נבואה לאוסקר: 3.12.2018

הסרט הטוב ביותר

שחור על לבן

האם תוכלו אי פעם לסלוח לי?

המועדפת

האדם הראשון

הכנסיה החדשה

הספר הירוק

סיפורו של רחוב ביל

רומא

כוכב נולד

סגן הנשיא

 

הבימוי הטוב ביותר

יורגוס לנתימוס – המועדפת

בארי ג'נקינס – סיפורו של רחוב ביל

אלפונסו קוארון – רומא

בראדלי קופר – כוכב נולד

אדם מקיי – סגן הנשיא

 

התסריט המקורי הטוב ביותר

בו ברנהם – כיתה ח'

דבורה דיוויס, טוני מקנמרה – המועדפת

פול שריידר – הכנסיה החדשה

בריאן הייד קרי, פיטר פארלי, ניק ואללונגה – הספר הירוק

אדם מק'קיי – סגן הנשיא

 

התסריט המעובד הטוב ביותר

ספייק לי, דיוויד רבינוביץ, צ'רלי וצ'טל, קווין וילמוט – שחור על לבן

ניקול הולופסינר, ג'ף ויטי – האם תוכלו אי פעם לסלוח לי?

ארמנדו איאנוצ'י, איאן מרטין, דיוויד שניידר – סטלין מת

בארי ג'נקינס – סיפורו של רחוב ביל

בראדלי קופר, ויל פטרס, אריק רות' – כוכב נולד

 

השחקן הראשי הטוב ביותר

כריסטיאן בייל – סגן הנשיא

בראדלי קופר – כוכב נולד

ראיין גוסלינג – האדם הראשון

איתן הוק – הכנסיה החדשה

ויגו מורטנסן – הספר הירוק

 

השחקנית הראשית הטוב ביותר

גלן קלוז – האישה

אוליביה קולמן – המועדפת

ויולה דיוויס – אלמנות

ליידי גאגא – כוכב נולד

מליסה מקארתי – האם תוכלו אי פעם לסלוח לי?

 

שחקן המשנה הטוב ביותר

מהרשאלה עלי – הספר הירוק

אדם דרייבר – שחור על לבן

סם אליוט – כוכב נולד

ריצ'רד אי. גרנט – האם תוכלו לסלוח לי?

סם רוקוול – סגן הנשיא

 

שחקנית המשנה הטובה ביותר

איימי אדמס – סגן הנשיא

ניקול קידמן – ילד מחוק

רג'ינה קינג – סיפורו של רחוב ביל

תומסין מקנזי – אל תשאירי סימן

רייצ'ל וייס – המועדפת

 

סרט האנימציה הטוב ביותר

משפחת סופר-על 2

אי הכלבים

מיראי

ראלף שובר את האינטרנט

ספיידרמן: ממד העכביש

 

הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

דוג-מן (איטליה)

המשפחה שלי (יפן)

כפר נחום (לבנון)

רומא (מקסיקו)

אהבה בימים קרים (פולין)

 

הצילום הטוב ביותר

שיימוס מקגארבי – זמנים קשוחים באל רויאל

רובי ראיין – המועדפת

לינוס סנדגרן – האדם הראשון

ג'יימס לקסטון – סיפורו של רחוב ביל

גרייג פרייזר – סגן הנשיא

 

העריכה הטובה ביותר

ברי אלכסנדר בראון – שחור על לבן

טום קרוס – האדם הראשון

פטריק ג'. דון ויטו – הספר הירוק

ג'יי קסידי – כוכב נולד

אלפונסו קוארון, אדם גוף – רומא

 

הפסקול המקורי הטוב ביותר

ג'סטין הורביץ – האדם הראשון

ניקולס בריטל – סיפורו של רחוב ביל

מייקל ג'יאצ'ינו – משפחת סופר-על 2

אלכסנדרה דספלה – אי הכלבים

אלכסנדרה דספלה – האחים סיסטרז

 

מיקס הסאונד הטוב ביותר

רפסודיה בוהמית

הפנתר השחור

מרי פופינס חוזרת

כוכב נולד

סגן הנשיא

 

עריכת הסאונד הטובה ביותר

הפנתר השחור

הנוקמים: מלחמת האינסוף

האדם הראשון

מרי פופינס חוזרת

כוכב נולד

 

העיצוב האמנותי הטוב ביותר

המועדפת

האדם הראשון

הספר הירוק

מרי פופינס חוזרת

רומא

 

עיצוב התלבושות הטוב ביותר

קולט

המועדפת

האדם הראשון

מרי פופינס חוזרת

מרי מלכת הסקוטים

 

האפקטים החזותיים הטובים ביותר

הפנתר השחור

הנוקמים: מלחמת האינסוף

חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד

האדם הראשון

מרי פופינס חוזרת

 

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר

הפנתר השחור

מרי מלכת הסקוטים

סגן הנשיא

מודעות פרסומת

נבואה לאוסקר – 1.10.2018

הסרט הטוב ביותר

בשערי הנצח

שחור על לבן

המועדפת

האדם הראשון

הספר הירוק

סיפורו של רחוב ביל

רומה

כוכב נולד

וייס

אלמנות

 

הבימוי הטוב ביותר

יורגוס לנתימוס – המועדפת

דמיאן שאזל – האדם הראשון

אלפונסו קוארון – רומה

בראדלי קופר – כוכב נולד

סטיב מקווין – אלמנות

 

התסריט המקורי הטוב ביותר

ז'ן קלוד קרייר, ג'וליאן שנאבל – בשערי הנצח

בו ברנהם – כיתה ח'

דבורה דיוויס, טוני מקנמרה – המועדפת

בריאן הייד קרי, פיטר פארלי, ניק ואללונגה – הספר הירוק

אדם מק'קיי – וייס

 

התסריט המעובד הטוב ביותר

ספייק לי, דיוויד רבינוביץ, צ'רלי וצ'טל, קווין וילמוט – שחור על לבן

ניקול הולופסינר, ג'ף ויטי – האם תוכלו לסלוח לי?

ברי ג'נקינס – סיפורו של רחוב ביל

בראדלי קופר, ויל פטרס, אריק רות' – כוכב נולד

גיליאן פלין, סטיב מקווין – אלמנות

 

השחקן הראשי הטוב ביותר

כריסטיאן בייל – וייס

בראדלי קופר – כוכב נולד

וילם דפו – בשערי הנצח

ראיין גוסלינג – האדם הראשון

ויגו מורטנסן – הספר הירוק

 

השחקנית הראשית הטוב ביותר

גלן קלוז – האישה

ויולה דיוויס – אלמנות

ליידי גאגא – כוכב נולד

ניקול קידמן – משמידה

מליסה מקרתי – האם תוכלו לסלוח לי?

 

שחקן המשנה הטוב ביותר

אדם דרייבר – שחור על לבן

סם אליוט – כוכב נולד

ריצ'רד אי. גרנט – האם תוכלו לסלוח לי?

דניאל קאלויה – אלמנות

סם רוקוול – וייס

 

שחקנית המשנה הטובה ביותר

איימי אדמס – וייס

קייתי בייטס – על בסיס מגדר

אוליביה קולמן – המועדפת

ניקול קידמן – ילד מחוק

רג'ינה קינג – סיפורו של רחוב ביל

 

סרט האנימציה הטוב ביותר

הקדמונים

משפחת סופר-על 2

אי הכלבים

ספיידרמן: ממד העכביש

ראלף ההורס 2

 

הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

מבצע הים האדום (הונג קונג)

המשפחה שלי (יפן)

כפר נחום (לבנון)

רומה (מקסיקו)

מלחמה קרה (פולין)

 

הצילום הטוב ביותר

רובי ראיין – המועדפת

לינוס סנדגרן – האדם הראשון

ג'יימס לקסטון – סיפורו של רחוב ביל

דיון ביבי – מרי פופינס חוזרת

אלפונסו קוארון – רומה

 

העריכה הטובה ביותר

סם סניד – המועדפת

טום קרוס – האדם הראשון

פטריק ג'. דון ויטו – הספר הירוק

ג'יי קסידי – כוכב נולד

ג'ו ווקר – אלמנות

 

הפסקול המקורי הטוב ביותר

קומייל ס. חוסייני – המועדפת

ג'סטין הורביץ – האדם הראשון

ניקולס בריטל – סיפורו של רחוב ביל

אלכסנדרה דספלה – אי הכלבים

אלכסנדרה דספלה – האחים סיסטרז

 

 

מיקס הסאונד הטוב ביותר

הפנתר השחור

האדם הראשון

מנועי התמותה

כוכב נולד

אלמנות

 

עריכת הסאונד הטובה ביותר

הפנתר השחור

הנוקמים: מלחמת האינסוף

האדם הראשון

מנועי התמותה

כוכב נולד

 

העיצוב האמנותי הטוב ביותר

בשערי הנצח

חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד

המועדפת

האדם הראשון

פיטרלו

 

עיצוב התלבושות הטוב ביותר

המועדפת

האדם הראשון

מרי מלכת הסקוטים

מרי פופינס חוזרת

פיטרלו

 

האפקטים החזותיים הטובים ביותר

הפנתר השחור

הנוקמים: מלחמת האינסוף

חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד

האדם הראשון

מנועי התמותה

 

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר

הפנתר השחור

מרי מלכת הסקוטים

וייס

פוסט פסטיבלים – מחפשים פייבוריט

שלושה פסטיבלים גדולים נתן לנו הקב"ה. את ונציה ואת טלורייד ואת טורונטו. מהרגע שנשמעה יריית הפתיחה בצפון מזרח איטליה ועד לרגעי הסיום באונטריו, היה ברור לכולם ששלושת הפסטיבלים האלה מעניינים את התקשורת מסיבה אחת בלבד: אוסקר.

לאורך העשור האחרון, הזוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר כמעט תמיד נחשף לראשונה באחד מפסטיבלי סוף הקיץ. זהו בדיוק התזמון המתאים לבנות קמפיין לפרסי סוף השנה, ליצור רחש בקרב הקהל, לנופף בחותמת איכות של בחירה רשמית בפסטיבל ולא לצאת סופית מכל החורים לפני שההצבעה לאוסקר מסתיימת. הוליווד למדה איך לעבוד במסגרת הזמן הזו ומארגני הפסטיבלים נהנים מחשיפה תקשורתית ומבכורות אטרקטיביות יותר בזכות שיתוף הפעולה מצד המפיצים.

