האמנות השביעית נגד הטורף: איך שחקנית אנושית אלמונית וחייזר רצחני מפורסם הם שני קצוות של אותו מאבק

ב-27 במרץ 1973, ארצות הברית כולה סערה בגלל אישה אחת שבתוך דקה, שנתה את האופן בו טקס האוסקר מתנהל. סאצ'ין ליטלפת'ר הייתה בת 26 כשעלתה לבמה בשמו של מרלון ברנדו. הנוהג היה שאם אדם הזוכה באוסקר לא מגיע לטקס, מישהו מטעמו יאסוף את הפרס ויגיד תודה במקום. ברנדו בחר בידידתו הצעירה, שחקנית לא מוכרת ממוצא ילידי, שתעלה לבמה במידה ויזכה. אלא שברנדו לא בקש מליטלפת'ר לקבל את האוסקר בשמו, אלא לסרב לקבלו, תוך שהיא מבטיחה שלא תגע בפסלון, אולי מתוך חשש שהדבר יגרום למערת הפלאים להתמוטט או משהו. סאצ'ין ליטלפת'ר דחתה בנימוס את הפרס והחלה לדבר כשבידה נאום ארוך שברנדו הכין בעצמו. מאחר ומפיק הטקס הנחה אותה לסיים בתוך 60 שניות או שתורד מהבמה, נאלצה לוותר על הקראה מהדף ולאמלק לקהל באולם ובבית.

מרלון ברנדו סרב לקבל את הפרס לא מתוך חוסר חיבה כלפי האקדמיה, אלא על מנת לעורר מודעות ליחס של תעשיית הבידור לילידים האמריקאים בעבר ובהווה. ליטלפת'ר הייתה פעילה בתנועות למען זכויות ילידים והדבר הביא אותה לפנות לשחקן הוותיק כאשר שמעה שהם חולקים את אותן מטרות. השניים התחברו וברנדו, שגם ככה שנא ארועים הומי אדם, החליט שטקס האוסקר יהיה הזדמנות מצוינת להעלות את הנושא היקר ללבו לכותרות, כמו גם להזכיר את העימות בין כוחות הבטחון לקבוצת פעילים בוונדד ני, ארוע שהממשלה בקשה להקטין ככל הניתן את הסיקור התקשורתי שלו.

התוצאה המיידית הייתה מחיאות כפיים מהולות בשריקות בוז מצד הקהל באולם. שישה מאבטחים מנעו מג'ון ויין לעלות לבמה ולהוריד את הנואמת הצעירה בכח, בעוד היא עצמה לוותה בשני אנשי בטחון נוספים על מנת למנוע פגיעה בה בסוף הדקה שהוקצבה. בשבועות שלאחר מכן, ליטלפת'ר סבלה מהרבה הצקות והתנכלויות, בעוד בתקשורת נפוצו ידיעות שקריות על זהותה האמיתית ועל המקום בו מרלון ברנדו באמת מצא אותה. גם דיווחים מהצד שלה לא לחלוטין עקביים, כאשר היא טוענת בין השאר שנורו יריות לעבר ביתו של ברנדו בזמן ששהתה בו וכי ג'יי אדגר הובר בעצמו הורה למפיקים ומראיינים שלא לתת לה במה, או שימצאו עצמם ללא עבודה (למרות שהובר נפטר שנה לפני כן). טענות לגבי פרטים רבים בחייה של סאצ'ין ליטלפת'ר אחרי אותו טקס אוסקר אינם מגובים בראיות, אבל מה שידוע בוודאות זה שהיא התקשתה למצוא עבודה כשחקנית לאחר מכן. היא הוסיפה להיות פעילה למען צדק חברתי, אולם שיתוף פעולה איתה למטרות לא פוליטיות, נחשב רעיל והאקדמיה אפילו החליטה בתגובה להפסיק לאפשר למועמדים לשלוח מישהו שינאם בשמם. החל מאותו רגע, או שמישהו מגיע לקבל את הפרס בעצמו, או שהוא שולח מישהו שרק יאסוף ויגיד תודה, או שהאקדמיה תקבל את הפרס בשמו ולא תזכיר שום ארועים בעיתיים בהיסטוריה של היבשת.

במבט מפוכח, ברנדו וליטלפת'ר ועוד מיליוני אנשים שלא זכו לאותה במה, צדקו. אם מסתכלים על היצוג של ילידים אמריקאים לאורך השנים, הנטיה תמיד הייתה להציג אותם באחת משתי דרכים. או שהם לוחמים פראיים עם רמת תחכום של תקופת האבן, או שהם שאמאנים קסומים עם חיבור עמוק לצבעי הרוח. הם לא הוצגו כדמויות מלאות, אלא כסטראוטיפים, ועוד כאלה שמדברים כאילו עצם הרעיון של שפה מדוברת חדש להם. זה נכון שלעמים הילידים השונים היו הרבה חיכוכים עם האירופים וששפות שונות בנויות בצורה שונה, אבל כשהסיפור תמיד מוצג מנקודת המבט של האדם הלבן, התוצאה לרוב אינה מחמיאה עבור השאר. בדומה לאנשים שמוצאם מאפריקה או מאסיה (מכל חלקי היבשת), ילידים אמריקאים לעתים נדירות לוהקו כדמויות ראשיות בהוליווד החדשה ובכלל לא בהוליווד הקלאסית. לא משנה כמה מדברים על להציג אותם באור אנושי, השם שלהם לא יהיה הראשון שמופיע בפוסטר. באופן מעניין, אגב, בשנה בה ברנדו סרב לאוסקר בגלל היחס לילידים, היו מועמדות לראשונה שתי נשים שחורות בקטגוריית השחקנית הראשית. לא שהיה להן, או למישהי אחרת, סיכוי כלשהו לזכות בתחרות נגד לייזה מינלי ב"קברט".

