האקדמיה חשפה אתמול את המועמדים בכל הקטגוריות לפרסי האוסקר השנה. נרשמו כמה הפתעות, אבל רוב השמות הצפויים נכנסו לרשימה הסופית. היו לי אחוזי הצלחה גבוהים יחסית בניחוש המועמדים, אבל זה כבר לא חשוב. מה שמעניין עכשיו זה לנסות להבין מה רשימת המועמדים אומרת לגבי הזוכים בעוד חודש וקצת.
הסרט הטוב ביותר
המועמדים הם: צלף אמריקאי, בירדמן, התבגרות, מלון גרנד בודפשט, משחק החיקוי, סלמה, התיאוריה של הכל, וויפלאש
אני חייב להודות שזו הייתה עונת אוסקרים חלשה יחסית. כמעט כל השמות החזקים היו ידועים כבר בסוף הקיץ ולראיה, שניים משמונת המועמדים נחשפו לראשונה בפסטיבל סאנדאנס, לפני שנה שלמה, בעוד מועמד נוסף יצא לאקרנים כבר במרץ. עם זאת, האקדמיה הצליחה לבחור רשימת מועמדים מסקרנת ומגוונת שכוללת את ארבעת יקירי המבקרים של השנה: בירדמן, התבגרות, מלון גרנד בודפשט, וויפלאש. ארבעת האחרים הם סרטי אוסקר סטנדרטיים יותר, אולם מתוכם, רק משחק החיקוי נחשב לבעל סיכוי אמיתי לזכיה.
אני לא יודע אם גלובוס הזהב קשור לכך, אבל הזכיה שם של התבגרות ומלון גרנד בודפשט (ולא של משחק החיקוי ובירדמן הפייבוריטים), הפכה את המרוץ לפתוח יותר. מצביעי גלובוס הזהב אמנם אינם חברי אקדמיה ואינם מצביעים לאוסקר, אבל הם תרמו רבות לבאז סביב שני הסרטים האלה. מאז הקיץ, אני מסמן את בירדמן המועמד המוביל לזכיה באוסקר, אולם ברגע האחרון, כשערכתי את הנבואה לאוסקר האחרונה של השנה, דרגתי את התבגרות במקום הראשון. אפילו שהוא רחוק מלהיות הסרט הטוב של השנה בעיני, אני משתדל להקשיב לרחשים מסביב והתבגרות צבר הרבה מומנטום בשבועות האחרונים, בעוד בירדמן די דורך במקום מאז ספטמבר.
כולי תקוה שהוליווד לא תחזור על ארועי 2010/1, כאשר סרטים מוערכים כמו הרשת החברתית, התחלה וקר עד העצם שלטו בפרסי המבקרים, אולם האוסקר ופרסי הגילדות הגדולים שלפניו הוענקו לנאום המלך השגרתי כל כך. במקרה הזה, אני מקוה שלא יעניקו את האוסקר למשחק החיקוי, לא רק כי לא השתגעתי על הסרט בעצמי, אלא בעיקר כי זו הזדמנות להראות שהאוסקר עוד רלוונטי, על ידי הענקתו לסרט שישמור על מעמדו לאורך זמן. זה קרה עם ארץ קשוחה ועם מטען הכאב, שתי בחירות לא אופייניות של האקדמיה שעדיין מוזכרות כבחירות מוצלחות. כמה שהארטיסט, ארגו ו-12 שנים של עבדות מוערכים גם הם, על אף אחד מהם לא היה קונצנזוס של "מביני עניין" כמו שיש להתבגרות ומלון גרנד בודפשט.
זו תמיד שאלה של עד כמה חברי האקדמיה מתחברים לסרט. משחק החיקוי עשוי להיפגע בגלל עיסוק בנטיות המיניות של הדמות הראשית, בעוד מלון גרנד בודפשט עלול להיתפס כביזארי מדי למצביעים רבים. לראיה, אין לסרטו של ווס אנדרסון אף מועמדות על משחק, חרף צוות שחקנים עשיר בשמות מוכרים. התבגרות ובירדמן שניהם עוסקים בנושאים שקרובים יותר ללבם של חברי האקדמיה. האחד בחיי משפחה והשני ברדיפה אחר פרסום. עוד לא ראיתי את בירדמן, אבל ממה שהבנתי, יש לו צדדים אפלים ודמות ראשית בעלת מוסר מפוקפק, מה שכנראה מטה את הכף לטובת התבגרות.