בדרך כלל, הייתי אומר עכשיו שיש לנו פייבוריט ועוד סרט או שניים שאולי עוד יביאו לשינוי מומנטום ויתנו לו תחרות ראויה על פרס האקדמיה. השנה, חמישה-שישה סרטים יצאו מעונת הפסטיבלים עם באז רציני לאוסקר. בואו נבחן את הבעד ונגד של כל אחד מהם.

 

כוכב נולד (במאי: בראדלי קופר)

בעד: כנראה ה-סרט מבחינת הדיבור כרגע. הקרנת הבכורה שנקבעה לו בימים הראשונים של פסטיבל ונציה, והבכורה הצפון אמריקאית לקראת סוף פסטיבל טורונטו, הבטיחו שההתלהבות מהסרט באה בשני גלים וכך נשמרה לאורך זמן. בראדלי קופר, שזהו סרטו הראשון כבמאי, הרשים את המבקרים גם לפני וגם מאחורי המצלמה, וליידי גאגא שבתה את לבם. האקדמיה אוהבת כלבויניקים שלוקחים על עצמם מספר תפקידים בהפקה ולקופר יש לפחות ארבעה (כולל הפקה וכתיבה). הסיפור פשוט יחסית, אבל עם מספיק טוויסט מודרני בשביל לא להראות כמו העתקה של אחת הגרסאות הקודמות. למרות (ואולי בזכות) תאריך יציאה מוקדם יחסית, כוכב נולד הוא הסרט הראשון השנה שמדברים עליו ברצינות לא רק כמועמד לאוסקר, אלא כבעל סיכוי של ממש לזכות.

נגד: זה רימייק של רימייק של רימייק. בהחלט אפשרי שלמרות ההתלהבות, הרבה חברי אקדמיה יעדיפו משהו מקורי יותר. יתכן גם שלאור הנסיון של האקדמיה להוסיף מגוון אתני ומגדרי לשורותיה, סרט על אנשים לבנים שמנסים להצליח בעולם המוזיקה, פחות יקלע לטעם המצביעים שאינם זקנים לבנים. בנוסף, ההתלהבות המוקדמת מכוכב נולד מזכירה את זו שהייתה מלה לה לנד לפני שנתיים. כל כך מהרו להכתיר אותו בתור הסרט שיקח את האוסקר, שהרבה אנשים שכחו שאור ירח גם זכה לתגובות נלהבות במקביל. אנחנו יודעים איך זה נגמר.

 

maxresdefault_resize.jpg

 

המועדפת (במאי: יורגוס לנתימוס)

בעד: כבר כמה שנים אומרים שאם יורגוס לנתימוס יעשה סרט נגיש יותר לקהל הרחב, הוא סוף סוף ישיג דריסת רגל בהוליווד. נראה שזה מה שקורה עם הדרמה הקומית ההיסטורית על מאבקי כח בחצר המלכה אן. צוות השחקניות ובראשן אוליביה קולמן, קנה את המבקרים, והתסריט השנון משתלב בצורה מעוררת תאבון עם עיצוב היסטורי מרשים. האקדמיה פחות הולכת כיום על סיפורים שמתרחשים לפני יותר ממאה שנה, אז אולי הגיע הזמן לצלול עמוק יותר להיסטוריה.

נגד: בשנה חלשה יחסית, המועדפת היה יכול לממש את שמו ולהפוך בקלות לפייבוריט לאוסקר. השנה, נראה שהתחרות די קשה וסרטו של לנתימוס עשוי להיעלם בין שאר הזוכים הפוטנציאליים. המבקרים אוהבים את הציניות שלו, אבל לא בטוח כמה טוב יתקבל בקרב חברי האקדמיה. כמה שינסה להתקרב למרכז, לנתימוס תמיד יהיה במאי קצת מוזר, עם גישה אנטי-בידורית לסרטיו. העצמה נשית היא דבר שהולך עכשיו בהוליווד על הנייר, אבל לא בטוח עד כמה הדבר יתבטא בהצבעה חשאית.

 

the-favourite-trailer-1_resize.jpg

 

סיפורו של רחוב ביל (במאי: בארי ג'נקינס)

בעד: לפני שנתיים, סרטו של ג'נקינס זכה באוסקר בטוויסט של הרגע האחרון. הפעם, הוא יבוא לבמה בלי טעויות ותיקונים, כשכל הוליווד יודעת מי הוא. סיפורו של רחוב ביל הוא מאותן מלודרמות על רקע גזעי וביקורת מעמדית שהאקדמיה נזכרת להצביע להן מדי פעם. הטריילר נראה נהדר ועם צוות שחקנים גדול, תהיה לו תמיכה מצד הענף המיוצג ביותר בקרב מצביעי האוסקר. אחרי כוכב נולד, זה הסרט שהכי דברו עליו בהקשר של זכיה בפסלון המוזהב, אלא שבניגוד לפעם הקודמת, עכשיו ידעו לא לזלזל בסיכוייו של ג'נקינס.

נגד: בפעם הקודמת גם הייתה יותר הסכמה בקרב מבקרים שאור ירח הוא אולי הסרט הטוב ביותר של השנה. סיפורו של רחוב ביל נחשב לטוב, אבל לא עד כדי כך טוב. נשמעו טענות על כך שהתקציב הנמוך אינו תואם את חזונו של הבמאי וקשה לחזות מראש מתי תופסים את האקדמיה בשנה בה היא רוצה להצביע דווקא לסרט טעון פוליטית. מלודרמה על רקע גזעי זה גם תיאור די מדויק של התרסקות, סרט שעד היום  לא ברור איך האקדמיה העדיפה על פני כל אחד מארבעת המועמדים האחרים (חוץ ממינכן, אולי). הזכיה של אור ירח הגיעה במקביל לנסיון של האקדמיה לפצות על העדר מועמדים שחורים שנה לפני כן, אפקט שסיפורו של רחוב ביל לא יהנה ממנו.

 

if-beale-street-could-talk_resize.jpg

 

אלמנות (במאי: סטיב מקווין)

בעד: כמו ג'נקינס, גם סטיב מקווין ביים זוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר ולא זכה על בימויו. כמו לנתימוס, גם סטיב מקווין הראה שכאשר הוא פונה לקהל רחב יותר מבסרטיו הראשונים, נוצר חיבור טבעי להפליא. אלמנות מכיל צוות שחקנים גדול, שזה תמיד טוב באוסקר, ובראשו ויולה דיוויס, שזה מעולה כי האקדמיה מתה על ויולה דיוויס. האקדמיה תמיד הראתה חולשה מוזרה לסרטים אלימים, גם אם זה פחות מורגש בעשור הנוכחי. יש דיבורים על אוסקר ואם בגילדות של הוליווד יתחברו אליו, מדובר במועמד אידאלי לאוסקר.

נגד: אחרי התלהבות ראשונית מצד המבקרים בטורונטו, שכחו מהסרט בקלות מפתיעה. זה אף פעם לא סימן טוב אם הפסטיבל נגמר ולא מדברים על הסרט שלך. מהטריילרים קשה להגדיר את הז'אנר אליו הסרט משתייך ועד כמה הוא אפל לעומת מבדר. אם הטון המבלבל הזה קיים גם בסרט עצמו, יהיה לו קשה לגייס מספיק תמיכה בקרב חברי האקדמיה. האוסקר הוענק בשנתיים האחרונות לסרט על אפרו-אמריקאים ולסרט עם אישה בתפקיד הראשי. לתת את הפרס לסרט עם אישה אפרו-אמריקאית בתפקיד הראשי יכול, עם כל המאמצים לייצר יותר מגוון בקרב המצביעים, להיתפס כקשה מדי להזדהות עבור לא מעט חברי אקדמיה. אני מקווה שהמשפט האחרון יתגלה כלא נכון.

 

widows-movie-trailer-viola-davis-michelle-rodriguez-elizabeth-debicki-cynthia-enrivo-tom-lorenzo-site-15_resize.jpg

 

הספר הירוק (במאי: פיטר פארלי)

בעד: הזכיה המפתיעה של הספר הירוק בפרס חביב הקהל בטורונטו, מיד הקפיצה אותו לראש טבלאות ההימורים. הפרס הזה מוענק בשנים האחרונות בעיקר לסרטים שמגיעים עד למועמדות לאוסקר, כך שמדובר בחשיפה מעולה. העלילה מזכירה גרסה מהופכת של הנהג של מיס דייזי, סרט שזכה באוסקר, הרבה בזכות הרעיון להסביר על גזענות ושוויון הזדמנויות דרך דמות חיצונית למאבק. ויגו מורטנסן ומהארשאלה עלי גם הצטרפו למרוץ ומכיוון ששניהם שחקנים שהאקדמיה כבר הכירה בכישוריהם, הם מסוגלים לסחוב בבטחה את הסרט על גבם. בנוסף, מבין הסרטים המוזכרים כאן, זה היחיד עם 100% טריות באתר רוטן טומייטוז. זאת אומרת שאף מבקר עוד לא נתן לו ביקורת שלילית.

נגד: הוא כן קבל הרבה ביקורות מעורבות. הבעיה במדד של רוטן טומייטוז היא שהאתר נותן ציונים בראיה של שחור-לבן. האם הביקורת חיובית בסך הכל, או לא. בבדיקה הזו, נספרות גם ביקורות של שלושה כוכבים, או כאלה שהביעו הרבה הסתייגות מחלקים בסרט, אבל לא מהסרט כמכלול. הציון שלו במטאקריטיק, העומד על 68%, כנראה יותר מייצג. מה גם שפיטר פארלי מקושר בעיקר עם קומדיות וולגריות ויהיה מאוד קשה למצוא לו אוהדים בתעשיה אחרי שהיה מעורב ביצירת סרט 43 השנוא.

 

GreenBookTrailer_resize.jpg

 

רומה (במאי: אלפונסו קוארון)

בעד: אם לא היה ברור עוד קודם שלרוב המבקרים יש דעה מאוד חיובית כלפי אלפונסו קוארון, רומה הפך אותו לאדונם המוחלט. הסרט החצי-אוטוביוגרפי נחשב בעיני רבים לארוע הקולנועי של השנה ואין ספק שיככב בסיכומים ורשימות בסוף דצמבר. קוארון ביים, כתב, צלם וערך סרט שכבר נבחר לייצג את מקסיקו באוסקר וכנראה ישבור את הבצורת של המדינה עם אוסקר ראשון בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה.

