סרטים בולטים בפסטיבלי סוף הקיץ – מהדורת 2022

ב-31 בספטמבר 2022, יפתח רשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ונציה ה-79 במספר. שמונה ימים לאחר מכן, יפתח פסטיבל הקולנוע הבינלאומי טורונטו בפעם ה-47 בתולדותיו. בדיוק באמצע, יצא לדרכו גם פסטיבל הסרטים טלורייד, שנוסד שנתיים לפני שכנו המפורסם יותר מהצפון. בעשור וחצי האחרונים, הפכו שלושת הפסטיבלים האלה לתחנה חשובה בדרך לאוסקר ולשאר פרסי סוף השנה. רבים מהסרטים שעתידים להפוך לשחקנים משמעותיים במרוץ יוקרנו לראשונה בוונציה, טלורייד או טורונטו ויתחילו משם את דרכם לקראת הפרסים הנוצצים של האקדמיות, הגילדות ותאי העיתונאים השונים. גם אם הזוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר לא יוקרן בהם, חלק נכבד ממתחריו יעשו זאת.

הנהלת פסטיבל טלורייד נוהגת לשמור בסוד את רשימת הסרטים שיוקרנו במהלכו עד לרגע האחרון, אבל מוונציה וטורונטו כבר התקבלו רשימות מפורטות ומאוד מסקרנות של בכורות צפויות. בפוסט הזה, אסקור את השמות היותר בולטים, שיכול מאוד להיות שאחד מהם יוכתר בסופו של דבר בידי האקדמיה בתואר הסרט הטוב של 2022.

רעש לבן – סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. נואה באומבך מביים עיבוד לספרו של דון דלילו באותו שם, העוסק בפרופסור ומשפחתו שנאלצים לפנות את ביתם בעקבות תאונת רכבת המשחררת חומר רעיל לאוויר באזור. לא קראתי את הספר, אבל ממה שהבנתי, המבנה שלו אינו סינמטי במיוחד, מה שדווקא מסתדר עם סגנון הכתיבה של באומבך. למרות שהיו שמועות על כך שהפרויקט מתעכב, הוא הושלם בזמן וצפוי לעלות בנטפליקס בהמשך השנה.

השחייניות – פסטיבל טורונטו יפתח עם סרטה של הבמאית סאלי אל חוסייני אודות האחיות יוסרה ושרה מרדיני. שתיהן נמלטו עם משפחתן ממלחמת האזרחים בסוריה ועזרו לדחוף בשחיה את הסירה בה שטו עם פליטים נוספים, כאשר נתקעה בלב ים. יוסרה השתתפה בשתי האולימפיאדות האחרונות כחלק מנבחרת הפליטים. את האחיות יגלמו נטלי ומנאל עיסה וצוות השחקנים כולל גם את עלי סולימאן הפלסטיני-ישראלי.

הבאנשיז של אינישרין – על סמך הטריילר, סרטו החדש של מרטין מקדונה עוסק בשני חברים שהקשר ביניהם נפסק כשלאחד מהם נמאס מהשני, עד כדי כך שהוא מבטיח לחתוך לעצמו אצבע אם ימשיך לדבר אליו. מקדונה כבר ביים את קולין פארל וברנדן גליסון ב"ברוז'" המצוין, וזכה בפרסים גם בוונציה וגם בטורונטו על "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי". אי אפשר לדעת למה לצפות מסרטו החדש, אבל סביר להניח שיהיה שנון ומלא בניבולי פה כמו קודמיו.

ברדו – שמו המלא של הסרט הוא "ברדו (או כרוניקה שקרית של חופן אמיתות)", מה שמזכיר את "בירדמן", סרט אחר של אלחנדרו גונזלס איניאריטו ששמו המלא ארוך במיוחד. לא ידוע הרבה על העלילה, פרט לכך שהיא עוסקת בבמאי סרטים תעודיים שחווה משבר קיומי לאחר שהוא חוזר לביתו. זה סרטו הראשון של איניאריטו בספרדית מאז "ביוטיפול" מ-2010 ובזמן שעבר, הספיק לזכות בחמישה פרסי אוסקר בקטגוריות שונות, כולל שתי זכיות רצופות בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר.

