ביקורת: אני חושבת לגמור עם זה

הפחד הכי גדול שאי פעם היה לי, הוא להישכח.

"אני חושבת לגמור עם זה" הוא סרטו החדש של צ'רלי קאופמן, מי שהתחיל את דרכו כתסריטאי של סרטים מוזרים שמשחקים עם תפיסת המציאות של הדמויות ושל הצופים, ואז נעשה במאי של סרטים עוד יותר מוזרים. הייתם חושבים שמאחר והסרט הזה מבוסס על ספר שמישהו אחר כתב, הוא לא יראה כל כך קאופמני, אבל מתברר שאת המגע של צ'רלי אפשר להרגיש גם על רעיון שפותחו בראש של מישהו אחר.

זה מסוג הסרטים שעדיף לדעת עליהם כמה שפחות לפני הצפיה, כי כמעט כל פרט עלילה יכול להיחשב ספוילר. לכן הביקורת הזו קצרה יחסית, בכדי שלא לחשוף שום מידע שיכול לפגוע בחוויית הצפיה. המעט שאפשר לגלות הוא שהסרט מוצג מנקודת המבט של אישה צעירה שנוסעת עם החבר שלה לפגוש לראשונה את הוריו בחווה מרוחקת. אם אתם מקבלים וייב של סרט אימה, אתם צודקים, למרות שזה לא סרט אימה. כלומר, הוא בהחלט מטריד, אבל אני חושבת לגמור עם זה לא מנסה להפחיד, אלא לסחוף לתוך חוויה קולנועית לא שגרתית. ואני לא כותב את זה רק כי הוא מופץ בידי נטפליקס בשנה שבה בתי הקולנוע נסגרו למשך חודשים בעקבות מגפה עולמית. גם בשנה פחות מתוסבכת, אחלע"ז (אחלה עז?) היה חריג בסביבתו.

מה שקאופמן מנסה לעשות, בדומה לסרטים קודמים אותם כתב כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"אנומליסה", הוא לספר סיפור בדיעבד. רק אחרי שהסרט מסתיים, יש מספיק חתיכות בשביל להרכיב פזל ולזהות תמונה, בהנחה שהצלחתם לארגן את כל החלקים בסדר הנכון. זו לא הזיה אניגמטית בסגנון דיוויד לינץ', אבל קאופמן בהחלט מנסה לעשות מסז' למוח שלכם בזמן הצפיה. הוא משנה את סגנון הסרט, או פרטים בולטים בסצנה, מבלי שהדמויות מגיבות לכך. הוא משחק עם הציפיות של הקהל על ידי רמיזה לקו עלילה אחד, כאשר בעצם הכוונה הייתה בכלל למשהו אחר. אפשר להבין מה קורה על המסך, אבל ההבנה הזו מגיעה לרוב רק באיחור של כמה דקות, כך שהצופה תמיד נמצא כמה צעדים מאחורי הסרט.

הגישה הזו לבימוי הופכת צפיה בסרט של צ'רלי קאופמן להימור. יכול להיות שיבלבל וישעמם אתכם ללא טעם, או שיסחף אתכם בטלטלה רגשית שלא תבינו מאיפה היא מגיעה. הסרט יכול להיות שנון, ועם זאת מאוד מלנכולי. או שהוא יכול להיות מהורהר ומתפלסף, אבל להסתיים עם מסר רומנטי. אני חושבת לגמור עם זה הוא לא ככה ולא ככה. הוא לא מאוד שנון, הדיאלוגים בו די ישירים, והוא לא ממש רומנטי, למרות העיסוק בזוגיות. הוא קצת מהכל ושום דבר ממה שחשבתם שיהיה.

רוב הזמן, זה עובד. הרצון להבין מה קורה מחזיק את העניין בסרט והמשחק של ג'סי באקלי וג'סי פלמונס עוזר לבסס את התסריט סביב דמויות חזקות ועגולות. טוני קולט ודיוויד ת'יוליס בתפקיד ההורים אמנם לא אחידים מבחינת אמינות, במיוחד ת'יוליס שהמבטא כל הזמן בורח לו, אבל עבודת איפור מצוינת עוזרת למכור את האשליה. הבעיה היחידה שלי עם הסרט היא שהוא נשען חלק גדול מהזמן על קריינות של הדמות הראשית, דבר שקאופמן מאוד מתקשה להימנע ממנו, למרות שירד עליו בעצמו ב"אדפטיישן". שתי הסצנות החלשות בסרט, שביחד ממלאות קרוב לשליש מתוכו, מלוות בקריינות של ג'סי באקלי שמייצגת את המחשבות של דמותה בזמן אמת. בעוד ניתן ללמוד מכך עוד קצת על הדמות שלה, מדובר באמצעי מיותר, כי הוא נעשה במקביל לשיחה שהרבה יותר עוזרת להבין את הסיטואציה. למעשה, מאוד אהבתי כל חלק בסרט שאינו מכיל קריינות, אבל שתי הסצנות האלה הן מבחן סיבולת לא קל.

עד כמה שהוא תסריטאי יחודי ונטול פשרות, צ'רלי קאופמן נמצא לרוב במיטבו כשמישהו אחר מביים את הסרט. בין אם מדובר בספייק ג'ונז, מישל גונדרי או ג'ורג' קלוני, התסריטים של קאופמן מרוויחים מהתערבות של במאי שמכניס אותם לתוך עולם עם חוקים פנימיים ומשהו שמזכיר עלילה. עם זאת, אני חושבת לגמור עם זה הוא הפעם הראשונה בה הרגשתי שקאופמן מסוגל להחזיק סרט שלם בכוחות עצמו. הוא אמנם קצת ארוך מדי ושתי הסצנות מרובות הקריינות יותר פוגעות ברצף התודעתי מאשר תורמות לו, אבל בסוף הצפיה, המבט המבולבל על פני החל להתחלף בהבנה והערכה. זה סרט ממש טוב, עם כמה דקות עודפות וטרופ שבאמת הגיע הזמן שקאופמן יפסיק להשתמש בו. אני לא יכול להבטיח לכם שהצפיה תהיה מהנה, אבל מדובר באתגר מעולה למי שאוהב שלא מאייתים לו את המסר, אלא נותנים לו מקום להבין לבד מה קרה. יש תחושה של סיפוק אם מצליחים לקלוט בסופו של דבר מה בדיוק התרחש על המסך.

כמובן, אתם יכולים תמיד לרמות ולקרוא את הספר עליו אחלע"ז מבוסס. רק קחו בחשבון שבפעם הקודמת שצ'רלי קאופמן עבד ספר לקולנוע, זה הוביל למועמדות לאוסקר לתאום הדמיוני שלו, אז בכל אופן דברים מקבלים משמעות אחרת כשהשם קאופמן חתום עליהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.