בקרב האחרים, וויפלאש היה יכול להפוך לגורם משמעותי יותר באוסקר, אם היה משווק טוב יותר. צלף אמריקאי הוא הפעם השלישית בה סרט של קלינט איסטווד מצטרף למרוץ ברגע האחרון ועדיין מספיק להיראות כמו מועמד לגיטימי. התיאוריה של הכל נשען על הופעה חזקה של שחקנים הראשיים, אבל אין לו מה להציע מעבר וסלמה הוא ההפתעה הגדולה לרעה. אחרי שבשבועות האחרונים דובר עליו כעל הסרט שעשוי לטרוף מחדש את הקלפים, הוא מועמד רק בקטגוריה זו ובקטגוריית השיר המקורי. אי אפשר להתעלם מהתחושה שלולא הנושא החברתי החשוב שלו, סלמה היה מסתפק במועמדות המוזיקלית בלבד. כמו שאלן דג'נרס אמרה בשנה שעברה: "יש שתי אפשרויות. אחת, 12 שנים של עבדות זוכה. שתיים, כולכם גזענים." סלמה לא יזכה, אבל עושה רושם שחלק גדול מהקולות להם זכה, הגיעו מתוך רגשות אשם ולא מתוך הזדהות (תשעים ומשהו אחוז מחברי האקדמיה הם לבנים, רובם אמריקאים).
קצת מספרים: אחרי שלוש שנים בהן היו תשעה מועמדים בקטגוריה זו, זו הפעם הראשונה מאז שינוי שיטת ההצבעה שרק שמונה סרטים עוברים את אחוז החסימה (כנראה שהיוזמה של ישראל ביתנו עבדה). לצערי, שני הסרטים הלא ישראלים החביבים עלי השנה, נעלמת ומר טרנר, מצאו עצמם מחוץ לקטגוריה.
בירדמן ומלון גרנד בודפשט מובילים עם תשע מועמדויות כל אחד, אבל בירדמן אינו מועמד על עריכה. מסיבה לא ידועה, אף סרט מאז אנשים פשוטים (שיצא ב-1980) לא זכה באוסקר מבלי להיות מועמד על עריכה.
הבימוי הטוב ביותר
המועמדים הם: אלחנדרו גונזלס איניאריטו – בירדמן, ריצ'רד לינקלייטר – התבגרות, בנט מילר – פוקס קצ'ר, ווס אנדרסון – מלון גרנד בודפשט, מורטן טילדום – משחק החיקוי
רוצים עוד נתון סטטיסטי מעניין? זו הפעם הראשונה מאז הורחבה כמות המועמדים לפרס הסרט, שאחד המועמדים על בימוי אינו נכלל בה. זה מצב המכונה "במאי בודד", בו הבמאי מועמד לאוסקר, אבל הסרט לא ורשימת האנשים שמצאו עצמם במשבצת זו כה מכובדת, שאולי אקדיש לה פוסט נפרד.
זהות הארבעה האחרים הייתה ברורה, אבל בנט מילר הפתיע כשהצליח להיות מועמד, חרף הדעות החלוקות כלפי איכותו של פוקס-קצ'ר. זו מועמדות שניה למילר, אחרי טרומן קפוטה. סרטו הנוסף, מאניבול, היה מועמד לאוסקר לסרט, אבל לא על בימוי.
בכל אופן, הסיכוי שמילר יקח את הפרס שואף לאפס. ארבעת האחרים מועמדים גם לפרס גילדת הבמאים והזוכה שם הוא לרוב גם הזוכה באוסקר. ריצ'רד לינקלייטר נראה פייבוריט כרגע, אם כי הוא במצב דומה לזה של אלפונסו קוארון לפני שנה. אם הוא זוכה, זה לא אומר הרבה לגבי מה יהיה הסרט הטוב ביותר. אם כל אחד אחר לוקח את הפרס, כנראה שזה על בימוי סרט זוכה אוסקר. שוב, איניאריטו נראה פייבוריט עד לפני כמה ימים, אבל משהו בשינוי הרוחות לכיוון התבגרות, גורם ללינקלייטר להראות כמו הזוכה הסביר ביותר.
