ביקורת: מואנה

csky6rmviaenstq-jpg-large_resize.jpg

 

חברת וולט דיסני אחראית לאורך ההיסטוריה שלה להרבה דברים מעוררי מחלוקת. החל מהאלימות בסרטונים המוקדמים של מיקי מאוס, דרך עיצוב גזעני של דמויות או התעלמות מהצד הטרגי של העבדות בארצות הברית, עד לפריימים שאולי ואולי לא קיימים של מילים ותמונות גסות בסרטים שנועדו לכל המשפחה. בשנים האחרונות, נראה שהסקנדלים שככו ודיסני נמצאת בידיים בטוחות ופוליטיקלי קורקט שמשתדלות להפיק סרטים עם מסר חיובי ולהימנע מיצוגים בעיתיים של קבוצות אתניות או מגדריות.

יחד עם זאת, דבר אחד בדיסני עדיין מעורר זעם לעתים קרובות. המותג "נסיכות דיסני" מפלג את קהל הצרכנים בין מי שמרגישים שהחברה משמרת חלוקה סטראוטיפית של צעצועים לבנות ולבנים, לבין מי שהבת שלהם ממש רוצה להיות אלזה פורים שלישי ברציפות. למרות שהדמויות הנשיות בסרטי דיסני בהחלט מוצגות כיום כחזקות ועצמאיות יותר מאי פעם, עצם השימוש החוזרת ברעיון הנסיכה, פנטזיה עתיקה מהימים בהם הקונספט של אישה בראש צמרת השלטון, או אישה שאינה עדינה ומטופחת, הרחיק קהל (מזל שאנחנו כבר לא בתקופה כזו). המיתוג הזה נתפס כמעליב, במיוחד כשהוא מגיע מצד חברה פופולרית כל כך. אני די מסכים עם ההתרעמות. במיוחד מפריע לי שמולאן, פשוטת עם שהופכת ללוחמת אמיצה, מוצגת כאחת מנסיכות דיסני, כאשר היא לבושה בדיוק בסוג התלבושות שנאבקה כל הסרט להימנע מהן. מולאן לא נגשה לעסקים בכדי להביס את ההונים, רק בשביל לחזור ללבוש שמלות.

"מואנה" הוא הסרט החדש בדור הנוכחי של דיסני, זה שמתמקד בעיקר בנשים חזקות ובדמויות משנה מגוונות, תוך שילוב כמות גבוהה של הומור ומודעות עצמית. לפי האגדה המועברת מדור לדור, חצי-האל מאווי גנב את לבה של האלה טה פיטי. הוא אבד אותו במעמקי הים זמן קצר לאחר מכן, יחד עם הקרס הקסום שמאפשר לו לשנות צורה לאיזו חיה שיבחר, בעקבות קרב מול שדת הלבה טה קה.

שנים רבות לאחר מכן, מואנה, נסיכ… בתו של הצ'יף העתידה לשלוט באי מוטונואי, מוצאת את הלב. מאז גיל צעיר, היא חשה משיכה בלתי מוסברת לאוקינוס. אף על פי שאביה אוסר על שיט מעבר ללגונה, האוקינוס מביא אליה את לבה של טה פיטי וקורא לה לצאת מהאי. כאשר הצמחים במוטונואי מתחילים למות והדגים מתמעטים, מואנה מבינה שהדרך היחידה להציל את ביתה, תהיה להמרות את פיו של הצ'יף ולהפליג רחוק בחיפוש אחר מאווי, על מנת שישיב את הלב למקומו. או ללמד את כולם לשוט ולחפש אי אחר, תוך שהיא מנצלת את זה שהאוקינוס אמור להגן עליה. אני מניח שעם העקשנות האופיינית להורים חיים בסרטי דיסני, חיפוש בים סוער אחר חצי-אל קדמון שאיש לא ראה מזה אלף שנה, נראה כמו הפתרון הקל.

למרות רקע קצת מורכב, העלילה של הסרט עצמו די פשוטה. כמעט כולו סובב סביב שתי הדמויות הראשיות, מואנה ומאווי, עם ההבדלים והוויכוחים ביניהן, לצד הנסיונות של הנערה לשכנע את חצי-האל לעזור בניגוד לרצונו להישאר לא מעורב. פרט לשניהם ולתרנגול טיפש במיוחד (תהיתי איך אלן טיודיק ישתלב בסרט שרוב המדבבים בו ממוצא פולינזי), אף יצור אינו מופיע על המסך ליותר מכמה דקות. רוב הסיפור התרחש לפני דורות רבים ואנחנו מצטרפים במה שאמור להיות הפרק האחרון שלו, כשמנסים לסיים את הסגה.

הגישה הזו מאפיינת את הסרט כולו. הוא בנוי על דברים שכבר ראינו ולא מנסה לחדש, רק לסיים סיפור. העלילה צפויה מתחילתה ועד סופה, ההתפתחות של הדמויות נעשית בקפיצות במקום בקצב אמין, השירים מגיעים כמו לפי לוח זמנים שהורכב מראש ונדמה שחלקם נמצאים שם רק כי זה מה שהקהל מצפה שיקרה. מואנה חוזר על אותה נוסחה שראינו כבר ב"פלונטר", "לשבור את הקרח" ו"זוטרופוליס" – דמות נשית צעירה ואמיצה מנסה למצוא משהו בעזרת דמות גברית שאינה נלהבת לשתף פעולה, אבל השניים חייבים ללמוד לשתף פעולה בכדי להצליח. אותו רעיון, אותן דמויות, רק רקע תרבותי אחר.

