ביקורת: זה

it-teaser-poster_resize.jpg

 

"זה" הוא אחד מספריו המפורסמים ביותר של סטיבן קינג (ולא חסרים לו ספרים). הרבה אנשים מכירים אותו עוד מהעיבוד משנת 1990, עם טים קרי, ג'ון ריטר וסת' גרין ממש צעיר. לא שמדובר ביצירה שנחשבת למרשימה במיוחד, אבל אותו עיבוד היה כל כך איקוני בתקופה בה סרטי אימה היו בעיקר מטופשים ולא באמת מפחידים, שהרבה אנשים אפילו לא זוכרים שכלל לא מדובר בסרט, אלא במיני-סדרה.

כעת, הגיע לקולנוע סרט של ממש המבוסס על הספר. ליתר דיוק, הוא מבוסס על חלק מהספר, כי סרט נוסף, המציג את השתלשלות הארועים בהמשך, צפוי לצאת בעוד שנתיים. אם אתם יודעים משהו על עלילת הספר ויודעים חשבון פשוט, תבינו למה זה הופך את שנת ההתרחשות של החלק הראשון לתמוהה במקצת.

אם אתם לא מכירים את הסיפור, הוא הולך ככה: בקיץ 1989, חבורה של ילדים המכונים "הלוזרים", מתחילים לראות דברים מוזרים בעיר מגוריהם, שלוש… שתיים… אחת… דרי, מיין. ביל המגמגם הוא המנהיג דה-פקטו של החבורה, ריצ'י תמיד מנסה לספר בדיחות בזמן לא מתאים, אדי היפוכונדר שצריך לקחת תרופות כמה פעמים ביום, סטן הוא הילד היהודי היחיד בעיר (או לפחות היחיד שמופיע בסרט), ובן הוא הילד החדש שסובל מעודף משקל ומהצקות מצד הבריונים המקומיים. למעשה, כל הלוזרים סובלים מהצקות וכאשר מצטרפים אליהם בברלי היפה ומייק השחור שחי בחווה מחוץ לעיר, הם מוצאים שהשנאה לבריונים מאחדת אותם. וכן, אלה המאפיינים היחידים של כל דמות.

הבריונים אינם הסכנה היחידה בסביבה. במהלך השנה האחרונה, נעלמו מספר ילדים, בהם ג'ורג'י, אחיו הצעיר של ביל. בזמן שכל העיר מוטרדת קלות בידי ההעלמויות, כל אחד מהלוזרים נתקל בליצן מפלצתי בשם פניווייז שרוצה לחטוף את הילדים. למרות שראינו אותו מפתה את ג'ורג'י במילים רכות בתחילת הסרט, את שאר הילדים פניווייז מחליט דווקא להפחיד. כל אחד רואה משהו אחר, בהתאם לפחדיו האישיים ואף אחד מהם לא חושב לספר על כך למישהו, אפילו שזה יהיה הדבר החכם לעשות.

לפני שאני מתחיל לחפש הגיון בסרט על פי סיפור של סטיבן קינג על ליצן עם שבעה סטים של שיניים שחי בביוב, יש בחדר פיל מאוד גדול שדורש התיחסות. ביל סקארסגארד קבל נעלי ליצן מאוד גדולות למלא. מה שהפך את המיני-סדרה לבלתי נשכחת הוא לא העלילה, או אווירה יחודית כלשהי, אלא פניווייז עצמו. ליתר דיוק, טים קרי בתפקיד המפלצת. עם כל המשחק המוגזם והאיפור הכבד שהדמות מביאה איתה גם ככה, סקארסגארד עושה עבודה לא רעה עם מעט הטקסט שהונח בפיו, אבל ההשוואה לקרי פוגעת בו אוטומטית. טים קרי הוא טיפוס די קריפי גם כשהוא מזמין משלוח מהסופרמרקט, אז בתוספת תחפושת ליצן, החוש הטבעי שלו לתאטרליות התפרץ בקאמפיות מענגת, מה שמחליפו הצעיר לא מסוגל לעשות. להוציא את פתיחת הסרט, פניווייז הוא מפלצת די גנרית ובאמת שכל אחד היה יכול לגלם את התפקיד כמו שסקארסגארד מגלם אותו.

האמת היא היא שזה בגרסת 2017 פשוט לא מפחיד. אני לא מדבר על הסרט עצמו, אלא על "זה" היצור שמציג עצמו כפניווייז. הדבר הכי טוב שאפשר לומר עליו זה שהוא קצת מזכיר יום חלש של פרדי קרוגר. ההבדל הוא שקרוגר פועל בתוך חלומות, כך שלפחות בסרט הראשון, האופן בו הוא רוצח אנשים הוא גרוטסקי במכוון, כי בחלום הכל אפשרי. כשזה מנסה להפחיד, מעבר לכך שלא ברור מה הפואנטה אם רוב הזמן אף אחד לא נפגע, הוא משתמש בהפחדות זולות שכל מי שראה כמה סרטי אימה בחייו ידע לחזות בדיוק מתי יקרו. התלוננתי בזמנו על כך ש"תברח" צפוי מכדי להיות מפחיד באמת, אבל לפחות הייתה לו גישה מקורית לאפיון הדמויות. זה לא טורח בכלל להיות מקורי ומחליף את האימה הפסיכולוגית המתבקשת בסתם רדיפות והקפצות שכל אחד יכול לביים. הדמות נמצאת במקום חשוך עם הפנים למצלמה? כמובן שמשהו יקפוץ מאחוריה, כי למה לנסות להיות מקורי ולתקוף דווקא מהצד? משהו מפחיד עומד לקרות? המוזיקה תגלה לנו מראש ותלך ותתגבר לקראת רגע ההפחדה המדויק, כי הרי ידוע שהדברים הכי מפחידים הם מיקסר חשמלי.

