מחשבות על טקס האוסקר ה-89

  • אוקי, וואו.
  • אחרי 89 שנים, זה היה צריך לקרות מתישהו. מישהו היה צריך להקריא את השם הלא נכון, אבל קשה לחשוב על תזמון דרמתי יותר. וורן ביטי נסה למשוך זמן, פיי דאנאוויי חשבה שהוא מנסה להיות מצחיק וקראה בעצמה את שמו של הסרט שלא באמת זכה. ממה שהבנתי, האדם מאחורי הקלעים שאמור להעביר למגישים את המעטפה עם שם הזוכה, נתן לוורן ביטי את המעטפה החלופית עם שמה של אמה סטון (שהחזיקה עדיין את המעטפה התאומה), במקום זו עם שם הזוכה בפרס הסרט. במבט על הכרטיסיה, אפשר להניח שהפדיחה הייתה נמנעת אם היו כותבים את שם הקטגוריה בגדול בראש הדף, במקום למטה בפונט קטנטן. אני מניח שיעשו מאמצים למנוע דברים כאלה בעתיד, כולל גישה פחות שאננה. בדיווחים מאחורי הקלעים, נכתב שכאשר התבררה הטעות, כבר היו כוסות עם שמפניה מוכנות בצד, בכדי לחגוג שידור מוצלח. אני מנחש שזו הפעם האחרונה שמישהו שם יעז למזוג שמפניה לפני שיורדים משידור.
  • עם כל הדיבורים על הבלבול במעטפות, כמעט שוכחים עד כמה הזכיה של "אור ירח" מפתיעה. זה לא סתם ש"לה לה לנד" היה פייבוריט, מדובר בהפתעה שלא הייתה מאז הזכיה של "התרסקות". אני חושב שהסרט הטוב יותר מבין השניים זכה (למרות שהייתי בכלל בעד "מנצ'סטר ליד הים"), אבל אף אחד כמעט לא העז להמר נגד "לה לה לנד". מאז ספטמבר, הוא נחשב לזוכה ההגיוני ביותר, מה שרק הפך את סיום הטקס לעוד יותר הזוי. כמה מתאים לאקדמיה להיות זו שהפשלה הגדולה שלה נראית כמו סוף הוליוודי.
  • בכל אופן, הרגע בו ג'ורדן הורוביץ, מפיק "לה לה לנד", הודיע שיש טעות ואמר "אור ירח, אתם זכיתם." הוא מופת של רוח ספורטיבית. זה בטח לא היה קל עבורו, במיוחד אחרי שהוא ועמיתיו כבר נשאו את נאומי הזכיה, אבל האופן בו לקח אחריות ומהר להודיע למתחרים שהפרס הוא בכלל שלהם, היה מאוד יפה.
  • אם עוד לא שמתם לב, יש בעשור הנוכחי שינוי משמעותי בדפוס ההצבעה של חברי האקדמיה. זו הייתה הפעם הרביעית בתוך חמש שנים שהסרט הטוב ביותר לא זוכה על בימוי, ורביעית באותה תקופה שהוא גם לא יוצא עם מספר הפרסים הגבוה ביותר. מה שהיה בעבר תופעה נדירה, הפך לשגרה.
  • בשנה שעברה, אמרו על חברי האקדמיה שהם זקנים, גזענים, הומופובים, מיושנים, שמצביעים אוטומטית לסרטים על התעשיה ולא יזהו סרט טוב באמת גם אם וורן ביטי יכריז עליו. אחרי כל זה, לא פלא ש"אור ירח" זכה.