אנדרסון מוזר מדי וטילדום יזכה רק אם משחק החיקוי הוא נאום המלך החדש. זה אמור להיות דו-קרב בין לינקלייטר ואיניאריטו ובמאי התבגרות צפוי לזכות.
השחקן הראשי הטוב ביותר
המועמדים הם: סטיב קארל – פוקס קצ'ר, בראדלי קופר – צלף אמריקאי, בנדיקט קמברבץ' – משחק החיקוי, מייקל קיטון – בירדמן, אדי רדמיין – התיאוריה של הכל
עוד לא ראיתי את בירדמן, אבל מייקל קיטון נחשב לפייבוריט בקטגוריה זו. בהחלט יתכנו הפתעות, אבל כמה שבירדמן כבר לא נראה כמו הימור בטוח, קיטון שומר על מומנטום. זה בהחלט נאום זכיה שאשמח לראות. כמו סטיב קארל, קיטון מועמד לראשונה לאחר שנים בהן הוא מזוהה בעיקר עם תפקידים קומיים (ובאטמן). בניגוד לקארל, לא נדרש מקיטון לשבת מדי יום שעות בחדר האיפור על מנת לעורר תגובות לדמות. יש הרבה ביקורת על כך שהאקדמיה מבלבלת בין עבודת איפור טובה למשחק איכותי, אבל נראה שמייקל קיטון כמעט ואינו מאוים.
האיום הרציני ביותר הוא מצד זוכה גלובוס הזהב, אדי רדמיין. אף על פי שמדובר בשחקן צעיר ופחות מוכר משאר המועמדים, החיקוי המרשים של רדמיין בתור סטיבן הוקינג הוא מסוג התפקידים שקשה להתעלם מהם. פה מדובר פחות באיפור ויותר בשפת גוף, אבל יש שיבקרו בחירה ברדמיין כהליכה אחר גימיקים.
עוד הפתעה יכולה להגיע מצד בראדלי קופר. ראיתי את צלף אמריקאי (ביקורת בשבוע הבא) ואני חושב שקופר בהחלט ראוי למועמדות על משחקו בסרט. הוא אמור להיות הסוס השחור בחבורה, אבל חשוב לציין שזו שנה שלישית ברציפות שקופר מועמד לאוסקר. אם זה לא מעיד על אהדה מצד האקדמיה, אני לא יודע מה כן. בכל מקרה, התוצאה הצפויה ביותר היא פרס למייקל קיטון, במיוחד אם בירדמן לא זוכה בפרס הסרט וירצו שלא יצא בידיים ריקות.
השחקנית הראשית הטובה ביותר
המועמדות הן: מריון קוטיאר – יומיים ולילה, פליסיטי ג'ונס – התיאוריה של הכל, ג'וליאן מור – עדיין אליס, רוזמונד פייק – נעלמת, ריס וית'רספון – הולכת רחוק
ראיתי רק שתיים מההופעות המועמדות, אבל אם תשאלו אותי, קשה להאמין שמישהי הייתה מרשימה אותי יותר מרוזמונד פייק בנעלמת. לצערי, אתם לא שואלים אותי, אתם שואלים את האקדמיה. 2014 הייתה שנה דלילה בתפקידים נשיים בולטים והעובדה שרק אחת מהנשים המועמדות כאן מופיעה במועמד לפרס הסרט, מדגישה זאת.
מכל בחינה אפשרית, כל הימור חוץ מג'וליאן מור יהיה נועז ביותר. בגיל 54, היא מועמדת בפעם החמישית וכבר זמן רב מתלחששים על כך שמזמן הייתה צריכה לזכות באוסקר. אני לא חובב גדול שלה, אבל אין מה לעשות, ג'וליאן מור היא היחידה שבכלל מוזכרת השנה בהקשר של זכיה וקשה להאמין שלא תלך הביתה עם פסלון מוזהב באמתחתה. רוזמונד פייק עשויה להפתיע, אבל הסיכוי לכך נמוך (ועדיין גבוה יותר משל שלוש האחרות).