בלונד – סרט מעורר מחלוקת עוד לפני שהופץ. אנדרו דומיניק ביים סרט בערך ביוגרפי על מרילין מונרו, המציג את הניגוד בין חיי הזוהר הציבוריים לבין חייה הפרטיים הקשים. למרות שהסרט כנראה יקום או יפול על ההופעה של אנה דה ארמס בתפקיד הראשי, כבר עכשיו ידוע ש"בלונד" יפלג את דעת הקהל. הוא נרכש להפצה בידי נטפליקס ויהיה הסרט הראשון עם דרוג גיל למבוגרים בלבד שיופץ בשרות סטרימינג גדול.

עצמות והכל – ללוקה גואדנינו יש פילמוגרפיה קצת מוזרה. רוב הסרטים שעשה עוסקים ברומנטיקה בצורה כזו או אחרת. ואז הוא ביים רימייק לסרט האימה "סוספיריה", ככה משום מקום. "עצמות והכל" הוא הצעד המתבקש הבא: סרט אימה רומנטי. הסיפור עוסק באישה וגבר שחיים בשולי החברה ומתאהבים, אולם מוסיפים להיות רדופים בידי העבר האפל שרצו להשאיר מאחור.

הבת הנצחית – הבמאית ג'ואנה הוג הפכה בשנים האחרונות לחביבת המבקרים, בעיקר בזכות שני סרט "המזכרת" שלה. סרטה החדש הוגדר במשך זמן מה כפרויקט סודי, כאשר מה שידוע לפני הבכורה בפסטיבל ונציה זה שמדובר בסיפור על אישה ואמה הזקנה החוזרות לבית המשפחה שהפך למלון ומסתיר בתוכו סודות. אני מתחיל לראות מוטיב חוזר בין הסרטים השנה.

הבן – החלק השני בטרילוגיה של פלוריאן זלר, שהחל את המעבר מהתאטרון לקולנוע לפני שנתיים עם "האב". הסרטים אינם קשורים זה לזה מבחינה עלילתית, אולם הם עוסקים במשפחות שצריכות להתמודד עם שינוי לא רצוי. במקרה הזה, יו ג'קמן מגלם איש משפחה שנמצא בפרק ב', כאשר אשתו לשעבר ובנו המתבגר חוזרים לחייו. בסרט משתתפים גם ונסה קירבי, לורה דרן, זן מקגרת' ואנתוני הופקינס, שזכה באוסקר על שיתוף הפעולה הקודם עם זלר.

טאר – לקח לטוד פילד 16 שנים לחזור עם סרט שלישי אחרי הדרמות המשפחתיות "בחדר המיטות" ו"ילדים קטנים". לא הרבה ידוע על העלילה, פרט לכך שהסרט עוסק בחייה של לידיה טאר, מנצחת מוערכת בגילומה של קייט בלנשט. בהתחשב ביכולת של פילד להוציא משחקנים הופעות חזקות, בטוח להמר שלפחות על המשחק של בלנשט ידברו עוד הרבה לקראת סוף השנה.

הלוויתן – זוכרים את ברנדן פרייזר? לפני עשרים שנה, הוא היה כוכב, חתיך, כריזמטי, שרירי ומספיק מודע לעצמו בכדי להופיע גם בתפקידים קומיים. שורה של בעיות אישיות ובריאותיות, שחלקן נגרמו ישירות מפציעות שחווה במהלך צילומים ומיחס של מפיקים אליו כחתיכת בשר, גרמו לו להיעלם מעין הציבור למשך זמן מה. הוא היה אמור לחזור עם תפקיד נבל ב"באטגירל", אבל הסרט הזה נגנז, אז "הלוויתן" של דארן ארונופסקי ישמש כקאמבק האמיתי של פרייזר. הוא מגלם כאן אדם הסובל מעודף משקל שנטש את משפחתו כאשר החל במערכת יחסים עם גבר, וכעת מנסה לחדש את הקשר עם בתו המתבגרת (סיידי סינק). סרטים שארונופסקי רק מביים ולא כותב בעצמו נוטים לזכות לתגובות חיוביות יותר מהקהל, אז יש משהו מעודד בכך שעל התסריט אחראי המחזאי סמואל די. האנטר.

