ביקורת: פטרסון

paterson_resize.jpg

הסרט

 

קל להגדיר סרטים של ג'ים ג'רמוש

הם דומים זה לזה, אך בדרכם

כה שונים

כאילו הניח מציאות מול המצלמה

או שכח להוסיף תסריט והכל מתנהל בזמן המתנה להוראות

דמות ראשית, לרוב גבר

בודד

בעצם מוקף באנשים

חברים, אוהבים, מכרים, יריבים

זה לא משנה, הוא עדיין מבודד

מתמודד עם מצב

שהוא החיים עצמם, אלה שאין בכוחו לשנות

זוהי מנת גורלו

 

 

אני לא מתיימר להיות משורר. כמו הרבה מתבגרים ממורמרים, שפכתי לא פעם את רגשותי על גבי דף, בלי כוונה לשתף את הכתוב עם העולם. אין לי הרבה הבנה בשירה, אני אפילו לא יודע מה מבדיל בין שיר לבין סיפור מאוד קצר. אין לי מושג אם השבירה של השורות קובעת את ההבחנה, או שאולי זה משהו בשפה, שלקוחה מחלק אחר של המוח. את השירים שכתבתי פעם, אני ממעט להוציא מהמחסן. הם נכתבו עבורי, או בכדי שיראו את מה שהוסתר מתחת לפני השטח במידה ויקרה לי משהו רע. כיום, בתור מבוגר, אני מוצא סיפוק בכתיבת ביקורות על סרטים.

מבחינת ג'ים ג'רמוש, שירה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. לא כולם משוררים, אבל כל אדם יכול להוות השראה לשיר טוב. משורר אמיתי לא נמצא בהכרח בספריה, או מצוטט על גבי לוח זכרון. חלקם מתחבאים בתוך מחברות סודיות, שאיש מלבדם לא יודע את תוכנן.

פטרסון הוא נהג אוטובוס שחי בפטרסון, ניו ג'רזי. כן, זה כמו תושב רמת גן שנקרא רמת גן. כנראה שההורים שלו לא היו אנשים יצירתיים במיוחד. לפטרסון יש שגרה קבועה. הוא מתעורר כל בוקר לפני שש וחצי לצד בת זוגו לורה, אוכל איתה ארוחת בוקר, יוצא לעבודה, נוהג באוטובוס לכמה שעות ואז חוזר הביתה. לורה מספרת לו על הדבר הבא שהיא מתרגשת לקראתו, פטרסון מספר לה איך היה בעבודה. הם אוכלים ארוחת ערב וקצת לפני השינה, הוא לוקח את הכלב לטיול ועוצר לשתות בירה בפאב השכונתי.

הדבר היחיד ששובר את השגרה, הם השירים שפטרסון כותב. הוא נושא עמו מחברת לכל מקום, בה הוא כותב כאשר נוחתת עליו המוזה. אף אחד חוץ ממנו לא יודע מה כתוב שם ולורה דוחקת בו ליצור עותקים כי היא חושבת שכשרון כמו שלו, ראוי לשתף עם העולם, אבל פטרסון מתעכב, שומר את המחברת חבויה מעיני כל. למרות רצונו להתרחק מאור הזרקורים, זוגתו דווקא רוצה להצליח בגדול. היא מעצבת את הבית בשחור-לבן אותו היא רוצה להפוך לסמלה המסחרי וחולמת על לפתוח חנות קאפקייקס, או להפוך לזמרת קאנטרי. מה שיקרה קודם.

אין בפטרסון הרבה התרחשויות. הסרט מציג במשך שבוע אדם עם חיים פשוטים ונפש יצירתית. הוא לא מוחצן כמו לורה, או כמו הזוג שמגיע בכל ערב לפאב ולא מצליח להיפרד כמו שצריך. פטרסון פשוט חי את חייו, בלי להגיב או להביע רגש מעבר לחיוך או מבט מסוקרן פה ושם. הוא טוב בלהקשיב, פחות בלדבר. בדיוק מה שהייתי מצפה בהתחשב בזהות הבמאי.

לאורך הקריירה הארוכה שלו, ג'ים ג'רמוש הקפיד שלא להגדיש את המסך בתפניות עלילתיות. גם בסרטים היותר נגישים שלו, כמו "נרדפי החוק" ו"גוסט דוג", נראה שהסיפור הוא משני והדגש הוא על האופן בו הדמויות חוות את העולם. פטרסון הוא בדיוק מה שחשבתי שיהיה: סרט איטי ומהורהר, עם דמות ראשית לא מרגשת, מעט מאוד הפתעות ובאופן כללי, תחושה שהבמאי מנסה ללמד אנשים איך לעצור ולהבחין בכל הפיוטיות שבעולם. יש כמה רגעים משעשעים והפתעות דרמתיות, אבל נראה שכמו פטרסון והאנשים סביבו, היקום תמיד יתקן את המסלול לכיוון השגרה הבטוחה.

