ביקורת: יולי

0b20607b4f81b39bd32ae50850c42d23d11fb2af_resize.jpg

 

מחול, ובלט בפרט, הוא מדיום שקשה לתרגם בצורה ישירה לקולנוע. יש לו קצב משלו, תנועות שהגיוניות רק בהקשר מסוים וחייבים שהמוזיקה תהיה לטעם הצופה, מאחר ולא הגיע לסרט מתוך חיבה לצ'ייקובסקי, אלא מתוך התעניינות בסיפור המועבר דרך עריכה ודיאלוגים. כשראיתי את הסרט התעודי "פינה", השתעממתי. אמנם הריקודים עצמם מרשימים, אבל הם לא נבנו מלכתחילה עבור צילום ממספר זוויות ועל כן, אבדו משהו מהעוצמה שלהם כשהוסרטו במקום להיות מוצגים על הבמה באולם. כמובן, זה שהסרט די מיועד ספציפית לאנשים שמבינים במחול, גם עזר לתחושת הריחוק שלי כצופה הדיוט.

מצד שני, מחול עובד מעולה כשהוא חלק מהסיפור. גם מחוץ לז'אנר המחזמר, שימוש בתנועה לצלילי מוזיקה יכול לסייע רבות בהעברת רעיון כללי יותר, בהינתן בניה נכונה עבור המסך הגדול. "סטפ אפ 2" הוא גילטי פלז'ר שלי כי כמה שהעלילה מטופשת והמשחק עצי (במיוחד בסצנה שלמעשה מכילה עץ), ממש כיף לראות את האנשים האלה זזים בסיטואציות שאלצו את הבמאי לשבור את הראש כיצד ללכוד אותן בצורה אופטימלית. "ברבור שחור" ו"אנחנו", שני סרטי האימה האהובים עלי מהמאה הנוכחית, משתמשים גם הם בבלט כחלק מהסיפור ומשלבים בין יצירות מוכרות לבין ערעור המציאות סביב הדמות הרוקדת. אפילו קטעי הריקוד הכאילו ספונטניים בסרטיו של טרנטינו "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה", עוזרים לבנות את הסצנה, כי נוצרו עבור הקולנוע. הראשון מראה את אכזריותו של מיסטר בלונד הנינוח להפליא בעודו מתכונן לענות שוטר, בעוד השני מראה את אחיו וינסנט מרשה לעצמו רגע נדיר של שחרור כאשר הוא נסחף בעקבות הקסם של מיה וואלאס. הריקודים האלה עובדים כי נוצרו מראש תוך מחשבה על האפקט שיהיה על צופה באולם קולנוע ולא בבית האופרה.

זהו האתגר איתו מתמודד הסרט "יולי". סרט על רקדן בלט אמיתי, שמכיל קטעי בלט שנוצרו עבור הבמה, אבל צריך לצלם אותם בצורה קולנועית. בנוסף, מאחר ומדובר באחד הסיפורים היותר נדושים שמפיקי סרטים אוהבים לקדם, הוא גם צריך למצוא דרך להפתיע את הצופה בחלקים הדרמתיים ולא להראות כמו עוד דרמה משפחתית על גאון שהצליח נגד כל הסיכויים.

 

קרלוס אקוסטה, הקרוי גם יולי כי שמות, גדל בחלק העני ביותר של הוואנה, בירת קובה. תחת שלטון הקומוניזם של פידל קסטרו, המשפחה התפרנסה בדוחק, השחורים הוסיפו לסבול מאפליה גם שנים לאחר ביטול העבדות ולא היה ליולי הרבה מה לעשות חוץ מלהסתובב ברחובות. כשאביו תופס אותו מלהיב חבורה של פרחחים בתחרות ריקודים, הוא מחליט שיש רק פתרון אחד שיציל את עתידו של הילד ורושם אותו לבית ספר לבלט. המורים מתרשמים, כי אין ספק שיש ליולי כמויות נדירות של כשרון טבעי ואת מבנה הגוף המתאים לריקוד. הבעיה היא רק שיולי לא רוצה ללמוד בלט. זה לא מעניין אותו והוא מפחד שיצחקו עליו.

הגישה הזו מוסיפה לאפיין את לימודיו של יולי, שמרבה להבריז משיעורים, צובר עברות משמעת ולא מתחבר לתלמידים האחרים. הוא מעדיף לשבת בבית עם המשפחה, או לשחק כדורגל בשכונה, אבל את אביו זה לא מעניין. הבן של פדרו אקוסטה יהיה רקדן מפורסם, או שלא יהיה בכלל. הגישה הזו יוצרת הרבה מתיחות בין יולי לאביו, מתיחות שלעתים גולשת גם לאלימות פיזית כלפי הילד.

