה של ניק ונורה". כמובן שמגיע קרדיט להופעה של אדריאן גרינסמית, ג'יידן מרטל ואייזיס היינסוורת' בתור האנטר, קווין ואמילי, שנותנים לדמויות פנים, שיער ארוך וגם חיים. הליהוק של בני נוער אמיתיים לתפקיד, ולא שחקנים בני עשרים פלוס שמנסים להיראות צעירים יותר, מוסיף להם שבריריות שהופכת את המסע להגדרה עצמית ליותר אמין.

ציינתי שאת התסריט כתב די.בי. וייס, אז לא ממש מפתיע שהחלק החלש של שליטי המטאל הוא לקראת הסוף. הוא לא מתדרדר בפתאומיות כמו העונה האחרונה של "משחקי הכס", אולם רואים שמר וייס נתקע בנסיון להוסיף יותר מכשולים מהנדרש לקראת קרב הלהקות המתקרב. הוא גם רוצה שהדמויות ילמדו משהו מהחוויה ויגיעו למסקנה בסוף הסיפור, רק שזה הולך בניגוד לרוח הסרט. סקאלפאקר היא להקה של תיכוניסטים ואני לא שמעתי אפילו על אדם אחד שהגיע למסקנה סופית לגבי משהו בעודו בגיל ההתבגרות. זה בדיוק השלב בחיים בו מותר עדיין לעשות טעויות ולהמשיך לחפש.

פסקול הסרט מורכב בעיקר משירים מוכרים, לצד שיר מקורי וקליט להפליא שטום מורלו היה מעורב בכתיבתו. אם אתם אוהבים מטאל, אפילו לא כדרך חיים, אתם תהנו משליטי המטאל. למרות שיש פה ושם עומס מיותר על העלילה, זה סרט מהנה ורגיש שנכתב בשפה של בני אדם. הוא מרענן בתור סרט נעורים וגורם בתור סרט על מוזיקאים לגוף לזוז בכיף. בעיקר לראש, בתנועות מהירות למעלה ולמטה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.