אל תדאגי יקירתי – אוליביה ויילד עשתה מעבר מוצלח (לדעת אנשים שהם לא אני) לעמדת הבמאית עם סרט הביכורים שלה, קומדיית הנעורים "חורשות את הלילה". כעת, היא מנסה משהו שונה באופיו ב"אל תדאגי יקירתי", מותחן על אישה שחושדת שהפרבר הציורי והמושלם בו היא מתגוררת עם בעלה, אינו נפלא כפי שנדמה כלפי חוץ. פלורנס פיו והארי סטיילס בתפקיד הזוג הנשוי, כאשר צוות השחקנים כולל גם את ג'מה צ'ן, קיקי פאלמר, ניק קרול, כריס פיין ואוליביה ויילד עצמה.

מאסטר גארדנר – פול שריידר זוכה להערכה מחודשת בשנים האחרונות. שני סרטיו הקודמים, "הכנסיה החדשה" ו"סופר הקלפים", לא זכו לחשיפה רחבה ועדיין היו מאוד נוכחים ברשימות סוף השנה של מבקרים שונים. "מאסטר גארדנר" עוסק במעצב גינות שבעלת האחוזה עבורה הוא עובד מאלצת אותו לקחת קרובת משפחה צעירה שלה כמתלמדת. הדבר מוביל לחשיפה של, בואו נגיד את זה כולם ביחד, סודות מן העבר. ג'ואל אדג'רטון, סיגורני ויבר וקווינטסה סווינדל בתפקידים הראשיים.

סיבוב הבירה הגדול ביותר אי פעם – לאורך רוב שנות הקריירה של פיטר פארלי, לא הייתה סיבה לדבר על סרט בבימויו בהקשר של פרסים שאינם בצורת פטל או דלי פופקורן עם הלוגו של MTV עליו. הוא פשוט לא היה מישהו שארגונים מהתעשיה לוקחים ברצינות. ואז "הספר הירוק" זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, הרגיז את ספייק לי, בלבל את כל מי שחשבו שהאקדמיה פתחה דף חדש עם "אור ירח" והפך את אחד מהאחים פארלי ליוצר מוערך, לפחות בעיני חלק מחובבי הקולנוע. הסרט החדש עוסק בסיפורו האמיתי של ג'ון "צ'יקי" דונהיו, יוצא צבא שהחליט להסתנן לווייטנאם בכדי להעביר לחיילים האמריקאים הלוחמים מסרים מהעורף ולעודד את רוחם. אפל טי.וי. עשו השנה היסטוריה כש-"CODA" הפך לסרט הראשון שמופץ בעיקר בסטרימינג וזוכה בפרס הגדול באוסקר. הם ינסו זאת שוב עם "סיבוב הבירה הגדול ביותר אי פעם".

בלוז נגן הג'אז – עוד מישהו שעד לאחרונה ראו בו בעיקר פס יצור של קומדיות רדודות שהמבקרים שונאים, הוא טיילר פרי. אולם פרי זכה להרבה הערכה מצד עמיתיו בזכות פעילותו לספק עבודה ותמיכה כלכלית לאנשים רבים במהלך משבר הקורונה העולמי (ובאופן מוזר, גם לנסיך הארי ומשפחתו), ואפילו רשומים לזכותו כמה תפקידים דרמתיים מוצלחים. "בלוז נגן הג'אז" הוא סרט דרמה העוסק בחקירת רצח לא פתור, כיוון מאוד שונה מהסרטים איתם פרי מזוהה לרוב.

המלך האישה – הנה סרט שהרבה גופים שמרנים לא יאהבו. ג'ינה פרינס-ביית'ווד ביימה, על פי תסריט שכתבו מריה בלו ודנה סטיבנס, אפוס היסטורי על צבא הנשים המכונה "האמזונות של דהומיי". צבא זה התקיים במשך קרוב למאתיים שנה, במהלכן הקולוניאליזם האירופי וסחר העבדים הביאו לשינויים דרמתיים בדמוגרפיה של מערב אפריקה. ויולה דיוויס מגלמת את נאניסקה, מפקדת הצבא בזמן התרחשות הסרט, שעוד לפני הקרנת הבכורה שלו, כבר משך לא מעט ביקורת על חוסר דיוק היסטורי. במיוחד, עלו טענות על כך שהמבטא בטריילר אינו תואם את המיקום הגאוגרפי ומציג תפיסה שגויה כאילו בכל אפריקה מדברים באותו מבטא פאן-אפריקאי שיהיה מוכר יותר לצופים הלבנים.