שחקן המשנה הטוב ביותר
המועמדים הם: רוברט דובאל – השופט, אית'ן הוק – התבגרות, אדוארד נורטון – בירדמן, מארק רופאלו – פוקס קצ'ר, ג'יי.קיי. סימונס – וויפלאש
כנראה המותחת מבין קטגוריות המשחק השנה. ברור מיהם שני המועמדים המובילים, אבל קשה להחליט מי מביניהם קרוב יותר לזכיה. ג'יי.קיי. סימונס פתח פער כשוויפלאש יצא לקולנוע, אולם אד נורטון התחיל לצבור פרסי מבקרים ועיתונאים בקצב מטורף, עד שנדמה היה כאילו שכחו שסימונס הופיע השנה במשהו. מדובר בשני שחקנים שאני מאוד אוהב, אז זכיה של כל אחד מהם תגרום לי נחת. בזכות הגיל והחיבה התמידית של האקדמיה לנבלים בתפקידי משנה, אני מהמר כרגע שסימונס יזכה ונורטון יסתפק במועמדות בלבד בפעם השלישית בחייו.
אף אחד מהמועמדים האחרים לא נראה כמו איום. זכיה של מישהו מהם תתאפשר רק בזכות קרב צמוד מדי בין שני הפייבוריטים, שיאפשר מצב של שניים רבים והשלישי לוקח. במקרה הזה, אני מניח שאית'ן הוק הוא בעל הסיכוי הטוב יותר להפתיע, כחלק מסחף זכיות של התבגרות (למרות שעם 6 מועמדויות, קשה לסחוף באמת). לרוברט דובאל כבר זכה פעם אחת ובגיל 84, הוא הגבר המבוגר ביותר שמועמד לאוסקר על משחק (מקדימות אותו שלוש נשים).
שחקנית המשנה הטובה ביותר
המועמדות הן: פטרישיה ארקט – התבגרות, לורה דרן – הולכת רחוק, קירה נייטלי – משחק החיקוי, אמה סטון – בירדמן, מריל סטריפ – אל תוך היער
לחמש הנשים בקטגוריה זו, יש ביחד 25 מועמדויות לאוסקר לאורך הקריירה שלהן. כמעט חמישית מהן, שייכות למריל סטריפ. הוותיקה בחבורה, שכבר בעצמה מעדיפה לראות פרצוף חדש במקום, מועמדת השנה בפעם ה-19. לורה דרן וקירה נייטלי, מתגאות במועמדות שניה בסך הכל, בעוד פטרישיה ארקט ואמה סטון חדשות בעסק.
כבר זמן מה ברור שאם פטרישיה ארקט מועמדת כשחקנית משנה (הייתה יכולה להיחשב גם ראשית), היא כנראה לוקחת את האוסקר. אף מועמדת אחרת לא הותירה את אותו רושם השנה וארקט נחשבת לאחת הסיבות העיקריות שהתבגרות עובד חרף תהליך העבודה הלא שגרתי שלו. מתעוררת שאלה, איך בכלל מגלמים את אותה דמות לאורך 12 שנה, עם הפסקות של חודשים ארוכים בין הצילומים. אפשר לטעון שהדמות של ארקט כל כך חסרת אפיון, שלא נדרשת השקעה רבה בהכנה לגילומה. אפשר גם לא להיות אני ולטעון שהיא שחקנית כל כך טובה, שהצליחה לשמר את הדמות במשך יותר מעשור, מבלי לאבד כיוון בדרך.
אם נניח דעות אישיות בצד, פטרישיה ארקט הולכת לזכות באוסקר.
התסריט המקורי הטוב ביותר
המועמדים הם: בירדמן, התבגרות, פוקס קצ'ר, מלון גרנד בודפשט, חיית הלילה
סוף סוף קצת עניין. כמו בקטגוריות הסרט והבימוי, גם כאן בירדמן נראה כמו פייבוריט עד לאחרונה. עם הפופולריות הגואה של שניים מהמועמדים האחרים, התחרות נראית פתאום די צמודה.
אתחיל בלבטל את התבגרות כפייבוריט. הוא אמנם עשוי לזכות, כפי שהוא בעל סיכוי לזכיה ברוב הקטגוריות בהן הוא מועמד, אולם הוא דורש בחינה מחודשת של הגדרת המושג "תסריט". רוב הסרטים נכתבים במלואם לפני תחילת הצילומים, כאשר יש מיעוט אותם משלימים תוך כדי העבודה על הסרט. להתבגרות מעולם לא היה תסריט מוכן. כל קיומו של הסרט תלוי בנכונות של קבוצת שחקנים לגלם את אותם תפקידים במשך 12 שנה. בזמן הזה, ארצות הברית עברה שינויים כלכליים ופוליטיים והילדים הלכו והתבגרו. דברים אלה שולבו בסרט על מנת להעניק לו תחושה של אמינות, אבל זה גם אומר שלפחות 11 מתוך 12 שנות צילומיו, נעשו ללא סיום כתוב.
