ביקורת: חולית

לפני כשנה, התחלתי לקרוא את הספר "חולית". זה משהו שרציתי לעשות כבר שנים, אבל הייתי זקוק לתמריץ כי, מה לעשות, לוקח לי הרבה זמן לסיים ספרים. זה לא שקצב הקריאה שלי איטי במיוחד, כמו ששיקולי זמן מאלצים אותי לקרוא רק כמה עמודים בכל פעם ואם אני לא נסחף מיד לתוך הסיפור, יהיה לי קשה לתעדף את זה על פני פעילויות פנאי אחרות שדורשות פחות שעות במצטבר. זה לא ש"חולית" הוא ספר רע, אבל הספקתי לקרוא בערך חצי ממנו לפני שהסרט המבוסס עליו יצא לאוויר העולם.

לרוב אני לא בוחר ספרים על סמך תאריך היציאה של העיבודים שלהם, אבל "חולית" סקרן אותי במיוחד כי הוא ידוע לשמצה כספר קשה לעיבוד. הסרט התעודי "חולית של חודורובסקי" מסביר בפרוט כיצד הבמאי הצ'יליאני נסה במשך שנים להרים הפקת ענק על פי ספרו של פרנק הרברט, אך לא הצליח להשיג את המימון לכך. למען האמת, הרצון של חודורובסקי שהסרט ימשך חצי יום וכמה מבחירות הליהוק שלו כנראה לקחו חלק לא קטן בהכשלת הפרויקט. בשלב מסוים, סלבדור דאלי היה אמור להשתתף בסרט תמורת 100,000 דולר לדקת מסך. זה לא מאוד חסכוני.

ב-1984, דיוויד לינץ', האדם האחרון שהייתי שם בידיו פרויקט מסחרי רב תקציב, נסה את כוחו בעיבוד מפורסם לספר. אם לדייק, העיבוד של לינץ' מפורסם בהיותו כשלון מסחרי וביקורתי ואולי הדבר היחיד שהבמאי הקריפטי אמר עליו שלא היה צריך לעשות. בשנת 2000, יצאה מיני-סדרה נשכחת שהתקבלה בביקורות מעורבות ולא ממש הותירה חותם. בסך הכל, עד ליציאת הסרט החדש, בבימויו של דני וילנב, העיבוד המצליח ביותר לספר של הרברט הוא כנראה סדרת משחקי המחשב משנות התשעים.

העלילה מתרחשת בעתיד הרחוק, בכוכב הלכת אראקיס. לאחר שנים בהן בית הארקונן שלט ביד קשה בפלנטה המדברית, החליט הקיסר להחליפם בבית אטראידס. למרות תנאי המחיה הקשים, יש חשיבות רבה לשליטה באראקיס משום שזהו מקורו היחיד של המרקוח, החומר היקר ביותר בגלקסיה. באראקיס חיים גם דררים, אנשי מדבר שאינם נאמנים לקיסר והיו קרבן להתקפות אכזריות של בית הארקונן משום שאזורי הישוב שלהם נמצאים בקרבת המרקוח, אותו הם נוהגים לצרוך בעצמם.

בעודם מתארגנים בביתם החדש, מבינים בני אטראידס שהברון הארקונן אינו מתכוון לוותר בקלות על מקור ההכנסה היקר ומתכוננים נפשית להתפתחויות לא רצויות. בינתיים, פול, יורש העצר הצעיר של אטראידס, מוטרד בידי חלומות הנראים מוחשיים במיוחד על החיים באראקיס. זאת בזמן שאמו, הגבירה ג'סיקה, מכינה אותו לאפשרות שהעתיד צופן לו יותר ממאבקים פוליטיים והסכמי סחר בין פלנטריים.

המחשבה העיקרית שעולה מצפיה בסרט חולית, היא שזו צריכה להיות מיני-סדרה. רצוי אחת שמישהו יזכור את קיומה כעבור שני עשורים. בעוד העלילה אינה עמוסה בהתרחשויות, האופן בו דני וילנב מדלג מסצנה לסצנה מבהיר עד כמה חודורובסקי צדק בהערכתו ששעתיים וחצי הן לא מסגרת זמן מספיקה על מנת לבנות בצורה טובה את העולם של הסרט. יש שיחה על משהו שעומד לקרות, ובסצנה הבאה הוא כבר בעיצומו. לאחר מכן, הדמות נמצאת בחדר אחר, מישהו מיד נכנס ומה שהיה דיון מורכב של כמה דקות בספר, נדחס לכדי הקדמה של כמה שניות לסצנת אקשן או להופעה של דמות חדשה. זה כמו לצפות בתקציר של הספר, כשכל הדיאלוגים ותאורי האווירה קוצרו או נחתכו על מנת ליצור רשימה של ארועים. זה אמנם מה שעיבוד קולנועי אמור לעשות, אבל הוא אמור גם לשמר את האווירה של המקור ובזאת וילנב נכשל.

