ביקורת: העיר האבודה Z

The-Lost-City-of-Z-poster_resize.jpg

 

לפני שאתחיל לכתוב על "העיר האבודה Z", אני רק רוצה להבהיר משהו חשוב. לא מדובר בסרט זומבים. במהלך השנים האחרונות, האות Z נעשתה מזוהה עם המתים החיים, כאשר השיא הוא בספר ובסרט "מלחמת העולם Z". אז רק שיהיה ברור, כי אני בטוח שלפחות פעם ביום, מישהו עושה את הטעות הזו, העיר האבודה Z הוא לא על זומבים ואינו המשך לסרט ההוא עם בראד פיט. הוא בכלל מבוסס על סיפור אמיתי. כלומר, על ספר שעוסק בסיפור האמיתי. זה לא עיבוד לספר בדיוני על אפוקליפסת זומבים, למרות שבראד פיט היה שותף להפקה של שני הסרטים.

בתחילת המאה ה-20, יצא מייג'ור פרסי פוסט למסע חשוב. בתור קצין בצבא הבריטי, הוא שרת בנאמנות את הכתר והתכונן פיזית ונפשית ליום בו יצטרך להילחם למען המולדת. לרוע המזל, יחוס בעייתי מעכב את קידומו והוא נאלץ לקחת על עצמו משימה במסגרת שונה לחלוטין על מנת להשיב כבוד לשם משפחתו. הוא יוצא בראש משלחת של החברה הגיאוגרפית המלכותית לבוליביה, על מנת למפות איזור לא מוכר ביער האמזונס. אם ישלים את המשימה בזמן, ימנע מסכסוך גבולות להפוך למלחמה ויגן על האינטרסים הכלכליים של מדינות אירופה וצפון אמריקה באיזור.

בתום מסע מפרך, בו מצטרף אל פוסט עוזר בשם הנרי קוסטין, הוא נתקל במקרה בראיות אפשריות לקיומה של תרבות קדומה עמוק בתוך הג'ונגל. זו אינה אלדוראדו האגדית, אלא ישוב נטוש שחלק מהמקומיים שמעו סיפורים עליו. אין לפוסט ראיות חד-משמעיות לקיומו של הישוב, אותו הוא מכנה "Z", אבל הוא מוכן לשוב לאמריקה ולחפש עד שימצא הוכחה חותכת לכך שהילידים בג'ונגל היו מתקדמים בהרבה מכפי שהאדם הלבן מאמין.

חרף הטון ההומני בעמדותיו של פרסי פוסט, הסרט לא עוסק בזכויות האדם של הילידים, אלא בחיפוש אובססיבי אחר העיר האבודה. השבטים באיזור יכולים להוות מכשול, או להפוך לבעלי ברית חיוניים, תלוי בנסיבות. אותו דבר נכון גם לגבי הצוות ממנו המשלחת מורכבת. חלקם, כמו קוסטין, נאמנים למנהיג ותומכים בכל החלטותיו, מעוררות מחלוקת ככל שיהיו. אחרים עלולים להתגלות כנטל על עמיתיהם. מאחר והם נמצאים בסביבה עוינת המוכרת יותר כ"מדבר ירוק" מאשר כעולם של שפע, היכולת לבחור את השותפים המתאימים למסע, נעשית קריטית. ככל הידוע לבריטים, כל דבר בג'ונגל עשוי להרוג אותם, בין אם מדובר בילידים שלא אוהבים שנכנסים להם לטריטוריה, חיות טרף, או מחלות טרופיות. הם רחוקים מדי מהציבליזציה המוכרת על מנת לחוש בטוחים.

בצורה אירונית, התקופה בה העיר האבודה Z מתרחש, היא תקופה של מתיחות דווקא מחוץ לג'ונגל. בסצנת הפתיחה, פוסט צד איל על מנת להעניקו במתנה לארכידוכס פרנץ פרדיננד. כל מי שקצת בקי בהיסטוריה של אירופה, יודע מה צופן עתידו של הארכידוכס וכמה מהר המצב יתדרדר בכל רחבי היבשת. למעשה, כל הקריירה של פוסט סובבת סביב האגרסיביות של האדם המערבי. הוא שואף להיות גיבור מלחמה, מגיע לדרום אמריקה על מנת לפתור סכסוך גבולות בין מדינות ומתעדכן בינתיים במתיחות הפוליטית ההולכת וגוברת בבית. משפחתו נשארת באנגליה הבטוחה כביכול, אבל בזמן שאבי המשפחה מפלס את דרכו בין נחשים ויגוארים, הכתר אותו הוא מייצג מאיים במלחמה על נושאי הכתרים האחרים בקרבתו.

כאילו האב שאכל בוסר לא מספיק, פרסי פוסט זוכה ליצוג רע גם בידי השחקן שמגלם אותו. צ'רלי האנם היה החוליה החלשה ב"ניקולס ניקלבי" ו"פסיפיק רים" ואני לא מאוד אופטימי לגבי התפקיד שלו ב"קינג ארתור" המגיע בקרוב. בהעיר האבודה Z הוא מוסיף להיראות לא שייך. פרסי פוסט היה אדם גאה שהסכים להעביר את גופו ואת נפשו עינויים קשים על מנת להשיג את מטרתו. הוא היה אידאליסט מתקדם לזמנו, אך גם חיל נאמן. האנם לא נוראי בתפקיד, אבל גם לא מצליח להעניק לדמותו של פוסט את העומק הנדרש. הקשיים שהוא עובר אינם ניכרים בשפת הגוף של השחקן וטון הדיבור שלו כל כך מונוטוני ומשעמם, שכאשר שאל את אחת הדמויות האם היא מעוניינת שיקריא לה שיר, סיננתי לעצמי "בבקשה, לא". סיינה מילר, המגלמת את נינה פוסט, האישה שנשארה מאחור, נופלת לאותה תבנית משחק לא אמינה. למרות שמילר מנסה להביע רגשות שונים, הקטעים בהם היא וצ'רלי האנם מדברים ללא הפרעה, הם הרגעים החלשים בסרט.