כמה שקטגוריית התסריט היא המקום בו האקדמיה מביעה לעתים הערכה לניסויים ושבירת מוסכמות, נראה לי שהפרס יוענק לתסריט סטנדרטי יותר, כזה שאפשר לקרוא במלואו באותה שנה בה מתחילים לצלם. בירדמן ומלון גרנד בודפשט הם המתחרים העיקריים, כאשר זכיה של בירדמן עשויה לסמן זכיה אפשרית בפרס הסרט. אצל מלון גרנד בודפשט, זכיה בפרס התסריט תהיה כנראה פרס ניחומים לווס אנדרסון שסיכוייו לזכות כבמאי נמוכים.
התרחיש היותר סביר בעיני הוא שאם התבגרות לוקח את פרסי הסרט והבימוי, בירדמן יזכה על שחקן ראשי ומלון גרנד בודפשט יקבל את האוסקר לתסריט מקורי. פוקס קצ'ר וחיית הלילה יכולים להתגאות במועמדות, אבל זה כל מה שיקבלו.
התסריט המעובד הטוב ביותר
המועמדים הם: צלף אמריקאי, משחק החיקוי, מידות רעות, התיאוריה של הכל, וויפלאש
לפני חודש, כשעוד נראה שהתחרות על פרס הסרט היא בין בירדמן ומשחק החיקוי, התאפשרות המתבקשת הייתה שיפצלו ביניהם את פרסי התסריט. זה כל כך פשוט, אחד מהם מבוסס על תסריט מקורי והשני על ספר, אז יהיה ממש קל לחלק לשניהם אוסקרים על כתיבה. כעת, לא רק מעמדו של בירדמן מעורער, אלא גם זה של משחק החיקוי. הוא עדיין פייבוריט, אבל הרבה פחות ברור מכפי שהיה.
וויפלאש היה אמור להיות בקטגוריה המקבילה, אבל כשחלקו את טפסי ההצבעה, הבחינו חברי אקדמיה כי התסריט של וויפלאש מוגדר כמעובד. הסיבה לכך היא שקיימת גרסה מוקדמת, קצרה יותר של הסרט ובעיני האקדמיה, זה מספיק בכדי להחשיב אותו למעובד. השערוריה הקטנה הזו עלולה להתברר כנקודה לזכות הסרט. אם משחק החיקוי לא צובר מספיק קולות, וויפלאש יכול לזכות את דמיאן צ'אזל באוסקר ראשון בחייו. נהיה חכמים יותר בעוד חודש, אבל התחושה שלי היא שוויפלאש יפתיע.
לא הייתי מתעלם גם מצלף אמריקאי. החדירה המהירה של הסרט למרוץ כמעט והשכיחה את האפשרות שגם יזכה על משהו. בעוד הייתי מהמר עליו יותר בקטגוריות הסאונד, צלף אמריקאי יגנוב לא מעט קולות. אותו דבר לגבי התיאוריה של הכל ומידות רעות שאמנם נחשבים לבעלי סיכויים קלושים בלבד לזכיה, אבל יכולים לעשות בלגן לשני המועמדים החזקים.
סרט האנימציה הטוב ביותר
המועמדים הם: 6 גיבורים, הקופסונים, הדרקון הראשון שלי 2, שירת הים, סיפורה של הנסיכה קאגויה
תגידו מה שתרצו על קטגוריות אחרות, אין הפתעה גדולה יותר השנה מהעדרו של סרט לגו מרשימת סרטי האנימציה המועמדים. הסרט, אחד הלהיטים המפתיעים של השנה ופייבוריט לזכיה באוסקר על פי תחזיות רבות, פספס את החמישיה ומסתפק במועמדות לשיר הנושא בלבד. כמו בית ספר למפלצות בשנה שעברה, האקדמיה העדיפה סרט לא מוכר יחסית, על פני שובר קופות פופולרי.