נגד: כל זה היה טוב ויפה אם רומה היה סרט קולנוע. הוא אמנם יקבל סיבוב קולנועי קצר בכדי להיות כשיר לאוסקר, אבל עיקר ההפצה שלו תהיה בנטפליקס. להרבה אנשים בתעשיה עדיין קשה לראות בסרטים שמופצים בידי שירותי סטרימינג סרטי קולנוע. קיים ויכוח האם מקומם בכלל בטקס האמי ותמיד יהיו חברי אקדמיה שיסרבו להצביע בטענה שצריכה להיות הפרדה ברורה בין המדיות. חוץ מזה, רומה הוא סרט דובר ספרדית והאקדמיה עדיין נוטה חזק לטובת סרטים דוברי אנגלית.

 

image_resize.jpg

למה לשים לב בוונציה וטורונטו

הפסטיבלים השנתיים של ונציה וטורונטו פרסמו לפני כשבועיים את רשימות הסרטים שיוצגו במהלכם. סביר להניח שיתווספו עוד כמה שמות עד שפסטיבל ונציה יתחיל בסוף אוגוסט, אבל כבר עכשיו יש פה לא מעט סרטים שמקווים ליצור מומנטום שיקח אותם עד לאוסקר. יחד עם פסטיבל טלורייד, ששומר את רשימת הסרטים המוקרנים בו בסוד כמעט עד הרגע האחרון, הפסטיבלים האלה נעשו במהלך העשור האחרון תחנה חשובה בדרך לאוסקר. אולפנים משתמשים בהם בכדי לבדוק את תגובת המבקרים והקהל לסרטים אותם רוצים להוציא בסוף השנה ורוב הזוכים בפרס האקדמיה מאז 2008 הוקרנו בבכורה עולמית בוונציה, טורונטו, או טלורייד, כולל זוכה השנה שעברה, "צורת המים" (שהבמאי שלו גיירמו דל טורו ישמש השנה כנשיא צוות השופטים בפסטיבל ונציה).

הנה הסרטים היותר מעניינים מנקודת מבט של חזאי אוסקרים:

 

leone-facciata-2x750_resize.jpeg

 

22 ביולי – סרטו החדש של פול גרינגראס עוסק במתקפת הטרור בנורבגיה ביולי 2011, במהלכה נרצחו 77 אנשים בידי מחבל בודד שיצא לפגוע במוסדות הקשורים למפלגת השלטון. גרינגראס ידוע בסגנון הבימוי הכמו תעודי שלו, כאשר המצלמה היא כמעט דמות נוספת בחדר. הוא ביים כך סרטים אחרים שעסקו בטרגדיות, "בלאדי סאנדיי" ו"טיסה 93" ואת "קפטן פיליפס" העוסק בסיפור השרדות אמיתי. גרינגראס גם עשה קולנוע מסחרי עם סרטי ג'ייסון בורן, אבל 22 ביולי כנראה חוזר לסגנון היותר מוכר שלו. השחקנים בסרט נורבגים, אולם הוא נכתב ומשוחק באנגלית.

סיכוי לאוסקר: ככה ככה. על פניו, יש ל"22 ביולי" את מה שצריך בשביל מועמדות, אבל הוא מופץ בידי נטפליקס. בעוד אין לאוסקר מניעה אוטומטית מהענקת מועמדות לסרטים של נטפליקס, להרבה אנשים בתעשיה קשה להתייחס אליהם כאל סרטי קולנוע של ממש.

 

בשערי הנצח – סרטו של ג'וליאן שנבל עוסק בימיו האחרונים של הצייר וינסנט ון גוך ובקשר עם חברו פול גוגן. כמו "התאווה לחיים" מ-1956, רק שלשנבל יש סגנון בימוי שונה משמעותית מזה שאפיין את התוצר ההוליוודי הממוצע. הוא מוכר במיוחד בזכות "הפרפר ופעמון הצלילה", סרט לא הכי מעניין, אבל בהחלט מהיותר חריגים סגנונית שהיו מועמדים לאוסקר על בימוי. השאלה הגדולה לגבי "בשערי הנצח" היא איך מסבירים את זה שווילם דפו בן ה-63 מגלם את ון גוך שמת בשנות השלושים לחייו. אולי יש תרוץ ואולי דפו, שהיה מועמד בשנה שעברה לאוסקר על הופעתו המעולה ב"פרויקט פלורידה", שחקן עד כדי כך טוב.

סיכוי לאוסקר: קשה לחזות. גם "הפרפר ופעמון הצלילה" עורר הרבה שאלות בזמנו, אבל השיג ארבע מועמדויות לאוסקר, אם כי לא לסרט הטוב ביותר. בהעדר תאריך הפצה מסחרי נכון לעכשיו, זה סרט שהמשך השנה שלו תלוי לחלוטין בתגובות שיקבל בפסטיבל.

 

הבלדה על באסטר סקרוגז – האחים כהן קצת ירדו מתחת לרדאר לאחרונה, אבל מתברר שהם עבדו על מיני-סדרה המתרחשת במערב הישן. ממש לאחרונה, נודע שהסדרה נערכה מחדש וכעת היא סרט באורך מלא. שינוי מעניין של הרגע האחרון, במיוחד כי העלילה עדיין אמורה לעסוק בשישה סיפורים שונים הקשורים לאדם בשם באסטר סקרוגז. זו יכולה להיות יצירת המופת הבאה של האחים כהן, וזה יכול להיות גם בלגן שנערך בלחץ ולא עומד בציפיות.

סיכוי לאוסקר: לא ברור. מדובר בהפקה נוספת של נטפליקס והחברה עדיין מתכוונת להיות זו שתציג את הסרט לקהל רחב. אם יוחלט להוסיף במקביל הפצה בבתי הקולנוע, השם של האחים כהן מספיק חזק בכדי לשבור את תקרת הזכוכית שנטפליקס עומדת תחתיה. אם לא, תמיד יש את גלובוס הזהב.

 

המועדפת – אחד הסרטים המסקרנים בפסטיבלים השנה. יורגוס לנתימוס מביים סרט שלא היה מעורב בכתיבתו, לראשונה מאז סרט הביכורים שלו ב-2001. התוצאה, לפי השמועות, היא הדבר הנגיש ביותר לקהל הרחב שלנתימוס חתום עליו. העלילה מתרחשת בחצר המלכה אן, בתחילת המאה ה-18, ומתמקדת ביריבות בין שרה צ'רצ'יל המקורבת למלכה, לבין דודניתה. הטריילר רומז על סגנון קליל יותר מסרטיו הקודמים של לנתימוס, אבל זו יכולה להיות עריכה מטעה.

סיכוי לאוסקר: ממש טוב. אני לא מדבר על מועמדים מובילים לפני שהפסטיבלים המדוברים מסתיימים, אבל עם תאריך הפצה בנובמבר, במאי מוערך מאחורי ההגה, צוות שחקניות מוכשרות (שתיים מהן, רייצ'ל וייז ואמה סטון, זוכות אוסקר) והשקעה מרשימה בעיצוב התלבושות התקופתי, הסרט הזה יצטרך להיות חתיכת נפילה בכדי לפספס מועמדות לאוסקר.

 

האדם הראשון – דמיאן שאזל נמצא כעת בנקודה שמעט מאוד במאים בגילו הגיעו אליה. הוא אהוב על המבקרים, זוכה אוסקר, יצר סרט אחד שהפך לקאלט ועוד אחד שהכניס כמעט חצי מיליארד דולר ברחבי העולם וכל זה לפני גיל 33. הוא אולי לא שם מוכר בכל בית, אבל אם תגידו על סרט שהוא מהבמאי של "לה לה לנד", לא יהיה קשה לקשר בראש. בניגוד לסרטיו הקודמים של שאזל, "האדם הראשון" לא עוסק במוזיקאי ג'אז, אלא בניל ארמסטרונג ובהפיכתו לאדם הראשון שדרך על פני הירח. הטריילר מעיד על סרט מאוד מרשים מבחינה טכנית, עם ראיין גוסלינג וקלייר פוי בתור מר ומרת ארמסטרונג.

סיכוי לאוסקר: טוב, עם כוכבית. שני סרטיו הקודמים של שאזל היו מועמדים לאוסקר וצברו ביחד תשעה פרסים, כולל אחד על הבימוי. עם זאת, שניהם לא זכו בפרס הסרט הטוב ביותר. אפשר לייחס זאת לקמפיין שעודד הצבעה לסרטים על דמויות לא לבנות, אבל האמת היא שדמיאן שאזל הוא כנראה לא בדיוק כוס התה של חלק משמעותי מחברי האקדמיה. זה בסדר, גם לכריסטופר נולאן לקח להם זמן להתרגל.

 

ההר – אני לא באמת יודע מי זה ריק אלברסון, או למה הסרט החדש שלו תפס את תשומת לבם של מארגני הפסטיבל. אני רק יודע שאם זה דובר אנגלית ומועמד לאריה הזהב, כנראה שעוד נשמע את השם שלו בחודשים הקרובים. בסרט מככב ג'ף גולדבלום שנהנה לאחרונה מפופולריות מחודשת בזכות היותו מם אנושי. גולדבלום מגלם דמות המבוססת על וולטר פרימן, שפעל לקידום שימוש בשוקים חשמליים וכריתת אונה כדרך לטיפול במחלות נפש. אם זה לא יהיה טוב, זה לפחות יהיה בלתי נשכח.

סיכוי לאוסקר: לא כל כך. בתור סרט תקופתי (מתרחש בשנות החמישים של המאה שעברה), הוא יכול להיות מועמד על העיצוב, אבל האקדמיה מעולם לא התלהבה מגולדבלום והמניירות שלו נעשו עוד יותר מוקצנות עם השנים.

 

הזמיר – סרטה השני של ג'ניפר קנט מתרחש במושבת פושעים באי המוכר כיום כטסמניה ועוסק באישה צעירה המחפשת נקמה. קנט זכתה להרבה שבחים (לא שאני מבין למה) על סרט הביכורים שלה "הבאבאדוק" ומגיעה לתחרות בוונציה עם מומנטום חיובי.