כלומר צפויים. הדברים הכי מפחידים הם אלה שאפשר לצפות בקלות מתי יגיעו ומהיכן.

 

הדבר המוזר ביותר בסרט, לפחות מבין הדברים שלא נכתבו בידי סטיבן קינג, הוא עד כמה פניווייז בעצם מיותר. יש כאן רגעים מפחידים, אבל הוא לא באמת אחראי לאף אחד מהם. דמויות המשנה האנושיות הן אלה שבאמת טורדות מנוחה, כי הן לא זקוקות לגימיקים צפויים על מנת להפחיד. הביריונים שמטשטשים את הגבול בין שובבות לבין פסיכוטיות, אבא של בברלי שגם כשהוא רק מביט בה, מדובר בדמות הכי לא נעימה בסרט, הרוקח בבית המרקחת שאולי במקרה ואולי לא, נראה כמו סטיבן קינג כשהוא אומר את השורה הכי מהפכת מעיים בסרט. הילדים האלה לא צריכים את פניווייז בשביל לראות מפלצות, הם חיים איתן.

אם הסרט היה משחק יותר על הכיוון הזה, אני חושב שהייתי מתרשם ממנו הרבה יותר לטובה. אין דבר מפחיד יותר ממשהו שאי אפשר לברוח ממנו. אני יודע שבספר הוא מוצג אחרת, אבל לפי ההגיון של הסרט, נקודת התורפה של פניווייז היא גיאוגרפיה. כמובן שגם זו גמישה ומשתנה בהתאם לצרכי התסריט, אבל עד כמה הוא מפחיד אם הגישה שלו למרדף אחרי קרבנות היא לתת להם אזהרה הוגנת ואז לאפשר להם לברוח? הוא היה הרבה יותר יעיל כמטרידן ביבים שמפתה ילדים קטנים בעזרת קולות וריחות של קרקס, מאשר בתור מישהו שמראש ברור שעדיף להתרחק ממנו.

ההחלטה למקם את העלילה בסוף שנות השמונים ולא בשנות החמישים כמו במקור הספרותי, נעשתה כנראה כהכנה לסרט ההמשך. עם זאת, יוצרי הסרט שכחו לעדכן כמה דברים במעבר בין העשורים. בשנות החמישים, הגישה בערים קטנות כמו דרי הייתה הרבה יותר תמימה. ילדים הסתובבו בחוץ לבדם במשך שעות מבלי שההורים דאגו לשלומם. אם היו בעיות בבית, אלה נחשבו לעניין משפחתי שאינו צריך להטריד את הרשויות. גזענות נגד שחורים ויהודים הייתה הרבה יותר נסלחת מאשר בתחילת עידן הפוליטיקלי קורקט. תחשבו עד כמה ההורים בסדרה "Stranger Things" היסטריים כשילד יוצא מהבית בלי להשאיר פתק ותשוו את זה לכמה ההורים בזה אדישים. לפי הסרט, לא רק שאנשים בדרי אינם מתרגשים עוד מילדים נעדרים, גם התקשורת ברחבי אמריקה לא שמעה על כך בכלל. אמריקה. איפה שנתוני ההעלמות של ילדים בדרי ביחס לשאר המדינה היו אמורים מזמן להביא לסגירת שטחים בידי הרשויות. למעשה, חוץ מכמה רפרנסים תרבותיים נוחים לזיהוי ואחד המונטז'ים המוזרים בתולדות הקולנוע, אין בזה שום דבר שבאמת מעיד על מיקומו בשנות השמונים.

מצד שני, אולי אני מצפה ליותר מדי מסרט שבו דמות שלומדת לבר מצוה אפילו לא מחזיקה את הספר ישר. קחו מפלצת גנרית לחלוטין, שלבו אותה עם בימוי נטול יצירתיות, מקמו אותם בתקופה שונה מהמקור הספרותי מבלי לעדכן את הרקע החברתי של העלילה וקבלתם את זה. הסרט מטריד בגלל הרבה דברים שאינם היצור בבסיסו. פניווייז מתנהל בצורה כל כך צפויה, שיש כמעט נחמה בהופעה שלו על המסך, כי הוא מונע מהמפלצות האמיתיות להגיע. אם זה היה מכוון, אז כל הכבוד. לצערי, נראה שהבמאי אנדי מושייטי ושלושת התסריטאים התבלבלו בין עיקר לטפל והסתמכו על טריקים זולים במקום לבנות אימה פסיכולוגית של ממש.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s