יכול להיות שמה שהפך את סרט לגו לפייבוריט בעיני חלק, הוא הסיבה שלא הצליח להיות מועמד. הסרט מכיל חלקים שאינם באנימציה ולחברי האקדמיה השמרנים, קל יותר להזדהות עם שחקנים בשר ודם מאשר עם דמויות מונפשות. אלא שאת המועמדים בוחרים אנשים שאנימציה היא חייהם והם העדיפו לתת את הכבוד לסרטים שאנימטורים אוהבים.
לכל אורך השנה, הייתה תהיה מי מהשניים יצליח לחדור, שירת הים האירי, או סיפורה של הנסיכה קאגויה היפני. שניהם עשויים באנימציה ידנית קלאסית ולא בעזרת מחשב, דבר שהאנימטורים באקדמיה מאוד מעריכים. ההפתעה היא ששניהם הצליחו לקבל מועמדויות, לצד הקופסונים העשוי בסטופ-מושן ושני סרטי אולפנים גדולים שמייצגים את יכולות התלת-מימד.
ההימור המתבקש הוא על 6 גיבורים, או הדרקון הראשון שלי 2, כאשר לשני יש יתרון קל. שניהם זכו לתפוצה רחבה, ביקורות חיוביות ברובן ופונים בקלות לקהל רחב. בעוד המועמדים נבחרים בידי אנשי מקצוע, את הזוכים בוחרים כל חברי האקדמיה, כך שסרטים שזכו ליותר חשיפה, הם בעלי הסיכוי הטוב יותר.
בכל זאת, אני חושב שהתחרות די פתוחה. אחד מסרטי התלת-מימד כנראה יזכה, אבל עכשיו שהם כבר ברשימה, לא הייתי פוסל את שלושת האחרים. 6 גיבורים והדרקון הראשון שלי 2 טובים, אבל לא ברמה של סרטי פיקסאר לפני כמה שנים, או של המסע המופלא. אלה סרטים שבברור יש להם אלטרנטיבות, השאלה היא רק אם מספיק בעלי זכות בחירה יטרחו בכלל לצפות בהן.
הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
המועמדים: אידה (פולין), לויתן (רוסיה), מנדרינות (אסטוניה), טימבוקטו (מאוריטניה), סיפורים פרועים (ארגנטינה)
אין כאן הפתעות. עוד לפני שהוכרזו תשעת הסרטים מתוכם תבחר החמישיה הסופית, היה ברור שזה דו-קרב בין אידה הפולני וסיפורים פרועים הארגנטינאי. שאר הסרטים, גם אם קטפו פרס פה ופרס שם, לא נחשבו לבעלי סיכוי לזכות.
אידה מסומן כבר זמן מה כפייבוריט, במיוחד לאור החיבה של האקדמיה לסרטים העוסקים בשואה. מועמדות מוצדקת על הצילום גם מחזקת את מעמדו מחוץ לקטגוריה. לא שזה באמת אומר משהו. לאורך ההיסטוריה של קטגוריה זו, היו סרטים שיוצגו גם בקטגוריות אחרות ועדיין הפסידו. לא ראיתי את סיפורים פרועים, אז אין לי דעה לגביו. אידה הוא סרט שהיה לי מאוד קשה להתחבר אליו, אבל אני עדיין מסמן אותו כפייבוריט. אולי ארגנטינה בכל זאת תנצח, אבל יותר מקובל כרגע להמר עליה למקום השני.
שתי נקודות ישראליות, למי שמבואס שגט אינו בין המועמדים. קודם כל, יש זוכה פרס אופיר שמועמד השנה לאוסקר. "איה" של עוד בן נון ומיכל ברזיס מועמד בקטגוריית הסרט הקצר שאמנם נחשבת זניחה, אולם תעורר הרבה תשומת לב בכלי התקשורת בארץ ערב הטקס.
נקודה שניה היא שכל עוד לא הוכרזו הזוכים, פולין וישראל בתיקו על תואר המדינה עם הכי הרבה מועמדויות בקטגוריה ללא זכיה. אידה הוא הסרט הפולני העשירי שמועמד ואם לא יזכה, נצטרך לחלוק איתם את אור הזרקורים. במילים אחרות, אני ממליץ למשרד החוץ להתחיל בקמפיין למען אידה, לשם שימור השגה היחיד של ישראל בתולדות האוסקר.
בשביל הזהב 