ביקורת: אנטמן והצרעה

ant-man-and-the-wasp-poster_resize.jpg

 

מארוול עשו לנו חתיכת רכבת הרים רגשית לאחרונה. אחרי שספיידרמן ותור שעשעו אותנו, והפנתר השחור גרם לכולנו להרגיש יותר מוסריים כי אשמה לבנה או משהו דומה, מלחמת האינסוף די קרע לכולם את הלב. זה היה סרט עמוס רגשית, קשה לצפיה ומאוד מסקרן לגבי המשך העולם הקולנועי של מארוול. מצד שני, אנחנו רק בתחילת יולי ו"קפטן מארוול" יוצא רק ב-2019, אז יש מקום להכניס עוד סרט גיבורי-על ללוח הזמנים. מכיוון שכל השאר עסוקים כרגע עם תאנוס, הסרט החדש עוסק בגיבור-העל שלא הופיע במלחמת האינסוף. לא, לא הוקאיי, השני.

שנתיים אחרי ארועי "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", סקוט לאנג, הידוע גם כאנטמן, עומד לסיים עונש מאסר בית שנגזר עליו. הוא משתדל לבלות כמה שיותר זמן עם בתו קאסי ולנהל את העסק שהקים עם חבריו הפושעים לשעבר, מבלי לעזוב את שטח הבית. אם יצא מתחומי המבנה, האזיק האלקטרוני על רגלו יזעיק את ה-FBI והם ירצו לדעת מה בדיוק יש לסקוט לחפש ברחובות סן פרנסיסקו וכמה זמן יהיה מעוניין לבלות בכלא בעקבות זאת.

שלושה ימים לפני סיום העונש, סקוט מתעורר מחוץ לביתו, ללא אמצעי מעקב. הוא נלקח בידי האנק פים, יוצר חליפת אנטמן, ובתו הופ ואן דיים, שבזכות חליפה משלה, ידועה כעת גם בתור הצרעה. השניים מתעבים את סקוט בגלל מעשיו במלחמת האזרחים, אבל מאמינים כי יוכל לעזור להם להתחקות אחר מיקומה של ג'נט, אשתו של האנק שנעלמה לפני שנים כאשר התכווצה לגודל קוונטי. האנק והופ מאמינים כי יתכן והאם שרדה ומנסה להעביר להם מסר דרך סקוט, שכבר הוכיח כי ניתן להיכנס לממלכת הקוונטים ולחזור לגודל נורמלי ללא נזק. הם אוספים רכיבים לבניית מנהרה קוונטית, אבל נתקלים בשני מכשולים לא צפויים. האחד הוא סוני ברץ', סוחר אלקטרוניקה בשוק השחור שחבר שלו ב-FBI מסר לו מידע שמסכן את משפחת פים. השניה היא גוסט, אישה צעירה שבשל הפרעה קוונטית, הפכה למתנקשת מיומנת ורוצה בעצמה לנצל את הטכנולוגיה של האנק בכדי לשרוד.

קוונטים קוונטים קוונטים קוונטים

הנה, הוצאתי את זה.

 

לומר ש"אנטמן והצרעה" מלא בטכנובאבל חסר משמעות, זה כמו לומר שפול ראד נראה בן אדם נחמד. זה נכון, אבל ברמות שלא מוצאים בהרבה מקומות אחרים. הדבר הראשון שתצטרכו לעשות לפני צפיה בסרט הזה, הוא לשכוח כל מה שאתם יודעים על פיזיקה, כי יוצרי הסרט בונים על כך שלא תתעכבו לשאול שאלות. זו גם הגישה שהם דורשים לגבי העלילה, שמבצעת קפיצות קוונטיות ללא הסבר, כאשר חלק גדול מהסיבוכים בה היו נפתרים בקלות אם התסריט לא היה מתעקש ללכת נגד השכל הישר.

זו גישה יחסית נסלחת בסרט קיץ שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. סקוט רחוק מלהיות גיבור מרשים, האנק פים באמת שונא אותו ונאלץ לשתף איתו פעולה בניגוד לרצונו, סוני ברץ' הוא טיפוס נכלולי מהסוג שרק וולטון גוגינס מסוגל לגלם ללא מאמץ וכשמלהקים את מישל פייפר לתפקיד אישה שאבדה לפני שלושים שנה, אתם לא באמת מצפים שכל התפקיד שלה בסרט יתמצא בסצנה אחת בה משתמשים באפקטים מיוחדים בכדי להצעירה. היו יכולים פשוט לקחת שחקנית צעירה יותר אם בזאת היה מתמצא התפקיד שלה.