עם זאת, מדובר בסרט מאוד מהנה. רוב הבדיחות מתוזמנות היטב ומשלבות בין עקיצות קטנות, סלפסטיק וכמה רגעים של הומור מטא לא צפוי. דוויין "הרוק" ג'ונסון הוא בחירה מצוינת לתפקיד מאווי שכמו הדמות שיצר לעצמו בזירת ההאבקות המקצוענית, משוכנע שהוא מתת האלים לאנושות (מילולית), אבל בו זמנית מנסה לחסוך לעצמו עימותים מיותרים. הוא מודע לחולשות שלו, אבל הרבה פעמים מעצים אותן בכדי להתחמק ממשהו שסתם לא בא לו לעשות, רגע אחרי שהתרברב על יכולותיו. אאוליאי קרבליו מוצלחת בתפקיד מואנה כי בדיוק כמו דמותה, היא בת עשרה, מה שמעניק לדיבוב שלה תחושה של אותנטיות. אולי מבחינה פיזית, התסריט חותך פינות ומאפשר לבת הצ'יף לעשות דברים לא מתאימים למימדיה, אבל היא מדברת ומתנהגת כמתבגרת עקשנית שחלומותיה טרם הושבתו בידי המסורות של בני עמה.

המוזיקה בסרט מבססת אווירה אקזוטית, עם טוויסט מערבי מודרני. כלי נגינה מסורתיים משולבים עם הפקה מודרנית ליצירת אנכרוניזם מהנה. זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהסרט אינו מתרחש בנקודה מוגדרת בהיסטוריה (מתישהו לפני כיבוש האוקינוס בידי האירופים) ושהאחראים על השירים הם ההרכב הניו זילנדי טה ואקה ויוצר המחזמר "המילטון", לין-מנואל מירנדה. אף על פי שתחילת הסרט עמוסה בקטעים מוזיקליים, יש שלושה מהם לפני שמואנה בכלל עוזבת את האי, השירים שמגיעים לאחר מכן, עם ריווח נכון ביניהם, קליטים ומהנים.

מואנה הוא דוגמה כיצד סרט יכול להיות שונה מבלי לחדש שום דבר. הוא מציע הכרות עם מיתולוגיה שאינה מוכרת לקהל מערבי, אבל עשירה במגוון של סיפורים. במציאות, אין באמת אומה פולינזית אחת. מדובר באוסף של תרבויות שונות מרחבי האוקינוס השקט שחלקן הושפעו זו מזו, בעוד אחרות חיו מאות שנים בבידוד משאר העולם. בכדי להתגבר על העניין הזה, הסרט מציג את האוקינוס כישות מיסטית שרוצה שיחקרו אותה ואת האלים כמי שיוצרים דברים בכדי לספק את סקרנותם של בני האדם ומעוניינים שיגלו עוד ועוד. למרות שיש כאן איחוד של תרבויות שונות, זה הכי קרוב שראיתי סרט מיינסטרימי כלשהו מגיע להצבת המסורת של תושבי האיים השונים במרכז, לפחות מאז "לילו וסטיץ'".

האנימציה בסרט יפהפיה ומשלבת בין סגנונות ציור מסורתיים, לבין עבודת מחשב מרהיבה. הסוד ביצירת עולם הוא בפרטים הקטנים ומואנה בהחלט משקיע בהם כשצריך. לא על ידי ריבוי דמויות, אבל כן בעזרת עיצוב מרהיב, בו כל פיקסל מפוסל בהתאם לדרישה. חלק מהסצנות משלבות צבעים חזקים במיוחד ליצירת תחושה של דחיפות, בעוד אחרות שומרות על פלטת גוונים מצומצמת על מנת להדגיש את גודלו של האוקינוס, או את בדידותו של אי שומם.

ככל שהצפיה במואנה התארכה, כך ירדה מידת הציניות שלי כלפיו. זה התחיל עם גלגול עיניים כשהדמויות התנהגו בדיוק לפי הנוסחה הצפויה, והמשיך עם שירים שבאים על חשבון זמן שנדרש לפיתוח עלילה ועם כמה חורים שמאוד קל להצביע עליהם בהתנהלות של הכוחות העל-אנושיים בסרט. עם זאת, שילוב של בדיחות מוצלחות, דמויות מעוררות אהדה חרף היותן קלישאות, שירים קליטים ומראות עוצרי נשימה, הלכו ושינו את הגישה שלי. הפסקתי לכעוס על הזלזול בקהל והתחלתי לחייך למרות הפגמים. הסרט רחוק מלהיות מושלם, במיוחד בכל הנוגע לבניית הסיפור, אבל בהחלט מבדר בסופו של דבר. אני לא חושב שהמודעות העצמית שבו כלפי מותג הנסיכות תשנה משהו כשיגיע הזמן לבחור תחפושות לפורים, אבל לפחות הסרט הכי קלישאתי שדיסני הוציאו מזה שנים, הוא גם הכי מחוצף ובעל הבדיחות הכי לא צפויות בעשור הנוכחי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.