מוזר לכתוב ביקורת על סרט שהוא בו זמנית ריבוט, המשך וחזון מחדש של משהו שהיה בקולנוע רק לפני חמש שנים. בפעם הקודמת, "יחידת המתאבדים" היה תאונת שרשרת. האולפן התערב עם יותר מדי עם שינויים והבמאי, שגם ככה התקשה להוציא משהו קוהרנטי מהתסריט של עצמו, לא הצליח להציל מתוכם משהו ראוי לצפיה. קו הזמן המבלבל שהוצג בתחילת הסרט גרם לבעיות כשרצו להרחיב את היקום הסינמטי של DC לכזה שמנפיק להיטים כמו אצל המתחרים ממארוול, ויל סמית סרב לחזור לסרט המשך ואפילו מרגו רובי, היחידה שהסרט למעשה תרם לקריירה שלה, חשה צורך להפיק סרט משלה שיתקן את הרושם הגרוע מההכרות הראשונה עם הדמות שגלמה. זה אמנם הסתיים עם אוסקר על איפור ועם התחפושת הכי פופולרית של פורים 2017, אבל DC הבינו שאם יש להם רצון כלשהו לסחוט מהמותג הזה עוד סרט, ידרש שינוי כיוון משמעותי.
פה נכנס ג'יימס גאן. מארוול סדרו ליריביהם מתנה כאשר ותרו על שרותיו של גאן בעקבות ציוצים ישנים שנתפסו כחסרי טעם, מה שפנה אותו לעבור לצד השני ולעבוד על סרט חדש של יחידת המתאבדים. הוא אמנם נשכר מאז מחדש לעבוד עבור מארוול על הסרט השלישי של "שומרי הגלקסיה", אבל יחד עם העיכוב שגרמה מגפת הקורונה בכל התעשיה, היה לו זמן לביים סרט אחד כמו שהוא באמת רוצה ואפילו לפתח סדרת טלוויזיה שתופק בעקבותיו.
בסרט הקודם, למדנו שאשת המודיעין אמנדה ולר יזמה תכנית שבה אסירים מסוכנים בעלי יכולות מיוחדות ישלחו למשימות להצלת העולם. במטרה לשפר את המוטיבציה שלהם, הושתל בעורפם שבב אותו ולר יכולה לפוצץ במידה וינסו להימלט. כעת, המצב דומה, רק שרוב חברי הצוות הקודם הוחלפו. פרט להארלי קווין וקפטן בומרנג, כל העבריינים המגויסים הם חדשים. בולט ביניהם רוברט דובואה, המכונה בלאדספורט, שכיר חרב יעיל במיוחד שכל דבר יכול להפוך בידיו לנשק קטלני. הוא לא מעוניין להצטרף לתכנית, אבל ולר מזכירה לו כמה השפעה יש לה בעולם שבחוץ ודובואה מסכים בלית ברירה להוביל כח משימה.
בין המגויסים הנוספים נמצאים פיסמייקר הנחוש לשמור על שלום עולמי בכל האמצעים הדרושים, רטקאצ'ר 2, בתו של רטקאצ'ר המקורי שכמותו, מסוגלת לשלוט בעכברושים באמצעות מכשיר דמוי שרביט, פולקה דוט מן שלצד הרבה תסביכים פסיכולוגיים, יכול לירות נקודות צבעוניות וקטלניות מגופו, ננאווה ההומנואיד דמוי הכריש שפחות או יותר אינו ניתן להשמדה ותמיד רעב, סאבאנט המומחה לחבלה, ג'אוולין בעל הכידון והמבטא הגרמני, בלאקגארד שמדבר קצת יותר מדי, T.D.K שכוחותיו מתגלים במהלך הקרב, מונגל החייזר.ית וסמור. כלומר, סמור ענק וכנראה רצחני, אבל סמור.
הרבה דמויות, אליהן מצטרף גם ריק פלאג כמפקד מטעם הממשלה שדמותו עברה שדרוג מפלקט נשכח למישהו שאפשר להאמין שגדל בקרב בני אדם. כולם נשלחים לאי קורטו מלטיז, שם עלה לאחרונה דיקטטור חדש בהפיכה צבאית. יחידת המתאבדים צריכה להרוס מתקן ניסויים באי לפני שיוכלו להשתמש בחייזר המוחזק שם כנגד ארצות הברית ושאר העולם החופשי.
הרבה עלילה וזו רק נקודת המוצא. אם יש משהו שיחידת המתאבדים מודל 2021 לא סובל ממנו, זה מחסור בעלילה. בשלב מסוים, הארלי נפרדת מהחבורה ומתחילה קו עלילה משלה, בעוד הסרט עצמו מכיל מספר טוויסטים מפתיעים יותר ופחות. אחת הטענות כנגד הסרט הקודם הייתה שהוא קלישאתי ולא מאפשר זמן להכיר את הדמויות וליצור חיבור רגשי אליהן. הגרסה של ג'יימס גאן בהחלט משפרת את המצב. כשבדקתי בתום הצפיה, נדהמתי לגלות שהסרט החדש ארוך בסך הכל בתשע דקות מקודמו, ועם זאת הוא מכיל כל כך הרבה יותר תוכן.
