ביקורת: הרוח במעטפת

ghostinshellposter_resize.jpg

 

לפני כמעט עשרים שנה, הוציא המפיק המוזיקלי כריס בראן, תחת שם הבמה וואמיוד פרוג'קט, סינגל בשם "King of My Castle". השיר, שהכיל בסך הכל ארבע שורות שחזרו שוב ושוב על רקע מוזיקה אלקטרונית, היה ללהיט ענק וזכור היטב למי שכמו עבדכם הנאמן, היה מחובר באינפוזיה לערוץ MTV באותה תקופה.

לשיר הופקו שני קליפים, כאשר המוכר יותר הכיל קטעים מסרט האנימציה "הרוח במעטפת" בבימוי מאמורו אושיי. הסרט היה שובר קופות ביפן, אבל זכה למעט מאוד חשיפה במערב. שנתיים לאחר שהופק, הקליפ של וואמיוד פרוג'קט ספק למאות מיליוני אנשים באירופה וצפון אמריקה הצצה ראשונה אל מה שהוא אחד מסרטי האנימציה המוערכים ביותר של שנות התשעים. המותג, שהחל את דרכו כמנגה, הוליד מספר סרטים מצוירים, משחק מחשב ושתי סדרות טלוויזיה, בטרם עובד השנה כסרט לייב אקשן. בשלב הזה, חובבי אנימה כבר הכירו היטב את הרוח במעטפת, כמו גם צופים רבים מחוץ יפן שהתפתחות הקולנוע הביתי ושאר אמצעי צריכת מדיה, חשפה בפניהם את אותו סרט שבזמן יציאת הקליפ, היה לחלוטין זר להם.

הגרסה החדשה, בבימוי רופרט סנדרס, מתרחשת כמו שאר הגלגולים של הסיפור, בעתיד. טכנולוגיית הרובוטיקה התפתחה כל כך, שרוב בני האדם המירו חלק מאיבריהם האורגניים בחלופות מכניות, בין אם מתוך צורך רפואי, או מתוך בחירה. אולי צריכים לתקן יד מרוסקת, או שפשוט רוצים לרוץ מהר יותר ולראות באינפרה אדום. ההתקדמות הביאה גם ליצירת רובוטים בעלי בינה מלאכותית מתקדמת, המשתלבים בקרב בני האדם כנותני שירות.

רק דבר אחד טרם הצליחו לפתח: רובוט שמסוגל לחשוב בדיוק כמו בן אדם. למוח האנושי יש יכולת לזהות ניואנסים, לאלתר ולחוש רגשות שאף אנדרואיד לא מסוגל לחקות. בנוסף, לבני אדם יש אינטואיציה שיכולה לחלץ אותם במצבים מסוכנים, או לגרום להם לחשוב מחוץ לקופסה, דבר שרובוט מילולית לא מסוגל לעשות. בכדי להתגבר על מכשול זה, נעשה נסיון לפתח אנדרואידים שלא רק נראים ונשמעים בדיוק כמו בני אדם, אלא גם מושתל בהם מוח של אדם אמיתי, כך שהם אנושיים יותר מכל טכנולוגיה אחרת בהיסטוריה.

השוטרת מירה קיליאן, היא האנדרואידית הראשונה שנוצרה בהצלחה בטכנולוגיה זו. אין למירה זכרונות, אבל נאמר לה שהיא הגיעה באניית פליטים שטבעה ושמעבר לגוף מלאכותי היה הדרך היחידה לשמר את האישיות שלה. המוח שהושתל בגוף הרובוטי הוא הרוח שלה ששמורה בתוך מעטפת בלתי ניתנת להריסה. הדבר הופך אותה לא רק לאנושית יותר מכל אנדרואיד אחר, אלא גם לאשת חוק אמיצה שיכולה להתעמת עם אויבים מסוכנים במיוחד מבלי למצמץ. לא שהיא צריכה למצמץ, כי היא בכל זאת רובוט.

הדבר הראשון שהגרסה החדשה של הרוח במעטפת עושה, הוא להבהיר עד כמה היא מיותרת. זה לא שגרסה מצולמת היא בהכרח רעיון רע, או שאין יותר מה לחקור בעולם של המותג, אבל רופרט סנדרס פותח את הסרט עם סצנות שמישהו אחר ביים לא פחות, ואף יותר, טוב ממנו. הוא מתחיל ממש כמו סרט האנימציה של אושיי ומוסיף לחקות סצנות מתוכו בהמשך הדרך, רק בפחות כשרון ובלי הקשר ראוי.

בעוד יש לסרט החדש עלילה משלו, שמציעה הסבר אחר ליצירתה של מירה ולמניעים של האנשים הרעים, היא לא ממש מעניינת. הרוח במעטפת 2017 הוא אוסף של קלישאות שאפילו לא מנסות להתחבר כמו שצריך לסיפור מרתק. בנוסף לקטעים שלקוחים ישירות מהאנימה, אין פה שום דבר שלא ראינו כבר בסרטי מדע בדיוני אחרים. הדמויות שהן לא בדיוק מה שנראה? התאגיד שמסתיר סוד אפל? דמות משנית שמקריבה את עצמה למען אידיאל, למרות שהייתה יכולה לברוח בקלות בזמן שהאנשים הרעים לא באמת משגיחים עליה ונותנים לה חופש פעולה במידה בלתי אחראית? הכל כבר נראה בעבר. אפילו שמנסים לתת הסבר לכל מיני שאלות סביב הסרט, כולל מדוע להקו לתפקיד הראשי את סקרלט ג'והנסון ולא שחקנית יפנית שתתאים לגלגולים הקודמים של הדמות, זה נראה כאילו לא היה למפיקים באמת אכפת מהסיפור, רק שיצליחו לגרוף כמה שיותר כסף מהשוק הלא מאוד מנוצל של גרסאות לייב אקשן של סרטי אנימה מצליחים.