מנגד, שחקני המשנה עושים עבודה טובה. רוברט פטינסון כמעט ואינו מזוהה בתפקיד הנרי קוסטין. לא רק שהוא מאופר ומזוקן בצורה שמסתירה את תוי פניו המוכרים, פטינסון גם מאמץ שפת גוף וקול שונים לחלוטין מאלה שהציג עד כה. הוא מזכיר שבניכוי סדרת דמדומים, מדובר בשחקן שזכה בצדק להערכה וקוסטין הוא אולי התפקיד הטוב ביותר שעשה עד כה. רק על הליהוק הזה, מגיע למפיקים צל"ש, כי הוא גרם לי לרצות לראות את פטינסון מוסיף לאתגר את עצמו בסרטים עתידיים. גם שחקנים כמו טום הולנד, אנגוס מקפיידן ואדוורד אשלי אמינים בדמויות שלהם, אבל פטינסון הוא זה שבאמת ראוי ללמוד ממנו כיצד מתכוננים לתפקיד. במשפט אחד היוצא מפיו, הוא כבר מפצה על כל הנאומים המרדימים שהשחקנים הראשיים נושאים.

יש בהעיר האבודה Z משהו לא קולנועי. הסרט מנסה להדגיש את הרגעים המרגשים והדרמתיים בסיפור, אבל נראה כאילו הבמאי ג'יימס גריי לא רצה לחרוג יותר מדי מהנורמה. הבימוי שלו שגרתי ככל הניתן, כמו גם הצילום, העריכה והעיצוב האמנותי. מקומות שהייתי מצפה שידרשו מהמעצבים להפעיל את הדמיון, כמו מטה החברה הגיאוגרפית, או עיירת כורים הנשלטת בידי ברון פורטוגלי, מעוצבים בפשטות, בלי פרטים מיוחדים שקופצים לעין, או משהו שמעיד על ההיסטוריה של האתר. העלילה עצמה מספיק מעניינת בכדי לגרום לי לרצות לקרוא על הסיפור האמיתי, אבל הסרט ככלל נוצר בצורה הבטוחה והלא מסעירה ביותר.

עם אורך של 141 דקות, העיר האבודה Z עדיין יוצא קצת מואץ. הוא מכסה תקופה ארוכה ומבצע לא מעט קפיצות על מנת להספיק ולדחוס הכל למסגרת הזמן הנתונה. פוסט בצבא – הופ! הוא במשרדי החברה הגיאוגרפית – הופ! הוא על הספינה בדרך לדרום אמריקה – הופ! הוא בעיירה שלא מופיעה במפה ורק המקומיים יודעים את הדרך אליה – הופ! הוא מוביל משלחת במעמקי האמזונס. לקח לי זמן להתרגל לדילוגי הזמן שחסכו הרבה מהדילמות איתן פוסט בוודאי התמודד, ופשוט העבירו אותו בנוחות מתחנה לתחנה. קשה לכסות סיפור ממושך ומורכב כל כך בפרק זמן שצופים באולם יסכימו לשלם עבורו, אבל ג'יימס גריי לא בדיוק ידע מה לעשות עם כל הסצנות שעליו לצלם, אז הוא פשוט ותר על חלק גדול מהן על מנת לסיים את הסרט בזמן.

הייתי מעדיף שגריי יתעכב יותר על החיפוש אחר העיר האבודה ופחות בחלק של הסיפור המתרחש באנגליה. עם כל הכבוד לאנשים האמיתיים, הדרמות המשפחתיות של פרסי ונינה פוסט והערות הביניים הסקפטיות של דאדלי דארסלי (כן, זה הוא), לא מובילות לשום דבר. הן תופסות את מקומן של סצנות מעניינות יותר בפוטנציה, שלא נכנסו לסרט.

בתור משהו להעביר מולו ערב, העיר האבודה Z בהחלט עובד. הוא מומלץ לחובבי סרטים היסטוריים שלא אוהבים חריגות גדולות מהסיפור המקורי ורוצים לראות שחזור קרוב למציאות. התסריט מפוזר ולא מצליח להתמקד בעלילה המרכזית בלי לקפוץ לעתים קרובות לעלילות משנה מיותרות, אבל עדיין קיים פה סיפור ששווה להכיר. צ'רלי האנם וסיינה מילר לא מייצרים מספיק הזדהות עם הדמויות שלהם, אבל רוברט פטינסון עושה כאן בית ספר למשחק. בהתחשב בהיותו אפוס היסטורי, מוזר שהעיר האבודה Z נראה יותר כמו סרט טלוויזיה שזכה במקרה להפצה קולנועית. הוא מעניין בדרכו, אבל לא באמת מצדיק מסך ענק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.