באופן כללי, פטרסון הוא אדם שלא צריך שום דבר מעבר למה שכבר קיים. הוא מסרב לקנות טלפון נייד, מגיב באדישות לעיצובים הפרועים של לורה בבית, נמנע משיחות ארוכות, נשאר בעבודה משעממת למרות שיש לו ראש כל כך יצירתי ולמעשה, שומר למחברת הקטנה שלו את כל מה שאינו מבטא בקול. גם שם, בין הדפים, מצטייר אדם רגוע שמרוצה ממקומו בעולם ויותר חושש משינוי הסטטוס קוו, מאשר רואה בו משהו בעייתי. עם הרקע הצבאי שלו, יתכן וחווה משהו שגרם לו לפחד מהתרגשויות ולהעדיף מינימום הפתעות בהמשך חייו, אבל אין בתסריט התיחסות ישירה לאפשרות זו. ככל הידוע לנו, יתכן ופטרסון עזב את הצבא כי לא היה מספיק משעמם עבורו.

אדם דרייבר לוהק לתפקיד הראשי ובהתחשב בכך שמדובר בשחקן שגם ככה נשמע ונראה כאילו הוא מנוגן בהילוך איטי, מדובר בבחירה מתאימה. אין לו את הנתונים הפיזיים של מי שמעביר שעות ארוכות מדי יום בישיבה על התחת ובקושי עושה פעילות גופנית, אבל הוא מספיק חסר זוהר וכריזמה על מנת שיהיה הטיפוס הזה שנעלם ברקע, שקוע במחשבות ולוגם קטעי שיחה מסביבתו. גולשיפטה פרהאני מייצגת יפה את החולמנות של לורה ובהחלט אפשר להאמין שהדמות שלה ושל דרייבר מאוהבות. ברי שאבאקה הנלי משעשע בתפקיד דוק, מנהל הפאב, וריזוואן מאנג'י מפגין כישורים קומיים בתור דוני, הדמות הכי אומללה בסרט. בזכות משחק מתון שלהם ושל שאר השחקנים, תחושת הריאליזם בהחלט מורגשת מנקודת המבט הכמעט אדישה של פטרסון.

עם זאת, יש הבט אחד ששובר את האמינות. כל השיחות בסרט נעשות בתורות. אף דמות לא עולה על דבריה של דמות אחרת, או קוטעת אותם באמצע. בניגוד לשירים שפטרסון כותב, השיחות בחייו בעלות מבנה יציב ובנויות משורות שלמות. קשה לי לומר האם ג'ים ג'רמוש עשה זאת בכוונה, מתוך רצון להראות שפטרסון כל כך שקוע בתוך שגרה, שאפילו השיחות שלו מתנהלות בסדר מופתי, או שמדובר בפספוס הנובע מתפיסה מיושנת של הבמאי, לפיה יש להקריא שורות כפי שנכתבו ולא כפי שהרגע דורש.

יש בזה משהו שמסיח את הדעת. סרט שכל כך רוצה להעביר תחושה של חיים אמיתיים כהשראה ליוצר, אמור להציג אותם כיותר נאים, כאילו ההשראה נובעת משבירה של השקט ולא מהמתנה סבלנית שהצד השני יסיים את דברו. באותה מידה, חשתי פספוס מכך שהסרט אמנם מציג את סדר היום של פטרסון עם מעט מאוד מקום להתגמשות, אבל רק היומיים הראשונים הם באמת מראה אחד של השני. החל מהיום השלישי, התבנית מתחילה להישבר. בדיוק כשהתרגלתי לסדר מאוד מסוים של סצנות, כל פעם בווריאציה טיפה שונה, הסרט מתחיל לדלג על מה שכבר הוצג ולהתעכב על דברים שלא נראו לפני כן. זה לא דבר שהייתי מתלונן עליו בדרך כלל, אבל אם הדמות הראשית כל כך בקטע של שגרה, יותר הקפדה על סדר קבוע של סצנות הייתה רק מוסיפה לתחושה שהיצירה שלה לקוחה מתוך השגרה ולא מתוך החריגה ממנה.

פטרסון הוא סרט מהנה, אבל לא למי שמעדיף התרגשויות והפתעות. הפואנטה שלו היא שהחיים נמשכים והעולם מוסיף להתקיים גם בלי דרמות גדולות. לא הכל עובד חלק, אבל העיקר שעובד. אף על פי שהשגרה של פטרסון היא לא החלום האמריקאי הקלאסי, אין לו סיבה להתלונן. הוא בריא, חי עם אישה אוהבת, בעל פרנסה קבועה ומוצא מספיק זמן לקפוץ לכוס בירה בפאב מדי ערב. לא פסגת השאיפות, אבל זה מה שיש לעיר פטרסון להציע. יצאו ממנה כמה אנשים מאוד מפורסמים, אבל מדובר בעיר מאוד אפורה בפני עצמה, עם היסטוריה מרתקת והווה די סתמי. בהחלט המקום למי שכל מה שנחוץ לו הוא סדר יום קבוע. לא תמצאו כאן משהו פורץ דרך, אבל מי שאוהב את הסגנון נטול ההפתעות של ג'ים ג'רמוש, בהחלט עשוי לאהוב גם את הסרט הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.