הסרט נע בין העבר להווה. רוב הזמן, מוצג סיפור חייו של יולי החל מילדותו בסוף שנות השבעים, דרך התבגרותו במרחב הפתוח שאחרי תום המלחמה הקרה. בין לבין, הסרט מציג את קרלוס אקוסטה האמיתי בתפקיד עצמו, בזמן החזרות על בלט בהשראת חייו, בו הוא מגלם הפעם את דמות האב. קטעי הבלט האלה מרשימים, לא רק בגלל הכוריאוגרפיה המרהיבה, אלא גם כי מקבלים ככה את נקודת מבטו של מושא הסיפור. העובדה שקטעים אלה מופיעים במקביל, או מיד אחרי, המחשה עם שחקנים המספקת להם הקשר, מביאה לכך שהקולנוע והמחול משתפים פה פעולה ומשלימים זה את זה במקום להיאבק על אור הזרקורים. אנחנו לומדים על יולי והאנשים סביבו דרך שחקנים שמגלמים אותם ואז מקבלים את הפרשנות האמנותית שלו לנושא.

הצגה זו מוסיפה ערך מיוחד למערכת היחסים הסבוכה עם האב. מצד אחד, הוא רוצה בטובת בנו ומנסה להציל אותו מחיים של עוני וסבל. מצד שני, הוא אינו מתחשב ברצונו של יולי ומנסה לכפות עליו חיים שלא בחר. שני קטעי מחול עוקבים מציגים באופן ברור את הסתירה, כאשר אחד מלא באהבה בין שני הרקדנים המגלמים את האב והבן, בעוד בשני נעשה שימוש בחגורה כאביזר דומיננטי בריקוד. יחסי האהבה-שנאה של יולי עם אביו הם אותם יחסים שיש לו עם הבלט. הריקוד פתח בפניו אפשרויות שאינן קיימות עבור רוב תושבי האי השחורים, ובאותו הזמן גבה ממנו מחיר פיזי ונפשי רב. הדבר היחיד שיולי אוהב ללא תנאי היא קובה עצמה וגם בשיא הפטריוטיזם, עדיין יש לו הרבה ביקורת כלפי המתרחש שם.

חלק גדול מההצלחה של הסרט מגיע מהופעה בודדת. הכוראוגרף הוותיק סנטיאגו אלפונסו לוהק לתפקיד פדרו, אביו של יולי. בין אם הוא שואב השראה מנסיונו האישי, או פשוט בעל כשרון טבעי לכך, אלפונסו משכנע כפטריארך עצבני שמשוכנע שהוא עושה את מה שטוב עבור בנו, גם אם יולי לא מסכים איתו. אלפונסו מוצא את האיזון העדין בין אב מכה ואטום לבין הורה אוהב שיעשה הכל עבור ילדיו. בעוד לא מוצגת מידת התמיכה שלו בבנותיו (או בשמונת הילדים האחרים האמיתיים של פדרו שאינם מוזכרים בסרט), נראה שהוא בעצמו נתון לעתים בקונפליקט כשהוא מנסה להבין איך יולי מוכן לוותר על חינוך טוב, ארוחות בחינם והזדמנות לצאת מהזוהמה ולהפוך לשם עולמי. כל אדם עם הבנה בגידול צאצאים יגיד שילד צריך מוטיבציה בכדי להתמיד בתחביב שאינו מתחבר אליו ישר, אבל הגישה של פדרו למוטיבציה נוגעת בעיקר לעובי החגורה שלו. נוסף על כל זה, סנטיאגו אלפונסו מנצל את השליטה שרכש לאורך השנים בגופו על מנת להציג את פדרו בשלבים שונים של הזדקנות. בעוד השחקן המגלם את יולי הצעיר מוחלף כאשר הדמות מתבגרת, אלפונסו ממלא את תפקיד פדרו גם כשגופו נעשה מוגבל יותר בתנועה וקומתו נעשית שפופה.

יולי אוהב את אביו, למרות שהוא מתעלל בו. יולי אוהב גם את קובה, למרות שכולם רוצים לברוח ממנה. נראה שכל חייו מתבססים על הרצון להישאר ליד מה שמזיק לו ולהתרחק ממה שיכול להציל את עתידו. הסרט אינו מסתיר את זה שקרלוס אקוסטה הפך בסופו של דבר לרקדן מפורסם, אבל גם כשהוא מבוגר ומתפרנס בכבוד מבלט, לא ברור למה המשיך בכך. אם יש משהו שחסר כאן, זה הסבר מה גרם ליולי להתמיד בשיעורים ולנסות ככל יכולתו. אם הוא לא נהנה מהריקוד, למה הוא רוקד גם כשיש לו בחירה ללא איומים מצד אביו? באותה מידה, מדוע הוא רוצה כל כך לחזור לחור בו גדל במקום להוציא ממנו את האנשים שיקרים ללבו ולשפר את חייהם? יש תחושה שהסרט קצת נוטה לתעמולה נגד הגירה מקובה. הוא לא מנסה להצדיק כל דבר שהממשלה הקובנית עושה, אבל מנסה שוב ושוב להצדיק הישארות במקום, כאילו רק צריך לחכות מספיק זמן והמצב ישתפר. סביר להניח שגישה זו אכן מייצגת את דעותיו של קרלוס אקוסטה, אבל חסר בהצגה שלה משהו שיסביר את אהבתו דווקא לשכונה הישנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s