החשיבות לכך היא שלמעשה אכפת לצופים ממה שקורה לדמויות. אנחנו רוצים שיצליחו במשימה כי אלה לא סתם כמה טיפוסים חזקים במיוחד שהוצמדו ביחד כדי להילחם בדמות קצת יותר מרושעת מהם. יש למעשה התפתחות של הקשר ביניהן, עד שקל לשכוח שמדובר בפושעים מסוכנים. יש אפילו ספק בהגדרה שלהם כנבלים לשעבר מכיוון שאמנדה ולר בעצמה מטשטשת את הגבול שבין נבל לבן ברית. היא אמנם משרתת את האינטרס הבטחוני של ארצה, אבל אם בסרט הקודם הוצגה כפקידה אפורה שלא עושה הרבה מעבר להכנת מצגת, כאן אנחנו אמורים לשנוא אותה. היא ההתגלמות של ניצול לרעה של כח ושל פטריוטיזם עיוור ומבחינתה, הדמויות שאנחנו מתחברים אליהן ורוצים בטובתן, הן לא יותר מאמצעי להשגת מטרה המוכתבת מלמעלה. היא לא רק יוצרת את יחידת המתאבדים, אלא גם מוכנה למחוק אותם בלחיצת כפתור אם יעלה הצורך.
ג'יימס גאן לא מעודן במיוחד במסר שלו. יותר מדמות אחת מציינת איך הגישה הכוחנית של יחידת המתאבדים אופיינית לאמריקאים (למרות שחצי מהם בכלל לא מארצות הברית), וכל הזמן ישנה עננה של האשמה מעל עצם הרעיון לפלוש למדינה ריבונית כדי למנוע ממנה גישה לנשק להשמדה המונית. זה נשמע מוכר? מיותר לציין שעבור אזרחי קורטו מלטיז, המצב נראה הרבה יותר מורכב. הם נעים בין דיקטטורה לדיקטטורה כשההבדל העיקרי הוא בשאלה האם הם בעד ארה"ב או מדברים בגנותה. גם כוחות המורדים, הקוראים להפלת המשטר החדש והשכנת דמוקרטיה, דומים להפליא בהתנהגותם לאנשים אותם הם מנסים לעצור. מצד שני, הם לא מדברים נגד המדינה של אמנדה ולר, אז מותר להם להתקיים. אפילו הנשק שמקורו בחלל החיצון הוא צורה של ביקורת נגד מדיניות החוץ האמריקאית, אבל פרוט על כך כבר יהיה ספוילר.
התרומה של גאן לא מתמצה רק בשיפור העלילה והדמויות. רבים הרגישו שהגרסה מ-2016 לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, בטח ביחס לטון הקליל שהטריילרים הבטיחו. למרבה המזל, ג'יימס גאן לא רק מבטיח, אלא גם מקיים. יחידת המתאבדים החדש הוא סרט מבדר, למרות שזה ממש לא בידור לכל המשפחה. האלימות פה מוקצנת לרמות לא מציאותיות, הדמויות מקללות ומתגאות בקטלניות שלהן והסרט גם אינו נטול מיניות. זה לא סרט לקחת אליו את הילדים בחופש (גם ככה יש תו ירוק), אלא לצפות בו כשהם ישנים או לא בבית. גאן מביא את כל הדברים שהפכו את "שודדי הגלקסיה" ללהיט, ומתפרע איתם ברמה שבעולם ה-PG של מארוול לא היו מרשים לו.
זה לא סוד ש-DC והאחים וורנר רצו יקום סינמטי גדול ורווחי כמו של מארוול. הבעיה הייתה שהם ניסו לדחוס בזמן קצר את מה שהמתחרים עשו במשך יותר מעשור. יחידת המתאבדים הקודם היה חלק מהגישה הבעייתית הזו ועל כן, הפך לבלגן שאושר להפקה הרבה לפני שהיה מוכן לכך. בשנים האחרונות, DC שינו גישה. במקום יקום אחיד שבמאים שונים מוזמנים לעבוד בהתאם לחוקים ולסיפור המסגרת הנוקשה שלו, החליטו לתת לבמאים עצמם יותר חופש פעולה, גם אם זה לא מסתדר כרונולוגית. ככה טוד פיליפס קבל את האפשרות להפוך את "ג'וקר" לסרט סוציו-אוקונומי שהוא מחווה למרטין סקורסזה, צוות נשי בהנהגת מרגו רובי זכה לפתח את הארלי קווין כמותג בלי קשר לסרטי יחידת המתאבדים, וזאק סניידר הצליח לבנות מחדש את "ליגת הצדק" כאפוס בשחור-לבן. כשהגיע תורו של ג'יימס גאן, הוא דאג שהסרט יראה כמו סרט של ג'יימס גאן. עד כמה שהוא אלים וגס, הוא גם מצחיק ומסוגנן, עם פסקול מוזיקלי מגוון ודמויות שלמעשה לומדות מנסיון ולא סתם הולכות בצורה עיוורת לעבר סכנה. נכון שיש לא מעט הגזמה עם כמות הנזק שהטובים מסוגלים לספוג, לצד כמות מוזרה של צרופי מקרים שעובדים לטובתם, אבל המגע של גאן ניכר לא בכך שהסרט הגיוני יותר, אלא בכך שהדברים הלא הגיוניים נראים כמו חלק לגיטימי לחלוטין מהחוויה.
בזמנו, הדבר הכי טוב שהיה לי לומר על "יחידת המתאבדים", זה שהוא אפילו לא הסרט הכי גרוע של DC מ-2016. לא שזו חכמה גדולה, כי ממש שנאתי את "באטמן נגד סופרמן". המחמאות לגרסה החדשה הן הרבה יותר ישירות. יחידת המתאבדים של ג'יימס גאן הוא מה שהעיבוד לקומיקס הזה היה צריך להיות לפני חמש שנים. הוא מהנה, אבל לא מזלזל בצופים. אלים, אבל באופן בו אפשר להבין את יחסי הכוחות ומה עומד מאחורי כל קטילה. יש לו מסר צפוי, אבל לפחות כזה שמשתקף בעולם האמיתי. הוא לא חף מפגמים, אבל בניגוד לגרסה הקודמת, הסרט הזה מוגדר דווקא בידי היתרונות שלו.