אין בסרט הבט בו החסרון שבקיצורי הדרך בולט כמו בענייני האבטחה. פול הוא מטרה בעלת חשיבות, וכך גם אביו ובכירים נוספים בצבא של בית אטראידס. הם אמורים להיות חשדנים במיוחד כלפי זרים והספר אכן מעביר את הרעיון שאין פתח לשאננות ואסור להפסיק לסרוק את השטח אחר דברים לא תקינים. בסרט, זה מוצג במשפט אחד שנאמר לפול ושאר הזמן מוקדש להכרות עם תנאי השטח ומנהגים שונים, בלי אזכור של המתיחות הקיימת. לא תמיד הוגן להשוות בין עיבודים קולנועיים לבין המקור שלהם, אבל זו דוגמה למשהו שכנראה היה מפריע לי גם בלי לקרוא את הספר. דברים פשוט קורים ולא מספיק אכפת מהדמויות בשביל להבין מה המשמעות של זה עבור העלילה. כל כך חשוב להציג את הדוכס אטראידס והברון הארקונן כהפוכים זה מזה, גם בהתנהגותם וגם במראה שלהם, שכל הניואנסים והשטחים האפורים שמאבק שאמור להיות פוליטי בבסיסו, פשוט לא קיימים.

העניין הוא שדני וילנב ידע שאי אפשר לתת לכל עלילת הספר מקום בסרט אחד, אז חולית הוא בעצם רק החלק הראשון של הסיפור. המפיצים לא ממהרים לשתף את המידע הזה, אבל החלק השני מתוכנן לצאת ב-2023 והוא כנראה יכיל את החצי השני של הספר. זה מעלה את השאלה לאן בדיוק וילנב ממהר. אם הוא ידע מראש שהוא מביים את הסיפור בחלקים, למה לא להשקיע עוד קצת זמן בפיתוח האווירה והדמויות? זה אפילו לא חייב להפוך את הסרט להרבה יותר ארוך. פשוט לוקחים חצי מהזמן שמוקדש לטיסות מעל חול ומחלקים אותו בין רגעים אחרים. עוד עשרים שניות לשיחה על תקנות הבטיחות, עוד דקה לאפשר לברון לעשות דברים שאינם חיקוי של מרלון ברנדו ב"אפוקליפסה עכשיו", עוד חצי דקה להציג את ההתקדמות של תולעי החול במקום להתנהג כאילו מדובר באיזה סוד שהצופים אמורים להיות מופתעים ממנו. יש סדרה של שבעה סרטי אימה שמבוססת על חיקוי של התולעים האלה. הן די מפורסמות.

בעוד התסריט והעריכה די הורגים כל סיכוי למתח אמיתי או דאגה של ממש לדמויות, יש בסרט דברים שבהחלט נעשו כמו שצריך. האיפור, עיצוב התלבושות ואפילו התפאורה המדברית המינימליסטית, מעבירים היטב את התחושה של עתיד רחוק, אבל לא לחלוטין בלתי אפשרי. בני הארקונן חוורים במיוחד לאחר דורות של המנעות מחשיפה לשמש, בעוד הסמלים והמדים של בית אטראידס שואבים השראה מתקופת הקולוניאליזם של המאות ה-18 וה-19, בהן ממלכות ואימפריות אירופיות ניסו לתפוס כל פיסת אדמה מרוחקת בה הופקו תבלינים יקרים. זו קריצה מחוכמת להיסטוריה האמיתית של כדור הארץ, שכנראה נידונה לחזור על עצמה בכוכבי לכת אחרים.

האפקטים החזותיים אינם אחידים ברמתם, אבל הם לרוב עובדים. בעוד לא ברור מדוע בשנת עשרת אלפים ומשהו לספירה נלחמים בחרבות ופגיונות במקום לפרוס כטב"מים בכל רחבי כוכב הלכת ולשלוט בהם מרחוק, לפחות הרווחנו מזה את האפקט המגניב של השריון. הוא בלתי נראה, עד שמתרחש מגע ואז קווי מתאר תכולים או אדומים מציינים את מידת הפגיעה והאם אותו אדם נמצא בסכנה. זו דרך ממש יעילה, שכל שחקן מחשב מתחיל מכיר, לשדר את מצבה הגופני של דמות מבלי לפגוע בזרימה של האקשן. עוד צל"ש מגיע גם להאנס זימר שהלחין עבור הסרט פסקול משובח שמגביר את תחושת האפיות שהבימוי מפספס מדי פעם.

החדשות הטובות לגבי חולית הן שיש לי מספיק זמן לסיים את הספר עד שיצא החלק הבא. החדשות הרעות הן שלא כל כך בא לי לראות את החלק הבא. הסרט עשוי היטב מבחינה חזותית והליהוק פחות שגוי מבנסיונות קודמים (למרות שהייתי יכול לחיות בלי הגילוי שג'ייסון מומואה מגולח נראה כמו גרסת CGI של סטיבן סיגל). מאוד חבל ששלושה תסריטאים לא הצליחו למצוא את האיזון הנכון בין פעולה לבין ההכנה לקראתה. עם עריכה טובה יותר ואפילו חלוקה של הסיפור לשלושה פרקים ולא שניים, אולי היינו מקבלים עיבוד שגם מעביר כמו שצריך את תחושת הזרות שבהגעה לעולם חדש, הפרנויה כלפי אויב מוכר וההכרות ההדרגתית עם דתות ומסורות שהתפתחו על בסיס האמונות הקיימות במציאות שלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.