סיכוי לאוסקר: נמוך. זה לא שהאקדמיה סולדת מסרטים אלימים, אבל ל"הזמיר" יהיה מאוד קשה למצוא קהל מספיק מגוון בכדי להגיע למועמדות כלשהי. שוב, סרט תקופתי שווה פוטנציאל למועמדות על עיצוב, אבל בלי תאריך יציאה קיים כרגע, בכלל לא בטוח שהסרט יוקרן בארצות הברית השנה.

 

Non-Fiction – אוליבייה אסאייס קנה לעצמו בשנים האחרונות מוניטין של אחד הבמאים הצרפתים היותר מוערכים של דורו. זאת למרות שסרטיו לא זוכים להצלחה של ממש מחוץ לצרפת. עדיין, החיזור שלו על סף דלתה של הוליווד, מביא לכך שהוא תמיד נראה רגע לפני מעבר למגרש המשחקים הגדול יותר. "נון-פיקשן" עוסק בשני מוציאים לאור פריזאים שמתמודדים עם נשותיהם ועם הזמנים המשתנים. זה בערך המשפט הכי פריזאי שאי פעם כתבתי. גיום קאנה וז'ולייט בינוש בין השחקנים.

סיכוי לאוסקר: פרובינציאלי. עדיין אין לצרפת מועמד מוביל לאוסקר לסרט בשפה זרה, אז תגובות חיוביות בוונציה עשויות להכריע את הכף לטובת סרטו של אסאייס.

 

פיטרלו – בצד היותר אופטימי של התוכניה, סרט שיוצא לרגל 200 שנה לטבח פיטרלו, ארוע מכונן בתולדות הדמוקרטיה בבריטניה. מייק לי נוהג לדלג בין סרטים תקופתיים מדויקים היסטורית במידה מדהימה, לבין סרטים מודרניים בהם הדמויות מדברות או לאט מדי, או מהר מדי ביחס לעולם האמיתי. פיטרלו הוא סרטו ה-13 של הבמאי הוותיק, שאת העבודה הכי פחות מוצלחת שלו, אהבו רק 82% מהמבקרים (לפי אתר רוטן טומייטוז). אל תצפו לראות כאן פרצופים מוכרים, הקאסט של "פיטרלו" מורכב בעיקר משמות עלומים עבור צופה הקולנוע הממוצע.

סיכוי לאוסקר: סביר. בהנחה שהסרט יקבל ביקורות טובות, הוא יכול להיות מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר ומייק לי יכול להיות מועמד על כתיבה ו/או בימוי. תאריך ההפצה בארה"ב הוא בנובמבר, בדיוק בזמן להתחרות על פרסים ועם ההשקעה של לי בפרטים הקטנים, סיכוי טוב שיהיה מועמד לפחות על עיצוב אמנותי ועיצוב תלבושות. אם לא, אז גם ככה מייק לי בטח יקבל אוסקר על מפעל חיים בשנים הקרובות.

 

רומה – שם מוזר לכאורה לסרט שמתרחש במקסיקו סיטי, אבל "רומה" לא עוסק בבירת איטליה, אלא בשכונה בה הבמאי אלפונסו קוארון גדל. הסרט שואב השראה מילדותו של הבמאי ומוגדר על ידיו כפרויקט אליו שאף כל הקריירה שלו. חתיכת ציפיות הוא יוצר כאן, במיוחד בהתחשב בכך שזה סרטו הראשון של קוארון מאז זכה באוסקר על בימוי "כח משיכה".

סיכוי לאוסקר: לו רק. "רומה" נראה כמו הימור מעולה למועמדות לאוסקר במגוון קטגוריות, אולם הוא נרכש בידי נטפליקס ולהוציא סבב פסטיבלים, לא מתוכננת לו כרגע הפצה קולנועית.

 

האחים סיסטרז – סרטו הראשון באנגלית של הבמאי הצרפתי ז'ק אודיאר. אחרי שזכה בפרסים רבים בשפת האם שלו, אודיאר מביים מערבון על שני אקדוחנים שרודפים אחר כורה זהב שגנב מהבוס שלהם. נשמע כמו שילוב בין "האוצר מסיירה מדרה" ל"ארץ קשוחה". צוות השחקנים כולל את ג'ון סי. ריילי, חואקין פיניקס, ג'ייק ג'ילנהול, קרול קיין (מתברר שהיא עוד בחיים) וריז אחמד.

סיכוי לאוסקר: לא רע. סרטיו הקודמים של אודיאר לא נחשבים לבידור קל, אולם "האחים סיסטרז" יכול למעשה להיות מספיק נגיש בכדי שחברי אקדמיה רבים יצביעו לו. בנוסף, צוות השחקנים מזמין לפחות מועמדות אחת.

 

שקיעה – סרטו החדש של לזלו נמש, שהתפרסם לפני שלוש שנים בזכות "הבן של שאול", עוסק באישה צעירה שנאבקת על מקומה בבודפשט לקראת מלחמת העולם הראשונה. לתפקיד הראשי לוהקה ג'ולי ג'קב, שחקנית לא ממש מוכרת שזה אמור להיות תפקיד הפריצה שלה. לאור ההשגים והמחמאות של סרטו הקודם, הציפיות מנמש גבוהות במיוחד.

סיכוי לאוסקר: בשפה זרה בלבד. "הבן של שאול" זכה בקטגוריה זו, אז "שקיעה" נראה כמו הבחירה הטבעית לייצג את הונגריה באוסקר לסרט בשפה זרה.

 

סאספיריה: אנחנו רגילים שסרטים שמצליחים בשפה זרה מקבלים רימייק באנגלית בבימוי מישהו שלא קשור להפקה המקורית. מצד שני, זה בדרך כלל לוקח פחות מארבעים שנה. "סאספיריה" הוא גרסה דוברת אנגלית לסרטו מ-1977 של מלך האימה האיטלקי, דאריו ארג'נטו. על בימוי הגרסה החדשה הופקד לוקה גואדניניו, שזה ממש לא מה שציפיתי שיעשה מיד אחרי "קרא לי בשמך". צוות השחקניות כולל את דקוטה ג'ונסון, טילדה סווינטון, ג'סיקה הרפר וקלואי גרייס מורץ.

סיכוי לאוסקר: אה. סרטי אימה מעולם לא היו חזקים באוסקר ואלה שהיו מועמדים, לרוב היו יותר מותחנים מסרטי גור גרפיים. לוקה גאודניניו אמנם ביים סרט שהיה מועמד לאוסקר בשנה שעברה (וזכה על תסריט מעובד באחת השנים הפחות מרשימות של הקטגוריה), אבל אני לא רואה את "סאספיריה" מוצא קהל מספיק רחב.

 

ווקס לוקס – בריידי קורבט לא אמור להיות שם שמצלצל מוכר. לצד הופעות מגיל צעיר בתפקידים די נשכחים, הוא ביים רק סרט אחד בעבר, "ילדותו של מנהיג" הכושל. יותר נכון, כושל בכל מקום חוץ מוונציה. קורבט זכה בפסטיבל של 2015 בשני פרסים, כולל על סרט הביכורים הטוב ביותר. זאת למרות ש"ילדותו של מנהיג", שעלה רק 5 מיליון דולר, לא הכניס אפילו עשירית מזה בקופות. "ווקס לוקס" עוסק בעלייתה של כוכבת פופ בגילומה של נטלי פורטמן, כאשר לצדה מופיע גם ג'וד לאו. אלה לא בדיוק השמות הראשונים שחושבים עליהם בהקשר מוזיקלי, ההקרנה בפסטיבל תחשוף עד כמה זה קריטי.

סיכוי לאוסקר: לא משהו. סרטו הקודם של קורבט לא נחשב לטוב במיוחד ולנטלי פורמן אין תמיד את בחירות התסריטים הכי מוצלחות. יש סיכוי שתקבל מועמדות לאוסקר על משחק אם התפקיד מספיק מאתגר (בריטני ספירס הוגדרה כהשראה לדמות).

 

כוכב נולד – גרסה רביעית לסרט המוזיקלי שהופק בעבר ב-1937, 1954 ו-1976. הפעם, בראדלי קופר מביים וגם מגלם את התפקיד הראשי כזמר שתיין שמגלה זמרת צעירה ומתאהב בה. ליידי גאגא בתפקיד העזר כנגדו, כתבה את השירים ביחד עם לוקאס נלסון.

סיכוי לאוסקר: קשה להעריך. הפרויקט הזה נגרר מתחילת העשור, כך שעבר לא מעט גלגולים. נראה שהוא מופיע בקביעות בתחזיות לאוסקר, למרות שאין טיעון רציני בעדו מעבר לכך שכל שלוש הגרסאות הקודמות היו מועמדות למספר אוסקרים. הטריילר הוריד לי את הציפיות, במיוחד בכל הנוגע למשחק של ליידי גאגא. די בטוח שהסרט של קופר יהיה מועמד בקטגוריות הסאונד והמוזיקה ויש דיבור על מועמדות לסם אליוט הוותיק כשחקן משנה. מעבר לכך, נחכה לתגובת המבקרים.

 

נגרר לאורך בטון – סרטו החדש של ס. קרייג זאלר (שסרטיו הקודמים לא הופצו בישראל) הוא, כצפוי, אלים מאוד. וינס ווהן ומל גיבסון, ליהוק לא פופולרי במיוחד, מגלמים שוטרים אלימים שמושהים מתפקידם בעקבות הפצת סרטון המראה את שיטות הפעולה שלהם. זאלר זכה לאהבת המבקרים עם "Bone Tomahawk" ו"Brawl in Cell Block 99", אך שניהם כמעט ולא הוצגו לקהל מחוץ לפסטיבלים.

סיכוי לאוסקר: לא בזמן הקרוב. סגנון הבימוי של זאלר נוטה להציג אלימות מאוד גרפית, לצד עלילה הנעה בקצב מאוד איטי. הוא לא כוס התה של הרבה אנשים והליהוק של גיבסון בתפקיד הראשי עשוי להרחיק מצביעים נוספים.

 

ילד יפה – הבמאי הבלגי פליקס ון גרנינגן מבצע גיחה ראשונה לעולם האנגלית, עם סרט המבוסס על סיפורו האמיתי של אב המלווה את בנו דרך גמילה קשה מסמים. סטיב קארל בתפקיד הראשי, כאשר טימותי שאלאמה מגלם את הבן המכור.

