ביקורת: האביר הירוק

ביקורת זו נכתבת כמה ימים אחרי שקוונטין טרנטינו הגיש מחווה לסרטי קנון בפסטיבל ירושלים. עד כמה שהמשפט הקודם נראה הזוי עד לפני כמה שנים, הוא דווקא הגיוני לחלוטין כשחושבים עליו כיום. טרנטינו ידוע כמי שאף סרט אינו נחות מדי עבורו והגיוני שצפה בלא מעט מסרטיהם של גולן את גלובוס בצעירותו, בדומה לרבים מאיתנו. אמנם אין לחברת קנון מוניטין רצוף הפקות יוקרה, אבל בהחלט יש לה קטלוג נרחב של סרטים שהופקו על סמך מקורות פחות שגרתיים.

אחד הדברים שסרטי קנון עשו, מן הסתם גם מתוך שיקולים של זכויות יוצרים, היה לעבד לקולנוע אגדות. לא סיפורי פנטזיה אפיים במאות מיליוני דולרים ואפקטים מכאן ועד מורדור, אלא אגדות עממיות פשוטות יחסית, שהקהל כבר מכיר מילדות. זה משהו שכבר לא כל כך קורה כיום. אגדות קלאסיות עדיין משמשות בסיס לסרטים, אבל הנטיה של רוב האולפנים היא לנפח משמעותית את הסיפור ולהחליף את אווירת הקסם הכפרי במעמסה על החושים. יש פה ושם דברים מוצלחים, אבל יותר סביר להניח שהתוצאה תהיה בלגן חסר הגיון כמו "קינג ארתור: אגדת החרב", שרק השם שלו הוא כבר שילוב קקופוני של אלמנטים.

זה לא שאני טוען שסרטי האגדות של קנון היו סוגה עילית או משהו כזה, אבל המחווה לה זכו הזכירה לי שאפשר ליצור סרטים על פי אגדות בלי לנסות בכח לשנות את העלילה, להוסיף רעיונות שלא קשורים בכלל למקור, או לדחוס אותן לתוך תבנית סיפורית מוכרת במקום לזרום עם הקסם והמסתורין. התוצאה יכולה להיות מאוד מוזרה, אבל אגדות אמורות להיות מוזרות. אחרת הן סתם פנטזיה ריאליסטית או שם קוד אחר לחוסר מחויבות לז'אנר מסוים. "האביר הירוק" של דיוויד לוורי הוא נסיון נדיר לעבד אגדה קיימת למסך בלי להתבייש במקור או להכריח אותו להיות משהו אחר. לפחות, זה מה שאמור היה להיות.

גוואין, אחיינו של המלך, מוזמן באופן חריג לשבת לצדו בארוחת חג המולד, בה נוכחים כל אבירי הממלכה. במהלך הארוחה, נכנס לאולם זר מסתורי, הנראה כשילוב בין אדם לעץ. הזר, הזוכה כמעט מיד לכינוי האביר הירוק, מציע משחק. אחד האבירים ינסה לפגוע בו עם חרבו ואם יצליח, יקבל לרשותו את הגרזן המרשים של הזר המסתורי. כעבור שנה ויום, יגיע אותו אביר לכנסיה הירוקה, שם יאפשר לאביר הירוק להכות אותו בחזרה, מבלי לדעת מראש מה תהיה עוצמת הפגיעה. רק לאחר  מכן, המשחק יושלם.

בעוד המלך חולה מכדי לעמוד באתגר והאבירים כולם מהססים, גוואין צועד קדימה, מכה את האביר הירוק ובכך מקבל על עצמו את תנאי המשחק. בחלוף שנה, הוא יוצא צפונה בחיפוש אחר הכנסיה הירוקה, מבלי לדעת האם ישוב מהמסע בחיים או רק כאגדה.

מי שבקי מעט בפולקלור האנגלי, יודע שהבסיס לסרט הוא אגדת גוואין והאביר הירוק, סיפור נלווה לאגדות המלך ארתור. כנהוג באותה תקופה, הסיפור שמש גם כאגדת מוסר נוצרית, עם מסר שמועבר בצורה ישירה אודות חשיבותה של כנות. עם זאת, לוורי בחר להפשיט את הסיפור מפרטים שונים שקיימים במקור. המלך אינו מוכר בשמו, כך שאין אישוש לכך שמדובר בארתור. מה גם שגוואין אינו אביר עדיין, אבל אנשים מניחים אוטומטית שהוא בעל מעמד בשל קרבתו למלך. זה מתבטא בחוסר הנסיון הגובל בנאיביות שגוואין מגלה מדי פעם, סימן לכך שגדל בסביבה מוגנת ומעולם לא יצא למלחמה.

לוורי בחר גם להוציא מהסיפור את המסר המקורי של האגדה ולמעשה, את רוב ההסברים למה שקורה בה. הוא השאיר את תחושת הקסם והסכנה האורבת מכל פינה, בזמן שחתך מהסיפור את ההסברים שנותנים טעם לכל המשחק של האביר הירוק. הוא הפך אגדה שנועדה לחנך אנשים להיות נאמנים לעקרונותיהם, לסרט הדוניסטי שרומז לחוסר הטעם של הקיום. אחרי "סיפור רפאים" ו"הג'נטלמן והאקדח", הנחתי שלוורי לא יחשוף את כל הקלפים ושישאיר מקום לפרשנות, אבל האביר הירוק לא סתם משאיר מקום, אלא בכוונה הופך את הסיפור לפחות קל למעקב.