  • ג'ימי קימל היה בסדר כמנחה ולא יותר. פחות מביך מכריס רוק ופחות שוקיסט מניל פטריק האריס, אבל רוב הטקס נראה כמו גרסה מורחבת של התכנית שלו, בלי שום הפתעות. היריבות עם מאט דיימון תורגמה יפה לכמה רגעים מאוד משעשעים וגם קטע הציוצים המרושעים הועתק באופן מוצלח, אבל מאז שאלן דג'נרס העלתה את הרף לפני שלוש שנים, אף מנחה לא הצליח לעמוד בו. קבלנו השנה גרסה נוספת לקטע בו מפתיעים את הקהל עם אוכל (במקרה הזה, ממתקים שאפשרו החדרת פרסומת באמצע הטקס) ורגע ארוך מדי בו קהל של תיירים הוכנס במפתיע לאולם באמצע סיור, מבלי שידעו על כך מראש. חוץ מלגזול זמן שידור, קשה לומר שהקטע הזה עשה משהו. גם רגע מביך עם הילד מ"סארו – הדרך הביתה", היה די מיותר.
  • מצד שני, הכוכבים שהגישו פרסים עם מי שנתנו להם השראה, היו טאץ' נחמד. במיוחד סת' רוגן ומייקל ג'יי פוקס שתמיד טוב לראות אותו.
  • לא מספיק מדברים על זה, אבל עד לטוויסט בסוף הטקס (אפילו מ. נייט שאמאלאן התבדח על כך), הרגע המרגש בטקס היה הזכיה של קווין אוקונל על הסאונד של "הסרבן". עם 20 מועמדויות קודמות, אוקונל הוא כמו המריל סטריפ של הקטגוריה, רק בלי הזכיות. הלילה, זכה לראשונה, על המועמדות ה-21 שלו, ושבר את מה שנחשב לרצף ההפסדים הארוך ביותר בתולדות האוסקר.
  • האם הזכיה של "הסוכן" באוסקר לסרט בשפה זרה הייתה צפויה, או מפתיעה? אם מקשיבים למבקרים, "טוני ארדמן" היה אמור לקחת את הפרס בהליכה, אלא שאז נשיא ארצות הברית הנבחר התערב. הנסיון של טראמפ לאסור כניסת מהגרים משבע מדינות, בהן איראן, יצרה הרבה סימפתיה כלפי הבמאי אסגאר פרהאדי, שהודיע שלא יגיע לטקס, גם אם תוענק לו ויזה. בין אם "הסוכן" היה גם ככה בדרך לנצחון או לא, המהלך של הנשיא טראמפ כנראה העביר לא מעט קולות לטובתו.
  • חרף היותו אחד הסרטים השנואים של השנה, יש ל"יחידת המתאבדים" יותר פרסי אוסקר (אחד) מאשר ראזי. אני יודע שיש שם הרבה יותר עבודת איפור מהמראה של הרלי קווין, אבל עדיין מצחיק אותי ששלושה אנשים זכו באוסקר על יצירת מראה שכל גיקית מעל גיל 12 הצליחה לחקות בהצלחה.
  • אאוליאי קרבאליו, רק בת 16, אבל עם קול מדהים ונוכחות בימתית. ראו שהיא מאוד התרגשה כשבצעה את השיר המועמד מתוך "מואנה", אבל הצליחה להתגבר על המתח ולהראות שיש לה עתיד. היא לא התבלבלה אפילו כשאחד הרקדנים פגע בראשה עם דגל. מה שמזכיר לי, של מי היה הרעיון למלא את הבמה ברקדנים שמנופפים בדברים גדולים שחוסמים להם את שדה הראיה?
  • זה לקח תשעה סרטים, אבל סוף סוף סרט מהיקום של הארי פוטר זכה באוסקר.
  • בסך הכל, הטקס היה צפוי ולא מלהיב 99% מהזמן, עד לטעות האחת שהפכה לנושא השיחה החם של הבוקר. בימים הקרובים, אתחיל לאסוף שמות של סרטים שעשויים להתמודד על האוסקר בשנה הבאה. לא תראו אותי מתעסק בפייבוריטים לפחות עד סוף הקיץ, אבל אני אוהב להתחיל מוקדם כדי שיהיה בסיס לערוך את הנבואה לאוסקר סביבו. אם הטקס ה-89 במספר יכול ללמד משהו, זה שגם אם הכל נראה ידוע מראש, זה לא נגמר עד שכתוביות הסיום עולות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.