אימפריית האור – סם מנדז יודע להפתיע. הוא זכה באוסקר על סרטו הראשון, "אמריקן ביוטי", היה מועמד שוב כעבור עשרים שנה על "1917" ובאמצע, עשה כל מיני דברים, בהם סרט ג'יימס בונד המוערך ביותר והמשכו ההרבה פחות מוצלח. כל מה שידוע בינתיים על "אימפריית האור" זה שהסרט עוסק בסיפור אהבה סביב אולם קולנוע בדרום אנגליה בשנות השמונים. אוליביה קולמן וקולין פירת', שניים מהאנשים שהכי בלתי אפשרי לשנוא בעולם, ככל הנראה בתפקידים הראשיים.

הפייבלמנים – אולי הסרט שהכי הפתיע אותי לראות ברשימת הבכורות של פסטיבל טורונטו. ברור כבר זמן מה שזה יהיה סרט שונה מדברים שסטיבן ספילברג עשה בעבר. הסיפור אינטימי יחסית ונכתב בהשראת ילדותו של ספילברג עצמו, שגלה את כוחו של הקולנוע בהתמודדות מול משברים במשפחה. באופן חריג, ספילברג גם היה שותף לכתיבת התסריט (יחד עם טוני קושנר), דבר שלא עשה מאז "אינטליגנציה מלאכותית" לפני 21 שנים. כעת, ניתן לרשום עוד צעד חריג כאשר ספילברג מחליט לחשוף את סרטו החדש בטורונטו בפעם הראשונה אי פעם. זה לא היה פרט כל כך מיוחד עבור רוב הבמאים, אבל סרט של ספילברג זה תמיד ארוע והוא נמנע עד כה משלושת הפסטיבלים לכבודם הפוסט הזה נכתב.

המלך האבוד – דרמה-קומית מאוד בריטית אודות היסטוריונית (סאלי הוקינס) שמנסה למצוא את שייריו האבודים של המלך ריצ'רד השלישי. את הסרט ביים סטיבן פרירס, על פי תסריט של סטיב קוגן וג'ף פופ שהתבססו על סיפור אמיתי. סטיבן פרירס הוא אחד הבמאים הבריטים הפוריים ביותר של ארבעים השנים האחרונות, אולם העדר סגנון חזותי או סיפורי שמזוהה איתו, מביאים לכך שאף פעם אי אפשר לדעת האם הסרט הבא שלו יהיה טוב, או סתם בינוני.

ונדל ו-ויילד – הנרי סליק הוא אחד מבמאי האנימציה המשפיעים ביותר שאינו מזוהה עם אולפן מסוים. הוא ביים את "הסיוט שלפני חג המולד" עבור טים ברטון ודיסני, את "קורליין" עבור לייקה ועכשיו נעזר בנטפליקס בכדי להוציא את סרטו הראשון מזה יותר מעשור. ג'ורדן פיל וקיגן-מייקל קי מדבבים שדים אחים שנעזרים בילדה אנושית על מנת לעלות לפני הקרקע. הנרי סליק עם קי ופיל, רע זה לא יכול להיות.

נשים מדברות – עכשיו למשהו הרבה יותר רציני. שרה פולי כתבה וביימה סרט על פי ספרה של מרים טווס אודות נשים מנוניטיות שסוממו ונאנסו בשיטתיות בידי הגברים בקהילה. צוות השחקנים כולל את פרנסס מקדורמנד, רוני מארה, קלייר פוי, ג'סי באקלי ובן ווישו.

ולריה מתחתנת – סרט שנמצא על הרדאר של האקדמיה, הישראלית. סרטה החדש של מיכל ויניק יכול לקבל בוסט מסוים לקראת פרסי אופיר בזכות ההקרנה בפסטיבל ונציה. הסיפור, שנראה כעת אקטואלי מתמיד, עוסק בשתי אחיות אוקראיניות שהגיעו לישראל, כל אחת בנפרד, בתור כלות להזמנה על מנת להתחתן עם גברים מקומיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.