לצד השמטה של פתרון התעלומה שמופיע במקור, נוספו לסרט לא מעט דברים שלוורי המציא או שאל ממקורות אחרים. חלקם בהחלט מוסיפים לבניית העולם ולהרגשה שמדובר בסרט פנטזיה שאינו מתבייש בהיותו כזה. גם אם הן חסרות פואנטה לכאורה, או שתרומתן לסיפור לא ברורה, התוספות בהחלט עושות את המסע למיוחד יותר ומעניקות תחושה שיריבו של גוואין הוא חלק מעולם בו הכל אפשרי, גם כאשר אין הסבר ברור. מצד שני, חלק מהקטעים שנוספו לסיפור גובלים בהטרלה של הקהל ונמצאים שם רק כדי למלא זמן, או להזכיר שלוורי יכול לעשות מה שבא לו, כי זה הסרט שלו ורק הוא יחליט אם המסע של גוואין יעבור בשלום.

זו הנקודה בה אני הכי חלוק ברגשותי כלפי הסרט. מצד אחד, אני תומך ברעיון שמבחינת הדמויות, הבמאי הוא אלוהים והעולם נוצר בהתאם לרוחו ולא לפי אילוצים חיצוניים שאינו שלם איתם. מצד שני, אלא אם זו הנקודה אליה כוון מראש, הבמאי לא אמור להתערב במידה שמסיחה את הדעת מהסיפור עצמו. לוורי לקח אגדה שכבר יש בה גורמים על-טבעיים ומבחן אופי קשה במיוחד, והוסיף כמה בחירות לא מוסברות שרק מבלבלות עוד יותר. אמו של גוואין עוסקת בכישוף, אבל לא נראה שמישהו מהנוצרים הטובים מסביב מוטרד מכך. אליסיה ויקנדר מגלמת שתי נשים שונות איתן יש לגוואין אינטראקציה ומלמדות על טיבו כגבר, אולם אין ביניהן שום קשר ישיר ולא נראה שהוא עצמו תוהה לגבי הדמיון הפיזי ביניהן. הסצנה המרשימה ביותר מבחינה חזותית (שאולי גנובה מעיבוד קולנועי לסדרת מנגה מפורסמת) מצולמת נהדר, אבל גם לא מקדמת שום דבר בעלילה וחולפת מבלי שמישהו יתיחס אליה בהמשך. זה טוב שלוורי לא מפחד להתנסות ולהוסיף קסם לעולם סביב גוואין, אבל לא תמיד זה נעשה בצורה שמשרתת את הסיפור או מלמדת על הדמות הראשית בצורה יעילה.

אין לי תלונות על הליהוק של דב פאטל לתפקיד הראשי, אבל בתור דמות, גוואין כתוב רע. אין שום אחידות בתגובות שלו, הוא מפקפק בקיומו של העל-טבעי בעיצומו של מסע למפגש עם אדם-עץ שיכול לתפקד בלי ראש, והיחס שלו לנשים נע באקראיות בין בטחון מוחלט לחוסר יכולת לבטא משפט שלם בלי לגמגם. אין שום רע בנאיביות שלו כשלעצמה, אולם לא נראה שהוא מתפתח או לומד דברים בדרכו לכנסיה הירוקה. נראה גם שבאופן כללי הוא סומך על אנשים חדשים הרבה אחרי שהיה אמור ללמוד לחשוד בכולם.

יש לי הערכה כלפי המסירות של לוורי. כשיש לו את החופש לביים כרצונו, הוא מסוגל להפתיע, בין אם התוצאה מעניינת, או כוללת חמש דקות מתישות של אכילת עוגה בזמן אמת (לא, לא אהבתי את "סיפור רוחות". איך נחשתם?). גם בהאביר הירוק, הוא עושה בסרט כרצונו והקהל מתבקש להפסיק לצפות לחוויית צפיה רגילה ובמקום זה, להיסחף לתוך עולם בו רב הנסתר על הגלוי. יחד עם זאת, העדרה של תשובה לא בהכרח הופך תעלומה ליותר טובה. בהתחשב בקלות בה אפשר למצוא את האגדה המקורית ולגלות מה הייתה כוונת המשורר לפני קרוב לשבע מאות שנה, מתברר גם שהסיפור יותר מוצלח כשיודעים את האמת מאחוריו. הוא לא רק מעניין יותר, אלא גם הופך את גוואין לדמות שלמה יותר ונותן מטרה ברורה לדרך אותה הוא עובר. בגרסה של לוורי, הכל נותר סתום ושום דבר לא באמת מתחבר למשהו גדול יותר. עד כמה שמרענן לראות סרט המבוסס על אגדה עממית שאינו מנסה להתכחש לכך, ומגובה באפקטים מתאימים, לקח הוא חלק בלתי נפרד מאגדה קלאסית וחסרונו בהחלט מורגש כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.