סיכוי לאוסקר: ממש טוב. יש לסרט הזה את המילה "אוסקר" כתובה לכל אורכו. שני שחקנים שהיו מועמדים בעבר מלוהקים לתפקידים מאתגרים במיוחד, על פי סיפור אמיתי, עם במאי שכבר הוזמן פעם אחת לטקס כשסרטו "המעגל השבור" היה מועמד כנציג בלגיה. קשה להעריך היכן בדיוק ישתלב במרוץ, אבל אם התגובות מההקרנה בטורונטו יהיו חיוביות, צפו לראות את "ילד יפה" מוזכר לא מעט בהימורים.

 

כולם יודעים – בניגוד לסרטים שציינתי עד כה, מדובר בסרט שכבר הוקרן בפני קהל. סרטו החדש של אסגאר פרהאדי פתח את פסטיבל קאן והתקבל בתגובות מעורבות. הסרט, מותחן דובר ספרדית בכיכובם של חוויאר ברדם ופנלופה קרוז, יוקרן בפסטיבל טורונטו בבכורה צפון אמריקאית.

סיכוי לאוסקר: לא טוב. תגובות מקאן לא בהכרח מייצגות את מה שיחשבו מבקרים בהמשך הדרך, אבל נראה שהסרט הזה פשוט לא מספיק טוב בכדי להתחרות על האוסקר. יש שמהמרים עליו כמועמד מטעם ספרד לסרט הטוב ביותר בשפה זרה, אבל הדבר דורש את אישור האקדמיה מכיוון שפרהאדי, שגם ביים וגם כתב את התסריט, הוא איראני ואחראי לשתי הזכיות היחידות של איראן בקטגוריה זו.

 

הגננת – בעוד אין נוכחות ישראלית משמעותית בפסטיבלים השנה (להוציא את עמוס גיתאי, שממשיך להיות מוערך בעיקר בחו"ל), שרה קולנג'לו תציג בטורונטו את הגרסה שלה לסרטו של נדב לפיד מ-2014. "הגננת" המחודש כבר הוצג בפסיבל סאנדאנס וזכה לשבחים. הוא נרכש להפצה בידי נטפליקס, אולם טרם נודע מתי בדיוק יהיה זמין לצפיה.

סיכוי לאוסקר: לא משהו. כאמור, נטפליקס עוד לא הודיעה על תאריך יציאה רשמי לסרט, מה שאומר שגם לא בטוח אם בכלל יוקרן בקולנוע בכדי לעמוד בתקנון האוסקר. אם תהיה הפצה קולנועית, מגי ג'ילנהול עשויה לקבל מועמדות כשחקנית ראשית ושרה קולנג'לו אולי תהיה מועמדת על תסריט מעובד.

 

החיים עצמם – דן פוגלמן מוכר בעיקר כיוצר סדרת הטלוויזיה המופצת בישראל בתור "החיים עצמם", למרות שאין קשר ישיר בינה לבין סרטו החדש. מדובר באוסף של סיפורים הקושרים בין דורות שונים של אנשים בניו יורק ובספרד ומשחקים בו אוסקר אייזק, אוליביה ויילד, מנדי פטינקין, אוליביה קוק, אנט בנינג, אנטוניו בנדרס ובאופן מעניין, סמואל אל. ג'קסון בתפקיד עצמו.

סיכוי לאוסקר: נחיה ונראה. זה נראה יותר כמו משהו שיהיה מועמד לפרס גילדת השחקנים מאשר לאוסקר, אבל תלוי מה יהיו התגובות בפסטיבל טורונטו.

 

הציבור – אמיליו אסטבז לא מופיע בהרבה סרטים בימינו, אבל כשהוא לוקח חלק בהפקה, הוא נוטה לעשות בה כמה שיותר. "הציבור" עוסק בקבוצת הומלסים שמסרבים להתפנות מספריה ציבורית כאשר סופה קשה מתקרבת והמקלטים מלאים עד אפס מקום. פרט לגילום תפקיד משני, אסטבז גם ביים, כתב והפיק את הסרט. צוות השחקנים כולל את אלק בולדווין, כריסטיאן סלייטר, ג'ינה מלון, טיילור שילינג, מייקל קיי. ויליאמס, ג'פרי רייט ועוד רבים.

סיכוי לאוסקר: מפוקפק. אסטבז לא נחשב לבמאי מוכשר במיוחד, אבל הנטיה שלו לשלב הרבה פרצופים מוכרים כבר הביאו לסרטו "בובי" מועמדות מפתיעה לפרס גילדת השחקנים. "הציבור" עשוי להנפיק מועמדות או שתיים על משחק. במיוחד הייתי שם לב לאלק בולדווין ולמייקל קיי. ויליאמס, אבל גם האחרים יכולים לקבל זריקת עידוד.

 

אלמנות – חמש שנים אחרי "12 שנים של עבדות", סטיב מקווין ממשיך להתרחק מהסגנון הלא נגיש שאפיין את סרטיו הראשונים. "אלמנות" עוסק בארבע נשים שבעליהן נהרגו במהלך שוד אותו ניסו לבצע. הנשים מחליטות להשלים את העבודה, כל אחת מסיבותיה. ויולה דיוויס, מישל רודריגז, אליזבת דביקי וסינתיה אריבו בתור האלמנות. ליאם ניסן, מנואל גרסיה-רולפו, ג'ון ברנתל וגארט דילהאנט בתפקיד הבעלים. רוברט דובאל וקולין פארל מגלמים אב ובנו שמוצאים עצמם מסובכים בתכנית השוד.

סיכוי לאוסקר: טוב מאוד. נתחיל עם זה שסטיב מקווין כבר ביים זוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. נמשיך עם טריילר חזק שמבטיח סיפור מורכב ורווי משתתפים כמו שהאקדמיה אוהבת. בנוסף, האקדמיה מתה על ויולה דיוויס שנראית מאוד דומיננטית בסרט. "אלמנות" יצטרך לאכזב בענק בכדי לא להיחשב מועמד חזק לאוסקר השנה.

 

האם תוכלו לסלוח לי? – סרט על פי סיפורה האמיתי של לי יזראל, סופרת כושלת שהחלה לזייף מכתבים של כותבים מפורסמים בכדי למכור אותם. לפי הטריילר, יזראל מוצגת באור אוהד בסרט, מה שאולי יעורר קצת שערוריה. מליסה מקארתי מגלמת את התפקיד הראשי בהופעה דרמתית נדירה מצדה. מריאל הלר ביימה.

סיכוי לאוסקר: אממ… אולי. האקדמיה אוהבת קומיקאים שמגלמים תפקידים דרמתיים ומקארתי נכנסת בדיוק לנישה הזו. עם תאריך הפצה באמצע אוקטובר, נראה שהאולפן בונה על קמפיין לאוסקר, גם אם יתמקד יותר בהופעה של מקארתי מאשר בסרט עצמו.

 

מותו וחייו של ג'ון אף. דונובן – קסבייה דולן הוא אחד הבמאים המוערכים ביותר בעולם מתחת לגיל ארבעים. בניגוד לחלק מבני דורו, כמו דמיאן שאזל וגרטה גרוויג, דולן טרם ביים סרט שהגיע לידיעת הקהל הרחב. הוא בעיקר חביב מבקרים, עם אפיל מוגבל לצופה הממוצע. סרטו החדש הוא אולי נסיון להגיע לקהל חדש, עם סיפור שעוסק בכוכב טלוויזיה שחייו נהרסים בעקבות חשיפת התכתבויות בינו לבין ילד בן 11. קיט הרינגטון, נטלי פורטמן, ג'ייקוב טרמבלי, סוזן סרנדון וקייתי בייטס בצוות השחקנים.

סיכוי לאוסקר: ככה ככה. מצד אחד, צוות שחקנים מרשים ובמאי סופר מוערך. מצד שני, עוד אין לסרט מפיץ מחוץ לקנדה וקסבייה דולן חרג משמעותית מלוח הזמנים המתוכנן כאשר לא היה מרוצה מהסרט לאחר הצילומים. זה יכול לקבל כמה מועמדויות לאוסקר, אבל יותר סביר להניח שיפול בין הכסאות.

 

המועמד המוביל – כמו "המועדפת", גם לסרטו החדש של ג'ייסון רייטמן יש שם שכאילו מתחנן שיהמרו עליו לאוסקר. יו ג'קמן מגלם את הסנטור גרי הארט, שמעורבותו ברומן שערורייתי פגע קשות בנסיונו להפוך למועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-1988.

סיכוי לאוסקר: לא הייתי בונה על זה. עבר כמעט עשור מאז המועמדות האחרונה של ג'ייסון רייטמן לאוסקר ומעמדו כאחד מבמאי העתיד של הוליווד נשחק משמעותית מאז. אולי יצא הפעם סרט טוב באמת, אולי רק יו ג'קמן יהיה מועמד על משחק. המגמה בשנים האחרונות היא להתעלם לחלוטין מסרטיו של רייטמן.

 

סיפורו של רחוב ביל – ברי ג'נקינס מוכר בעיקר כמי שסרטו הקודם "אור ירח" חטף את האוסקר במהפך דרמתי שלא נראה לפני כן בכל תולדות הטקס. "סיפורו של רחוב ביל", על פי ספרו של ג'יימס בולדווין, הוא ההזדמנות של ג'נקינס להיות מוכר גם בזכות כישוריו כקולנוען. העלילה סובבת סביב סיפור האהבה בין שני צעירים, שנקטע כאשר הבחור מואשם באונס שלא בצע.

סיכוי לאוסקר: הולך ומשתפר. הייתי סקפטי בהתחלה, אבל הטריילר חשף סרט שלפחות מבחינה טכנית, נראה מעולה. אם התגובות בטורונטו יהיו חיוביות, "סיפורו של רחוב ביל" הוא מועמד פוטנציאלי ברוב קטגוריות האוסקר.

 

חיי פרא – פול דנו וזואי קאזאן ביחד כבר 11 שנים. באופן מפתיע, זה שיתוף הפעולה הראשון שלהם מאחורי הקלעים. סרט הביכורים של דנו כבמאי, על פי תסריט שכתב עם זוגתו, עוסק דווקא בזוגיות שהולכת ומתפרקת, דרך עיניו של נער מתבגר. ג'ייק ג'ילנהול וקרי מאליגן כזוג החווה משבר.