בשנים שחלפו, הוליווד נסתה לשפר את היחס לילידים אמריקאים בסרטיה. נסיונות בולטים כוללים את "רוקד עם זאבים" ו"פוקהונטס", שנתנו יותר זמן מסך מהמקובל לדמויות ילידיות והציגו את ההיסטוריה והתרבות שלהן בצורה מכבדת, אבל גם שם הייתה דמות לבנה שנועדה לייצג את הקהל במסע לתוך העולם המסתורי של האינדיאנים. אפילו בסרט שלא מתרחש בכדור הארץ אבל לכולם ברור על מה הוא באמת כמו "אווטאר", יש דמות לבנה שמאפשרת לשמר נקודת מבט חיצונית לזו של הילידים.

לאחרונה, מתרחש שינוי רציני יותר. לא סתם מציגים את הילידים כחלק מרכזי בסיפור, אלא ממש מתחילים לאפשר להם לספר את הסיפור לפי ההגיון והחוקים שלהם. דוגמאות לכך אפשר למצוא בסדרת הטלוויזיה "כלבי שמורה" ובסרטים כמו "שירים שלמדתי מהאחים שלי" והסרט שגרם לי בכלל לחשוב על נושא, "הטרף". לא ציפיתי שפריקוול לסרט האקשן המפורסם משנות השמונים, בבימוי יהודי אשכנזי שסרטו הקודם הוא "דרך קלוברפילד 10", יהיה הסרט עם היצוג הכי לא מכובס של ילידים אמריקאים שאראה, אבל עובדה. הדמויות אמנם מסבירות בקול כמה מושגי יסוד בשביל הקהל, אבל יש פה היפוך תפקידים מעניין. קודם כל, כי עד היום חשבנו על הטורף בתור מפלצת מודרנית, שתוקפת רק אנשים עם נשק מתקדם. בסרט הזה, מתברר שכדור הארץ היה על הכוונת של הטורפים לפחות מאז המאה ה-18, ונרמז שגם לפני.

הדבר השני שהתהפך הוא שכל הדמויות הראשיות הן ילידות, שמנהלות חיי קהילה בשלב בו המרחבים הגדולים עדיין לא אוכלסו במתיישבים לבנים. כבר אין ערים ואימפריות כמו לפני הפלישה מאירופה, אבל יש אנשים שמדברים כמו בני אדם. הדיאלוגים אינם עוסקים רק ברומו של עולם, אלא גם בדברים יומיומיים, בשפה יומיומית. הבמאי דן טרכטנברג בחר לתת לדמויות בנות הקומנצ'י לדבר באנגלית מול המצלמה, בעוד האנשים הלבנים שמגיעים בשלב מאוחר יחסית הם אלה שרוב הקהל צריך מתורגמן על מנת להבין. הלבנים הם הפראים חסרי התחכום שמונעים מנקמה ובצע כסף, בעוד הילידים הם היותר רגישים ואינטליגנטים שמסוגלים לתכנן לטווח ארוך.

כסרט בסדרת הטורף, "הטרף" לא מחדש דבר. אותה מסגרת עלילתית כמו קודמיו, אותו משחק קטלני ורק הציוד של החייזר קצת פחות מתקדם בגלל המיקום על ציר הזמן. כן נחמד שלוקחים את הפסיכולוגיה של הטורף בחשבון והוא לא סתם תוקף באקראי. כסרט אמריקאי, לעומת זאת, הוא סוף סוף מעניק במה לגיבורים ילידים ללא גורם מתווך, הנכתבים בדיוק כפי שדמויות לבנות ושחורות נכתבו בסרטים הקודמים בפרנצ'ייז. זה סרט אקשן/אימה מבדר ומדמם כפי שמצפים שיהיה, ועל הדרך הוכחה לכך שגם סיפור המוצג מנקודת המבט של ילידים אמריקאים יכול להיות להיט בקרב הקהל הרחב.

ב-17 בספטמבר 2022, האקדמיה לקולנוע מתכוונת לערוך ארוע לכבודה של סאצ'ין ליטלפת'ר. במהלך הארוע, יוקרא במלואו מכתב התנצלות שכתב נשיא האקדמיה היוצא דיוויד רובין, בו הוא ועמיתיו מבקשים סליחה מליטלפת'ר על היחס לו זכתה בעקבות הופעתה בשם מרלון ברנדו בטקס האוסקר לפני כמעט חמישים שנה. לא בטוח אם ליטלפת'ר עצמה תגיע לארוע, מאחר ומצבה הבריאותי מקשה עליה לצאת מהבית. היא כן נתנה את הסכמתה לעריכת הארוע והביעה שמחה על ההתנצלות ועל השינוי בגישה מצד תעשיית הבידור לאורך הזמן. עוד יש הרבה מה לעבוד ביצוג הוגן של עמים שונים על המסך, לא רק ילידים אמריקאים, אבל הנכונות להודות בטעות היא הבסיס לכל תיקון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.