ביקורת: אד אסטרה

Ad-Astra-1_resize.jpg

 

Si quid latine scribere, non faciam vos vultus magis sophisticated

(אם תכתוב משהו בלטינית, זה יגרום לך להיראות מתוחכם יותר)

 

מדע בדיוני הוא ז'אנר שבשיאו מכיל יצירות שמנסות לנבא את העתיד או להציג מציאות חלופית בצורה מדויקת ככל הניתן, עם תרחישים שעלולים לקרות או תכנון מורכב של כל הפרטים הקטנים בעולם אותו יצרו. זה כולל חשיבה על הפוליטיקה, המערכת הצבאית, החוקים, הכלכלה, הפערים החברתיים, האופנה והטכנולוגיה שיאפיינו את התקופה והמקום המסוימים בהם בוחר היוצר להתמקד. דוגמה טובה לכך היא "האלמנט החמישי", בו יש תחושה של עולם מלא ופעיל, עם כל הפרטים הקטנים הנלווים. גם ג'ורג' לוקאס דאג לאפיין היטב כל דמות וכל כוכב לכת וחללית בסרטי מלחמת הכוכבים בכדי לשקף את המורכבות של היקום בו הם מתרחשים. אפשר להתווכח על איכות הסרטים (במיוחד אלה שלוקאס ביים בעצמו) או האם הם יותר מד"ב או פנטזיה, אבל קשה להכחיש שכשרואים את לוק סקייווקר בטטואין, מבינים את ההבדל בינו לבין שליחי האימפריה מבלי להתבלבל.

מהצד השני של הסקאלה, יש סרטים שפשוט זורקים כל מיני רעיונות לאוויר, לא טורחים להסביר אף אחד מהם ומקווים שהצופים לא ישימו לב לחיפוף כי השיגו כוכב מפורסם לתפקיד הראשי. סרטים שרמת ההשקעה שלהם בבניית עולם זהה להקלדת משפט בעברית בגוגל טרנסלייט מתוך תקוה שבאמת יצא מזה משהו קוהרנטי אחרי התרגום ולא ג'יבריש שיסגיר את זה שלא באמת בדקת איך כותבים משהו בלטינית.

נחשו לאיזה סוג משתייך "אד אסטרה".

 

מייג'ור רוי מקברייד עובד כאיש תחזוקה באנטנת חלל ענקית. האנטנה היא חלק מפרויקט נרחב שמטרתו לגלות ציוויליזציות חוצניות ואולי ליצור איתן קשר, אבל בינתיים, עוזרת גם לשמור על תקשורת בין כדור הארץ למושבות והבסיסים על הירח ובמאדים. פגיעות של נחשולי מתח מסתוריים מסכנות שוב ושוב את האסטרונאוטים השוהים בחלל ואת הציוד הצבאי היקר. רוי מוזמן לפגישה סודית בה נאמר לו כי חושדים שהנחשולים האלה מגיעים מהחללית בה יצא אביו אל מחוץ לתחומי מערכת השמש בחיפוש אחר חיים תבוניים, ונחשבה אבודה. הסימנים מצביעים על כך שהאב עדיין בחיים ונמצא כעת ליד נפטון, משם מכוונים הנחשולים.

רוי נשלח בטיסה מסחרית לירח, ממנו עליו להמשיך לבסיס תת-קרקעי במאדים. הוא אמור להקליט מסרים אשר ישודרו לכיוון נפטון, בתקווה ליצור קשר עם אביו ולגרום להפסקת הנחשולים. המשימה הפשוטה יחסית (בקיזוז כל מה שנדרש בכדי להגיע מכדור הארץ לשני גופים חלליים נוספים במערכת השמש) הולכת ומסתבכת מאחר והחלל מלא בסכנות. רוי אמנם ידוע בכך שהדופק שלו לעולם אינו מואץ והוא תמיד מסוגל להגיב בצורה שקולה ומחושבת במצבי חרום, אבל פה מדובר בחוויה שונה לחלוטין מכל מה שעבר במסגרת שרותו הצבאי.

באופן מעורר התפעלות, אד אסטרה מצליח להיות לא אמין כבר מהשניה הראשונה. הכתובית שפותחת את הסרט טוענת שהוא מתרחש בעתיד הקרוב, אבל כמות הקפיצות הטכנולוגיות הנדרשות בכדי שאפילו השלד הבסיסי של העלילה יתקיים, רומזות שהוא מתרחש הרבה אחרי תקופת חיינו. כרגע, אין לנו את המשאבים הנדרשים בכדי להנחית אדם על מאדים ולהחזיר אותו משם בחיים. אד אסטרה מתרחש כשטיסה מבסיס במאדים לקצה מערכת השמש אורכת פחות משלושה חודשים. זה בזמן שאיכשהו עדיין לא פגו זכויות היוצרים על סרטים שיצאו אחרי 1935. כנראה שדיסני לוחצים ממש חזק על הקונגרס גם בעתיד.