סיכוי לאוסקר: סביר. הסרט כבר הספיק להיות מוקרן בסאנדאנס ובקאן ולקטוף שבחים בשני הפסטיבלים. עם זאת, ההקרנה בטורונטו תעמיד אותו לראשונה לשיפוט בפני מבקרים משפיעים יותר וכנראה תקבע את המשך דרכו. עם הפצה מתוכננת באוקטובר, הוא כנראה מכוון לאוסקר, אבל קשה לי להצביע על משהו מסוים בו שנראה כמו מגנט פרסים.

נבואה לאוסקר: 6.6.2018

הסרט הטוב ביותר

בשערי הנצח

מושב אחורי

ילד יפה

שחור על לבן

המועדפת

האדם הראשון

אם רחוב ביל היה יכול לדבר

האחים סיסטרז

לאן הלכת, ברנדט

אלמנות

 

הבימוי הטוב ביותר

אדם מק'קיי – מושב אחורי

יורגוס לנתימוס – המועדפת

דמיאן שאזל – האדם הראשון

ברי ג'נקינס – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

סטיב מקווין – אלמנות

 

התסריט המקורי הטוב ביותר

ז'ן קלוד קרייר, ג'וליאן שנאבל – בשערי הנצח

אדם מק'קיי – מושב אחורי

אסגאר פרהאדי – כולם יודעים

דבורה דיוויס, טוני מקנמרה – המועדפת

מייק לי – פיטרלו

 

התסריט המעובד הטוב ביותר

לוק דיוויס – ילד יפה

ספייק לי, דיוויד רבינוביץ, צ'רלי וצ'טל, קווין וילמוט – שחור על לבן

ג'וש זינגר – האדם הראשון

ברי ג'נקינס – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

גיליאן פלין, סטיב מקווין – אלמנות

 

השחקן הראשי הטוב ביותר

כריסטיאן בייל – מושב אחורי

סטיב קארל – ילד יפה

ראיין גוסלינג – האדם הראשון

רמי מאלק – בוהימיין רפסודי

ג'ון דיוויד וושינגטון – שחור על לבן

 

השחקנית הראשית הטוב ביותר

גלן קלוז – האישה

ויולה דיוויס – אלמנות

פליסיטי ג'ונס – על רקע מגדרי

רג'ינה קינג – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

ג'וליאן מור – גלוריה

 

שחקן המשנה הטוב ביותר

טימותי שאלאמה – ילד יפה

אדם דרייבר – שחור על לבן

קולין פארל – אלמנות

אוסקר אייזק – בשערי הנצח

סם רוקוול – מושב אחורי

 

שחקנית המשנה הטובה ביותר

איימי אדמס – מושב אחורי

קייט בלנשט – לאן הלכת, ברנדט

קרי באטלר – החינוך החסר של קמרון פוסט

קלייר פוי – האדם הראשון

רייצ'ל וייז – המועדפת

 

סרט האנימציה הטוב ביותר

הקדמונים

אי הכלבים

משפחת סופר-על 2

סמולפוט

ספיידרמן: ממד העכביש

 

הצילום הטוב ביותר

רובי ראיין – המועדפת

לינוס סנדגרן – האדם הראשון

ג'יימס לקסטון – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

דיון ביבי – שובה של מרי פופינס

שון בוביט – אלמנות

 

העריכה הטובה ביותר

האנק קורווין – מושב אחורי

סם סניד – המועדפת

טום קרוס – האדם הראשון

ג'ולייט ולפינג – האחים סיסטרז

ג'ו ווקר – אלמנות

 

הפסקול המקורי הטוב ביותר

אלן סילבסטרי – הנוקמים: מלחמת האינסוף

ג'סטין הורביץ – האדם הראשון

ניקולס בריטל – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

גארי ירשון – פיטרלו

אלכסנדרה דספלה – האחים סיסטרז

 

 

מיקס הסאונד הטוב ביותר

אליטה: מלאך קרב

האדם הראשון

מנועי התמותה

כוכב נולד

אלמנות

 

עריכת הסאונד הטובה ביותר

אליטה: מלאך קרב

הנוקמים: מלחמת האינסוף

האדם הראשון

מנועי התמותה

האחים סיסטרז

 

העיצוב האמנותי הטוב ביותר

בשערי הנצח

המועדפת

האדם הראשון

מרי מלכת הסקוטים

פיטרלו

 

עיצוב התלבושות הטוב ביותר

שחור על לבן

המועדפת

האדם הראשון

מרי מלכת הסקוטים

פיטרלו

 

האפקטים החזותיים הטובים ביותר

אליטה: מלאך קרב

הנוקמים: מלחמת האינסוף

האדם הראשון

עולם היורה: נפילת הממלכה

מנועי התמותה

 

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר

מושב אחורי

המועדפת

מרי מלכת הסקוטים

נבואה לאוסקר – 15.3.2018

הסרט הטוב ביותר

(רוב השמות העבריים אינם רשמיים. לחיצה על שם הסרט תוביל לעמוד IMDb עליו)

 

בשערי הנצח

מושב אחורי

ילד יפה

האדם הראשון

אם רחוב ביל היה יכול לדבר

על רקע מגדרי

רומה

לאן הלכת, ברנדט

אלמנות

האישה

 

הבימוי הטוב ביותר

אדם מק'קיי – מושב אחורי

דמיאן שאזל – האדם הראשון

אלפונסו קוארון – רומה

ריצ'רד לינקלייטר – לאן הלכת, ברנדט

סטיב מקווין – אלמנות

 

התסריט המקורי הטוב ביותר

ז'ן קלוד קרייר, ג'וליאן שנאבל – בשערי הנצח

אדם מק'קיי – מושב אחורי

דניאל סטייפלמן – על רקע מגדרי

מייק לי – פיטרלו

גיליאן פלין, סטיב מקווין – אלמנות

 

התסריט המעובד הטוב ביותר

לוק דיוויס – ילד יפה

ג'וש זינגר – האדם הראשון

ברי ג'נקינס – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

ריצ'רד לינקלייטר, הולי גנט פאלמו, וינסנט פאלמו ג'וניור – לאן הלכת, ברנדט

ג'יין אנדרסון – האישה

 

השחקן הראשי הטוב ביותר

כריסטיאן בייל – מושב אחורי

סטיב קארל – ילד יפה

וילם דפו – בשערי הנצח

ראיין גוסלינג – האדם הראשון

רמי מאלק – בוהימיין רפסודי

 

השחקנית הראשית הטוב ביותר

גלן קלוז – האישה

ויולה דיוויס – אלמנות

פליסיטי ג'ונס – על רקע מגדרי

רג'ינה קינג – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

ג'וליאן מור – גלוריה

 

שחקן המשנה הטוב ביותר

טימותי שאלאמה – ילד יפה

רוברט דובאל – אלמנות

אוסקר אייזק – בשערי הנצח

ג'ונתן פרייס – האיש שהרג את דון קיחוטה

סם רוקוול – מושב אחורי

 

שחקנית המשנה הטובה ביותר

קייט בלנשט – לאן הלכת, ברנדט

קרי באטלר – החינוך החסר של קמרון פוסט

מרינה דה טבירה – רומה

ליידי גאגא – כוכב נולד

מישל רודריגז – אלמנות

 

סרט האנימציה הטוב ביותר

הקדמונים

אי הכלבים

משפחת סופר-על 2

סמולפוט

ספיידרמן: ממד העכביש

 

הצילום הטוב ביותר

רוב הארדי – העולם שאחרי: הכחדה

לינוס סנדגרן – האדם הראשון

ג'יימס לקסטון – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

דיון ביבי – שובה של מרי פופינס

שון בוביט – אלמנות

 

העריכה הטובה ביותר

האנק קורווין – מושב אחורי

טום קרוס – האדם הראשון

אלפונסו קוארון, אדם גאו – רומה

ג'יי קסידי – כוכב נולד

ג'ו ווקר – אלמנות

 

הפסקול המקורי הטוב ביותר

ג'סטין הורביץ – האדם הראשון

ניקולס בריטל – אם רחוב ביל היה יכול לדבר

אלכסנדרה דספלה – אי הכלבים

אלכסנדרה דספלה – האחים סיסטרז

גרהם ריינולדס – לאן הלכת, ברנדט

 

מיקס הסאונד הטוב ביותר

אליטה: מלאך קרב

האדם הראשון

מנועי התמותה

כוכב נולד

אלמנות

 

עריכת הסאונד הטובה ביותר

אליטה: מלאך קרב

הנוקמים: מלחמת האינסוף

האדם הראשון

מנועי התמותה

שחקן מספר אחת

 

העיצוב האמנותי הטוב ביותר

העולם שאחרי: הכחדה

בשערי הנצח

האדם הראשון

מרי מלכת הסקוטים

פיטרלו

 

עיצוב התלבושות הטוב ביותר

בשערי הנצח

האדם הראשון

האיש שהרג את דון קיחוטה

מרי מלכת הסקוטים

פיטרלו

 

האפקטים החזותיים הטובים ביותר

אליטה: מלאך קרב

הנוקמים: מלחמת האינסוף

עולם היורה: נפילת הממלכה

מנועי התמותה

שחקן מספר אחת

 

האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר

מושב אחורי

מרי מלכת הסקוטים

פיטרלו

מחשבות על טקס האוסקר ה-90

1024x1024

 