מצד אחד, זה מובן, כי הגישה חסרת ההתחשבות בהגיון סוללת את הדרך לסצנת מרדף מגניבה במיוחד, קרבות בכלל לא פשוטים לצילום והרבה בדיחות שאנחנו בהחלט צריכים אחרי הסרט הקודם של מארוול. מצד שני, יש גבול כמה זמן אפשר להתאפק בלי לתהות למה הטכנולוגיה של האנק פים לא משמשת להצלת איזורים מוכי רעב, לחימה בזיהום סביבתי, או אפילו רק כפתרון למצוקת חניה. למה סרט שמתבסס על שימוש יצירתי ביכולת להגדיל ולהקטין דברים, לא מתיחס לכך שהגיבורים שלו הם אנשים מאוד אנוכיים שלא מוכנים לחלוק את הטכנולוגיה שלהם עם אף ארגון ממשלתי, בארה"ב או בארצות אחרות? הטכנולוגיה עוד לא מספיק אמינה? לא מפריע לכם להשתמש בה כל סצנה שניה ובמקומות ציבוריים. מפחדים שזה יהפוך לנשק? תגידו את זה לכל מי שצפה במלחמת האינסוף, היינו שמחים לנשק כזה. אפילו הסצנה באמצע כתוביות הסיום לא מסתדרת עם מה שכבר ידוע על היכולות של אנטמן (וכן, יש עוד אחת אחרי הכתוביות).

"אנטמן" הראשון הוא מהסרטים הפחות חביבים עלי של מארוול. יש לו רגעים משעשעים ואקשן סביר, אבל העלילה גנרית, הדמות הראשית מעצבנת והעלילה יותר מדי מבוססת על צרופי מקרים. לאנטמן והצרעה יש בעיות דומות, אם כי הוא מאזן אותן עם שימוש יותר יצירתי בשינויי הגודל ובעזרת דמויות משנה בעלות עומק. גם העובדה שסקוט לא מסתיר ממשפחתו וחבריו את היותו אנטמן מאוד מקלה. נחסך כל החלק של גילויים דרמתיים ונסיונות נואשים להסתיר סודות (להוציא את הסוכן שמשגיח עליו). זה טוב שהכל גלוי, כי זה עובד טוב יותר בעולם שבשלב הזה, כבר רגיל לנוכחותם של גיבורי-על ושל אויבים בעלי כח דומה.

עדיין, יש דברים שפשוט לא עובדים. כל המתח המיני בין סקוט והופ, שאפילו לא זכרתי שהיה קיים בסרט הראשון, נראה מזויף ולא תורם כלום לעלילה. הדמות של גוסט מתפספסת עם סיפור רקע נדוש ותנודות מתישות בין טובה לרעה. שותפיו העסקיים של סקוט הם עדיין אוסף של סטראוטיפים גזעניים ומייקל פניה ממש לא מצחיק כמו שהבמאי חושב. יותר מהכל, סקוט בקושי עושה משהו מועיל מיוזמתו. זה לגמרי לגיטימי שהוא רק רוצה להיות בבית כדי לא לדפוק את השחרור הקרב, אבל כשהוא כבר בחוץ, הוא מקבל הרבה החלטות שגויות שאדם חכם יותר היה נמנע מהן. יש לו חן, אבל זה לא מספיק, הוא צריך גם שכל בשביל לעורר הזדהות, ואת זה לא נתנו לו בכמות מספקת.

קיים שיפור מהסרט הראשון, בין השאר כי סיום ההפקה של אנטמן והצרעה לא היה מזורז כמו קודמו וכי הפעם לא פטרו את אחד הבמאים הטובים בעולם באמצע הסרט. אין את אותה תחושה שזה היה יכול להיות טוב יותר אם מארוול לא היו עקשנים כל כך ולמעשה, נראה שגם בחברה מודים שזה סרט שפשוט נועד להחזיר את החיוך אחרי שני סרטים רציניים. מהבחינה הזו, המטרה הושגה. אנטמן והצרעה הוא סרט אקשן מבדר שלא דורש הרבה השקעה רגשית או אינטלקטואלית. סתם משהו לראות בשביל הכיף. זה רחוק מהרמה שמארוול מסוגלים להגיע אליה, אבל מספיק טוב בשביל למלא חלל בלוח השנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.