המישמש הזה של רעיונות וגישות הוא משהו שהסרט נגוע בו מתחילתו ועד סופו. הוא מציג כל מיני רעיונות טכנולוגיים שיכולים להיות מעניינים, אבל לא טורח להסביר אותם. כל מיני קווי עלילה מתחילים ולא מתחברים לשום דבר. יש פיראטים על הירח, מה עושים עם הפיראטים על הירח? שום דבר, כי כבר ראינו פיראטים על הירח פעם אחת, אז לא נדבר עליהם יותר לעולם. דונלד סאתרלנד מגלם דמות חשובה. בעצם לא דמות חשובה בכלל, אז בואו נחליף אותו ברות נגה שגם תופיעה רק לכמה דקות ואז תעלם בלי לתרום שום דבר לעלילה. אתה מתאים למשימה כי אתה אף פעם לא מתרגש, אבל אתה לא מתאים כי יש לך קשר רגשי מדי. אבא שלך היה מדען חשוב, אבא שלך היה מדען מטורף, בעצם חשוב, בעצם מטורף. תראו, קוף!

זו לא רק העלילה שלא סגורה על עצמה, גם הז'אנר אליו הסרט משתייך לא ברור. אוקי, זה מדע בדיוני, אבל בתוך מד"ב יש תמיד מקום לשילוב עם סוגה נוספת. אד אסטרה הוא רוב הזמן איטי ומהורהר, כשלפעמים יש קריינות של בראד פיט שמציגה את המחשבות של רוי, אבל רוב הזמן הדמויות פשוט מסבירות מה קורה. פתאום, יש רגע של אקשן ואימה ואז אף אחד לא מתכוון לדבר על מה שקרה, כי צריך לחזור למצב הרהור. עצם העובדה שרוי מצליח להגיע לאמצע הסרט בלי שישלחו אותו להסגר, או בחזרה לכדור הארץ בגלל שיבושים לא צפויים שאיכשהו תמיד מתרחשים לידו, היא חור עצום בעלילה. אם "כוח משיכה" היה חוק מרפי בחלל, אד אסטרה הוא "מת לחיות" בחלל ולא במובן החיובי. זה פחות ייפי קאיי ייאי ויותר איך אותו חרא יכול לקרות לאותו אדם פעמיים.

הבמאי ג'יימס גריי נגש לסרט הזה ברצינות. הוא כנראה באמת חושב שביים מינימום את "2001: אודיסאה בחלל" החדש. אלא שהתוצאה מזכירה יותר סרטי הרפתקאות מאמצע שנות התשעים, כשאולפנים ישבו על התסריטאי שידאג שכל עשר דקות קורה משהו חדש, גם אם זה בכלל לא קשור למה שהיה עד עכשיו. אני ברצינות לא אתפלא אם באחת הגרסאות של התסריט, בראד פיט נלחם בעכביש ענק. זה הרבה יותר קרוב לסוג הסרטים שארנולד שוורצנגר היה משתתף בהם פעם, כשהדמות הראשית תמיד יודעת מה לעשות, בעוד דמויות המשנה קיימות בעיקר כדי למות בשלל דרכים מיותרות. רק שהסרטים של שוורצנגר מבדרים, בעוד אד אסטרה מצליח בעיקר לשעמם.

אם אעשה רשימה מלאה של הדברים הלא הגיוניים בתסריט של אד אסטרה, אצטרך לפרסם את הביקורת הזו בחלקים. במקום, אציין את הדבר האחד שבו היוצרים של הסרט הצליחו בענק. האפקטים החזותיים מדהימים. אני יודע שהשחקנים לא באמת בחלל, אבל בשום שלב לא הרגשתי את זה. האשליה הייתה מושלמת, האנימציה הממוחשבת אמינה להפליא והרקעים הדיגיטליים בולעים לתוכם את הדמויות בדיוק כפי שצריך. לו התסריט, הבימוי, המשחק והעריכה היו באותה רמה כמו האפקטים החזותיים, היינו מדברים עכשיו על אחד הסרטים הטובים של השנה.

אד אסטרה הוא סרט שאפתני עם יומרות שלא כל במאי מסוגל להצדיק. ג'יימס גריי הוא בהחלט לא במאי כזה, הפרויקט הזה גדול עליו בכמה מידות. במקום דרמת או מותחן מד"ב מרתקים שהיו יכולים להציג חזון עתידני מרשים והופעה מרהיבה בתפקיד הראשי, קבלנו סרט מטומטם שמזלזל בצופים, עושה בניית עולם עצלה בה אין אפילו את ההסבר המינימלי למערכת בה רוי מקברייד עובד או מה יש על הירח ועל מאדים חוץ מהסטים בהם הסרט מצולם, וגם מבזבז את בראד פיט בתפקיד הראשי. אם רציתם גולם עם פנים יפות שעיקר הדיאלוג שלו הוא לציין את המובן מאליו בזמן ששאר הדמויות לא מספיק חכמות בשביל לגלות כישורי השרדות מינימליים, ממש חבל לבזבז כסף על פיט. יש מיליון שחקנים פחות מוכשרים שישמחו למלא את התפקיד והם בטח לא יעלו כל כך הרבה.

כשאני חושב על סרט מטופש עם דמויות משנה שמחסלות את עצמן בצורה שיטתית, דמות ראשית משעממת ואפקטים מדהימים, השמות הראשונים שעולים לראש הם רולנד אמריך ומייקל ביי. אלא שלפחות אמריך וביי יודעים שהסרטים שלו מטופשים ושלא צריך לקחת אותם ברצינות. ג'יימס גריי עשה סרט באותה רמה מבחינה טכנית, אבל איכשהו עם עוד פחות תשומת לב לפיתוח דמויות, מציאת פתרון הגיוני למצבים מסוכנים והקפדה על הפרטים הקטנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s