  • הזכיה של צורת המים לא מפתיעה, אבל היא קצת מבאסת אותי. שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי הוא היחיד מבין שמונת המועמדים בהם צפיתי (עוד לא ראיתי את ליידי בירד) וממש אהבתי. דנקרק היה בסדר, אבל לא ברמה של הסרט הטוב ביותר. ששת האחרים, כולל צורת המים, היו בינוניים ומטה בעיני. אני מקווה שלפחות בשנה הבאה, הטעם שלי יהיה קצת יותר קרוב לקונצנזוס.
  • מה שכן, צורת המים הוא סרט הפנטזיה הראשון מאז שיבת המלך שזוכה באוסקר. מגיע לאקדמיה קרדיט על כך שמתוך רשימת מועמדים די שמרנית, נתנה את הפרס הגדול לז'אנר שבעיקר התעלמה ממנו בעבר.
  • הבמה נראתה כאילו השאירו את הטירה של החיה בתוך מקפיא ענק ומישהו היה צריך לבוא עם סכין ולגרד את הקרח לפני תחילת הטקס.
  • רמת ההנחיה של ג'ימי קימל הייתה לא יציבה, שזה בעצם מראה עד כמה הוא בעצם כן יציב. כמו בשנה שעברה, בערך חצי מהבדיחות לא עבדו והוא היה חד יותר כשנדרש לאלתר. שוב נוצר מפגש מביך בין כוכבים שבאו לטקס לבין קהל מופתע, הפעם הכוכבים היו אלה שנכנסו לאולם של הקהל. אני בטוח שהיה לפחות מישהו אחד שהתעצבן על זה שהפסיקו את הסרט באמצע.
  • מה שכן, זה הוביל לרגע האהוב עלי בטקס, "דוס גיירמוס".
  • גל גדות הרגישה ממש בבית בין כל הכוכבים. יופי לה. היא גם נתנה את הופעת המשחק הטובה ביותר בקריירה שלה כשג'ימי קימל אמר שיש באולם ריח של גראס וגל מיד ענתה "נכון מאוד… לא שאני יודעת."
  • הטקס נראה בדיוק כמו שדונלד טראמפ מדמיין את הוליווד: מלא שחורים ומקסיקנים שקוראים לפיקוח על נשק וחוגגים בכל פעם שאישה מנצחת גבר.
  • צ'דוויק בוזמן, יליד דרום קרוליינה, הגיש משום מה פרס עם המבטא שלו מפנתר שחור.
  • כצפוי, גיירמו דל טורו זכה באוסקר על בימוי והצטרף לחבריו אלפונסו קוארון ואלחנדרו גונזלס אינייריטו ברשימת מקבלי הפרס. שלושת האמיגוס, חברים טובים גם במציאות, זכו בפרס בארבע מחמש השנים האחרונות ובשום שלב, זה לא נראה כאילו הדבר מכוון. הם פשוט היו במקום הנכון ובזמן הנכון.
  • ג'ודי פוסטר, בת 55, עולה לבמה עם קביים, מדברת בצורה לא ברורה, מסתובבת לצד הלא נכון של הבמה וממשיכה לדבר בזמן שהבמאי מתחיל להקרין את שמות המועמדים. אווה מרי סיינט, בת 93, הולכת זקופה, צלולה לחלוטין ומצליחה לרגש את הקהל רגע לפני שהיא ממשיכה בהגשת הפרס ללא תקלות.
  • ההפתעה היחידה במהלך הטקס הייתה הזכיה של תברח על תסריט מקורי. זו לא הפתעה גדולה, אבל הזכיה של ג'ורדן פיל הייתה הגורם שנבא את ההפסד של שלושה שלטים בפרס הסרט.
  • לא שזה משנה, כי פרנסס מקדורמנד זכתה בפרס נאום הזכיה הטוב ביותר.
  • הרעיון להציע ג'ט סקי למי שישא את נאום הזכיה הקצר ביותר נחמד על הנייר, אבל רוב האנשים באולם נמצאים במצב כלכלי בו אם הם רוצים ג'ט סקי, הם יכולים פשוט לקנות ג'ט סקי. צריך להציע להם משהו שבאמת קשה להשיג, כמו אוכל באמצע הטקס.
  • מעולם לא התיימרתי להיות מבין גדול באפנה, אבל מה לעזאזל קרה השנה? ניקול קידמן לבשה את אחד מהסרטים האלה שעוטפים בהם בקבוק שמפניה לפני השקת ספינה, טראג'י פי. הנסון באה עם יותר שסע משמלה, אמילי בלאנט השתלטה על המלתחה של פניווייז הליצן, מהרשלה עלי נראה כאילו הוא עומד לרקוד בלט, ארמי האמר לבש את השטיח האדום, אחד הזוכים עלה לבמה עם סניקרס, ג'יימס אייבורי עם חולצה שהיא גם אשליה אופטית, מיה רודולף נראתה כמו תחפושת כושלת של רקדנית פלמנקו, ריטה מורנו כמו תחפושת כושלת של פעמון ואת מה שזנדאיה לבשה אפשר להגדיר רק ככיסוי ספה שחתכו בו חור גדול מדי לראש.
  • רגע ה"אדל דאזים" של השנה: הקריינית אומרת שעוד מעט תעלה לבמה גייל גאדו.
  • הטקס נערך בצל אחת השנים הסוערות בהוליווד, שהביא סוף סוף לדיבור רציני על מקומן של נשים בתעשיה ועל רצונן לקבל יחס שווה לגברים. לא מועדף, רק שווה. עדיין, אני חושב שקצת הגזימו עם הקריאות לאנשים לעמוד. שלושה מהשירים שבוצעו על הבמה, כללו אנשים עומדים ברקע, ג'ימי קימל הקים אנשים כדי ללכת לבקר בקולנוע מעבר לכביש, פרנסס מקדורמנד אמרה לכל הנשים באולם לעמוד. המטרה צודקת, אבל בטוח יש פעולות נוספות פרט לעמידה שאפשר לעשות בכדי להעביר את המסר.
  • כמו כל שנה, עכשיו מתחיל ליקוט שמות של מועמדים אפשריים לשנה הבאה. זה היה מרוץ מעניין וצמוד יחסית, שהסתיים עם זוכה צפוי, אבל חלוקה די רחבה של פרסים בין הסרטים המועמדים. דווקא ליידי בירד, הסרט היחיד בין תשעת המועמדים שבויים ונכתב בידי אישה, יצא בידיים ריקות, אבל לפחות מי שכן עלו על הבמה הצליחו לומר את כל הדברים החשובים.

נבואה לאוסקר – 22.1.2018

סרט

  1. שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
  2. צורת המים
  3. ליידי בירד
  4. תברח
  5. קרא לי בשמך
  6. דנקרק
  7. אני, טוניה
  8. העיתון
  9. חוטים נסתרים
  10. חולי אהבה

 

בימוי

לוקה גואדנינו – קרא לי בשמך

ג'ורדן פיל – תברח

גרטה גרוויג – ליידי בירד

גיירמו דל טורו – צורת המים

מרטין מקדונה – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

 

תסריט מקורי

אמילי וי. גורדון, קומיל נאנג'יאני – חולי אהבה

ג'ורדן פיל – תברח

סטיבן רוג'רס – אני, טוניה

גרטה גרוויג – ליידי בירד

מרטין מקדונה – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

 

תסריט מעובד

סופיה קופולה – הפיתוי

ג'יימס אייבורי – קרא לי בשמך

סקוט נויסטאטר, מייקל ה. ובר – חי בסרט

ארון סורקין – המשחק הגדול

סטיבן צ'בוסקי, סטיב קונרד, ג'ק תורן – פלא

 

שחקן ראשי

טימותי שאלאמה – קרא לי בשמך

ג'יימס פרנקו – חי בסרט

ג'ייק ג'ילנהול – חזק יותר

דניאל קאלויה – תברח

גארי אולדמן – שעה אפלה

 

שחקנית ראשית

סאלי הוקינס – צורת המים

פרנסס מקדורמנד – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

סירשה רונן – ליידי בירד

מרגו רובי – אני, טוניה

מריל סטריפ – העיתון

 

שחקן משנה

סטיב קארל – קרב המינים

וילם דפו – פרויקט פלורידה

ארמי האמר – קרא לי בשמך

ריצ'רד ג'נקינס – צורת המים

סם רוקוול – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

 

שחקנית משנה

טיפאני האדיש – טיול בנות

הולי האנטר – חולי אהבה

אליסון ג'ני – אני, טוניה

לורי מטקלף – ליידי בירד

אוקטביה ספנסר – צורת המים

 

סרט אנימציה

המפרנסת

קפטן תחתונים: הסרט

קוקו

בפינה זו של העולם

לאהוב את וינסנט

 

סרט בשפה זרה

אישה פנטסטית (צ'ילה)

משום מקום (גרמניה)

על גוף ונפש (הונגריה)

פוקסטרוט (ישראל)

בלי אהבה (רוסיה)

 

צילום

פיליפ לה סורד – הפיתוי

רוג'ר דיקינס – בלייד ראנר 2049

ברונו דלבונל – שעה אפלה

הויט ון הויטמה – דנקרק

דן לאוסטן – צורת המים

 

עריכה

לי סמית – דנקרק

גרגורי פלוטקין – תברח

ניק האווי – ליידי בירד

סידני וולינסקי – צורת המים

ג'ון גרגורי – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

 

פסקול מקורי

מייקל ג'יאצ'ינו – קוקו

האנס זימר – דנקרק

מייקל אבלס – תברח

אלכסנדרה דספלה – צורת המים

קרטר ברוול – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

 

שיר מקורי

Evermore – היפה והחיה

Visions of Gideon – קרא לי בשמך

Remember Me – קוקו

Prayers For This World – יבבות מסוריה

This Is Me – האמן הגדול מכולם

 

מיקס סאונד

קוקו

שעה אפלה

דנקרק

מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי

צורת המים

 

עריכת סאונד

בייבי דרייבר

בלייד ראנר 2049

דנקרק

צורת המים

מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי

 

עיצוב אמנותי

בלייד ראנר 2049

שעה אפלה

חוטים נסתרים

העיתון

צורת המים

 

עיצוב תלבושות

היפה והחיה

שעה אפלה

דנקרק

חוטים נסתרים

צורת המים

 

אפקטים חזותיים

בלייד ראנר 2049

דנקרק

קונג: אי הגולגולת

צורת המים

כוכב הקופים: המלחמה

 

איפור ועיצוב שיער

שעה אפלה

שומרי הגלקסיה: חלק 2

אני, טוניה

תמונת מצב

בעוד כמה ימים, יוכרזו המועמדים לפרס האוסקר ה-90. הזוכים עצמם יחשפו רק בתחילת מרץ, אבל נראה שאפשר לראות כבר עכשיו לאן הרוח נושבת. הנה הערכה אישית שלי לגבי תמונת המצב בחלק מהקטגוריות, נכון לסוף השבוע האחרון שלפני ההכרזה על המועמדים.