הגישה הזו, באופן לא מפתיע, הובילה לאכזבה מסחרית. בעוד הסרט כן הרוויח יותר ממה שהשקיעו בו, קצב ההכנסות לא מעודד והביקורות השליליות בטח לא עוזרות. בניגוד לרימייקים של דיסני לסרטי אנימציה קלאסיים, לא עומד מאחורי הרוח במעטפת אולפן שהוא בפני עצמו שם המושך קהל. הסרט הופק בידי סרטי ארד שהעומדים בראשם הם אמנם אנשי עסקים מצליחים שיסדו את חטיבת הקולנוע של מארוול, אבל אינם שם גדול בכל הנוגע לקהל הרחב. בלי לוגו מפתה על הפוסטר, הגרסה החדשה נדמית בפרסומים כמו עוד סרט אקשן גנרי (עזבו רגע שזה מה שהיא), במקום חלק ממותג מדיה מצליח שממציא את עצמו שוב ושוב מחדש כבר קרוב לשלושה עשורים.

סקרלט ג'והנסון עובדת כאן בהילוך שני. היא לא מספיק מושקעת בתפקיד בכדי שתהפוך אותו למשהו זכור ומצד שני, המשחק שלה רגוע יחסית גם בסרטים אחרים, אז לא מאוד מרגישים את האדישות שלה. הבעיה יותר בולטת ברגעים בהם הדמות אמורה להביע רגש ובמקום שהצד האנושי שבה יגרום לסערת רוחות, או שהצד הרובוטי יכתיב תגובה מתונה במידה מפחידה, ג'והנסון פשוט תקועה באמצע, כאילו ברור לה מראש שזה לא "אקס מאכינה" וכולם רק רוצים לגמור את היום וללכת הביתה.

אחד הדברים שסנדרס הכי השתדל לחקות מאושיי, הוא סצנות אקשן. למרות שהנימוק העלילתי שונה, מרבית האקשן בגרסה החדשה נעשה בהשראת הגרסה מ-1995, או אפילו מעתיק ממנה ישירות. מאחר וסרט האנימה מחזיק מעמד גם היום כסרט אקשן משובח, הגרסה החדשה לא נוראית בתחום הזה. היא פשוט עושה פחות טוב את אותן הסצנות. האפקטים מוצלחים רוב הזמן, אך ישנם רגעים בהם ה-CGI פרימיטיבי בצורה משונה. אנשי האפקטים יצרו את האשליה שמירה מסוגלת להפוך לבלתי נראית, יצרו אנדרואידים אמינים, בנו עיר שלמה בצורה דיגיטלית והחליפו חלקי גוף ברכיבים מכניים בצורה חלקה, אבל לא עמדו במשימה הפשוטה של לא לגרום לדמות שקופצת באמצע קרב להיראות כמו מודל לאנימציה מהמשחק Another World.

כאילו במטרה לגרום לסרט להיות עוד יותר סתמי, "ביט" טקאשי קיטאנו, אליל האקשן היפני, מבוזבז על תפקיד מפקד המשטרה שפשוט יודע דברים בלי שום הסבר. הוא לא מבצע חקירה בעצמו, או נחשף למידע סודי, אלא סתם נמצא על המסך כדי לקבל החלטות ולחלק הוראות. העובדה שהוא הדמות היחידה בסרט שמדברת יפנית, בעוד כל שאר העולם מדבר אנגלית, היא לא יותר ממבלבלת. כולם דוברים את שתי השפות, אבל הוא היחיד שמתעקש על יפנית? אין בסרט הסבר לכך, בדיוק כמו שאין הסבר רציני כמעט לשום דבר.

הדבר המדהים ביותר בגרסה הזו של הרוח במעטפת, הוא עד כמה הסרט משעמם. כל הזמן קורים בו דברים, האקשן מבוסס על רעיונות מצוינים (גם אם של מישהו אחר), יש גילויים שמשנים את כל תפיסת העולם של הדמויות, יש פושע מבוקש שמוצג עם הרבה יותר עומק מכפי שנדמה בהתחלה, יש את טקאשי קיטאנו ועדיין, הדברים האלה לא מייצרים משהו מעניין. אפילו את הביקורת הזו לקח לי כמה ימים להתחיל לכתוב כי לא חשתי שדחוף במיוחד לפרסם אותה. זה סרט שמנסה להיראות מיוחד, אבל הוא כל כך נטול מקוריות או הגיון פנימי, שהכל מתפוגג בזמן הצפיה. התוצאה היא בדיוק מה שהייתם מצפים מהבמאי של "שלגיה והצייד", שחקנית שלא עשתה תפקיד מאתגר באמת כבר ארבע שנים והתסריטאי של שלושה סרטי רובוטריקים. זה משהו שכולם עשו בשביל המשכורת והשקיעו בו מינימום מחשבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.