 

הסרט הטוב ביותר

סרט.jpg

המרוץ השנה התחיל הרבה יותר פתוח מאשר בשנה שעברה, אבל נראה שהולך ומתגבש כיוון. בעוד אף סרט אינו פייבוריט חד משמעי, נוצר סביב "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" באז של זוכה. אם לא הוא, "ליידי בירד" הוא האופציה הבאה הסבירה ביותר. במידה ושניהם לא פופולריים כפי שנדמה, "תברח" ו"צורת המים" גם נמצאים בתמונה ויכולים לקטוף את הפרס.

 

הבימוי הטוב ביותר

בימוי.jpg

להבדיל מקטגוריית הסרט, פה דווקא נראה שיש יתרון ל"צורת המים". גיירמו דל טורו הוא הוותיק והמוכר מבין הבמאים שנחשבים בעלי סיכוי לזכות ובהחלט אפשרי שגם השנה יהיה פיצול בין פרסי הסרט והבימוי והם לא ילכו שניהם לאותו מקום. אם לא דל טורו, מרטין מקדונה, גרטה גרוויג וג'ורדן פיל עשויים לזכות, כאשר פיל טיפה פחות חזק בגלל פניה לקהל מצומצם יותר.

 

השחקן הראשי הטוב ביותר

שחקן ראשי.jpg

למרות שלא סחף את פרסי המבקרים כפי שציפו, גרי אולדמן הוא עדיין פייבוריט ברור לזכיה בזכות הופעתו ב"שעה אפלה". כשחקן ותיק ואהוב שמופיע בדרמה ביוגרפית עם איפור כבד, יש לו יתרון ברור על פני הצעירים יותר. במקרה של הפתעה, טימותי שאלאמה ("קרא לי בשמך") וג'יימס פרנקו ("חי בסרט") קטפו לא מעט פרסים בדרך, אז אחד מהם יכול לזכות בניגוד לרוב התחזיות. שאלאמה מעט חזק יותר כי הוא משתתף בסרט הפונה לקהל רחב וכי האקדמיה נוטה לפעמים לבחור דווקא בשמות הפחות נוצצים.

 

השחקנית הראשית הטובה ביותר

שחקנית ראשית.jpg

פה יש קרב מעניין, כאשר רוב התחזיות הן על אוסקר שני לפרנסס מקדורמנד ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"), או ראשון לסאלי הוקינס ("צורת המים"). סירשה רונאן ("ליידי בירד") יכולה להרוויח מפיצול הקולות ולהפתיע, אבל התחושה היא שהאקדמיה תלך על מי שמגלמת דמות בעלת מאפיינים יותר חריגים.

 

שחקן המשנה הטוב ביותר

שחקן משנה.jpg

במשך חודשים, נראה שווילם דפו עומד לזכות סוף סוף באוסקר בזכות הופעתו ב"פרויקט פלורידה". אלא שאז "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" התחיל לצבור פרסים וסם רוקוול נכנס חזק לתמונה. זה קרב צמוד בין שניהם, כאשר רוקוול הולך ומתחזק מיום ליום.

 

שחקנית המשנה הטובה ביותר

שחקנית משנה.jpg

עוד דו-קרב, הפעם בין שתי שחקניות ותיקות שמוכרות יותר בזכות הופעותיהן בטלוויזיה מאשר בקולנוע. לורי מטקלף ("ליידי בירד") פתחה יתרון מוקדם, אבל אליסון ג'ני ("אני, טוניה") הדביקה את הפער מהר מאוד. למטקלף עוד יש יתרון קטן בזכות זה שהאקדמיה תרצה להעניק פרס כלשהו ל"ליידי בירד".

 

התסריט המקורי הטוב ביותר

תסריט מקורי.jpg

הזוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר זוכה לרוב גם בפרס על התסריט. זה אומר שגם כאן, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" ו"ליידי בירד" הם הפייבוריטים. "תברח" יכול לזכות, אפילו רק כפיצוי מאחר והוא לא באמת פייבוריט באף קטגוריה. את "צורת המים" אני לא רואה כמתמודד רציני כאן. גיירמו דל טורו הוא במאי מאוד מוערך, אבל פחות מוצלח כשזה מגיע לכתיבה.

 

התסריט המעובד הטוב ביותר

תסריט מעובד.jpg

אני לא זוכר שאי פעם המרוץ לאוסקר נטה בצורה כל כך ברורה לטובת תסריטים מקוריים. ממש קשה לחשוב על חמישה מועמדים סבירים שמבוססים על מקור קודם. "קרא לי בשמך" נחשב לפייבוריט הברור כאן, גם כי הסרט יהיה כנראה פופולרי בקרב חברי אקדמיה, וגם כי זו הזדמנות להעניק סוף סוף אוסקר לג'יימס אייבורי. בגיל 89, יש לאייבורי שלוש מועמדויות לאוסקר על בימוי ואפס זכיות. השם שלו לבדו שווה הרבה קולות לסרט. "חי בסרט" הוא התסריט המעובד הנוסף היחיד שנראה כמו מתחרה רציני, אבל הסיכויים אינם לטובתו.

 

סרט האנימציה הטוב ביותר

אנימציה.jpg

זה הולך להיות "קוקו", אין באמת ספק לגבי זה. אף סרט אנימציה שיצא במהלך 2017 אינו מתקרב למידת החשיפה וההערכה הגורפת של "קוקו". עד כמה שזה כבר נעשה קלישאתי, פיקסאר בדרך כלל זוכים כאשר הם מועמדים על סיפור מקורי (לא המשך או פריקוול) והשנה אמור להתווסף עוד פסלון לאוסף.

 

הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

שפה זרה.jpg

הקטגוריה הפתוחה ביותר בפוסט הזה. עקרונית, זו אמורה להיות תחרות בין "משום מקום" הגרמני ו"אהבה חסרה" הרוסי. שניהם אספו פרסים רבים בדרך ובוימו בידי אנשים שחברי האקדמיה למעשה שמעו עליהם. מצד שני, גם "פוקסטרוט" מישראל, "אישה פנטסטית" מצ'ילה ו"על גוף ונפש" מהונגריה מגיעים עם רוח גבית. זה בלי להזכיר ארבעה סרטים נוספים שלא בלטו במיוחד עד כה, אבל מסוגלים להפתיע.

נבואה לאוסקר: 1.12.2017

סרט

קרא לי בשמך

שעה אפלה

דנקרק

פרויקט פלורידה

תברח

ליידי בירד

חוטים נסתרים

הפוסט

הצורה של המים

שלושה שלטי פרסום מחוץ לאבינג, מיזורי

 

בימוי

לוקה גואדניניו – קרא לי בשמך

כריסטופר נולאן – דנקרק

ג'ורדן פיל – תברח

גרטה גרוויג – ליידי בירד

גיירמו דל טורו – הצורה של המים

 

תסריט מקורי

שון בייקר, כריס ברגוך – פרויקט פלורידה

ג'ורדן פיל – תברח

גרטה גרוויג – ליידי בירד

פול תומס אנדרסון – חוטים נסתרים

מרטין מקדונה – שלושה שלטי פרסום מחוץ לאבינג, מיזורי

 

תסריט מעובד

סופיה קופולה – הפיתוי

לוקה גואדניניו, ג'יימס אייבורי, וולטר פזנו – קרא לי בשמך

סקוט נויסטאטר, מייקל ה. ובר – אמן האסונות

ארון סורקין – המשחק של מולי

ג'ון פולונו – חזק יותר

 

שחקן ראשי

טימותי צ'אלאמה – קרא לי בשמך

דניאל דיי לואיס – חוטים נסתרים

ג'ייק ג'ילנהול – חזק יותר

טום הנקס – הפוסט

גארי אולדמן – שעה אפלה

 

שחקנית ראשית

סאלי הוקינס – הצורה של המים

פרנסס מקדורמנד – שלושה שלטי פרסום מחוץ לאבינג, מיזורי

סירשה רונן – ליידי בירד

אמה סטון – קרב המינים

מריל סטריפ – הפוסט

 

שחקן משנה

וילם דפו – פרויקט פלורידה

אידריס אלבה – המשחק של מולי

ארמי האמר – קרא לי בשמך

ריצ'רד ג'נקינס – הצורה של המים

סם רוקוול – שלושה שלטי פרסום מחוץ לאבינג, מיזורי

 

שחקנית משנה

טיפאני האדיש – טיול בנות

הולי האנטר – חולי אהבה

אליסון ג'ני – אני, טוניה

לורי מטקלף – ליידי בירד

אוקטביה ספנסר – הצורה של המים

 

סרט אנימציה

המסע של פרוונה

קפטן תחתונים: הסרט

קוקו

הנערה בלי הידיים

לאהוב את וינסנט

 

סרט בשפה זרה

אישה פנטסטית (צ'ילה)

120 פעימות לדקה (צרפת)

פוקסטרוט (ישראל)

בלי אהבה (רוסיה)

הריבוע (שבדיה)

 

צילום

פיליפ לה סורד – הפיתוי

רוג'ר דיקינס – בלייד ראנר 2049

הויט ון הויטמה – דנקרק

יאנוש קמינסקי – הפוסט

דן לאוסטן – הצורה של המים

 

עריכה

וולטר פזנו – קרא לי בשמך

לי סמית – דנקרק

גרגורי פלוטקין – תברח

ניק האווי – ליידי בירד

מייקל קאן – הפוסט

 

פסקול מקורי

ניקולס בריטל – קרב המינים

מייקל ג'יאצ'ינו – קוקו

דריו מריאנלי – שעה אפלה

האנס זימר – דנקרק

אלכסנדרה דספלה – הצורה של המים

 

מיקס סאונד

קוקו

שעה אפלה

דטרויט

דנקרק

הצורה של המים

 

עריכת סאונד

בייבי דרייבר

דטרויט

דנקרק

הצורה של המים

מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי

 

עיצוב אמנותי

בלייד ראנר 2049

שעה אפלה

דנקרק

הפוסט

הצורה של המים

 

עיצוב תלבושות

היפה והחיה

קרא לי בשמך

שעה אפלה

דנקרק

חוטים נסתרים

 

אפקטים חזותיים

בלייד ראנר 2049

דנקרק

ספיידרמן: השיבה הביתה

כוכב הקופים: המלחמה

וונדר וומן

 

איפור ועיצוב שיער

שעה אפלה

שומרי הגלקסיה: חלק 2

חוטים נסתרים