המוזמנים החדשים לשורות האקדמיה

כמדי שנה, האקדמיה ההוליוודית פרסמה את רשימת המוזמנים להצטרף לשורותיה. באופן מסורתי, כל מי שמועמד לאוסקר, מקבל הזמנה זמן קצר לאחר מכן, כאשר מוזמנים אחרים הם לרוב אנשי תעשיה שמקבלים מספיק המלצות מחברי אקדמיה פעילים ועומדים בתנאים המוגדרים בתקנון הענף אליו הם מוזמנים. למשל, שחקן שלא היה מועמד לאוסקר, חייב שיהיו לו לפחות שלושה תפקידים מתוסרטים ברזומה. צלם חייב שיהיו לו ברזומה שני סרטים ומעלה, שלפחות אחד מהם יצא בשלוש השנים האחרונות. לבמאים יש תנאי דומה, רק שהם חייבים שלפחות אחד משני הסרטים יהיה מהעשור האחרון. ככה זה אצל במאים, הם לוקחים את הזמן.
בעקבות הביקורת הרבה שספגה האקדמיה על העדרם של בני מיעוטים, לרבות אפרו-אמריקאים, מרשימת המועמדים בשנתיים האחרונות, הודיעה נשיאת האקדמיה שריל בון אייזקס על צעדים ליצירת יותר מגוון בקרב המצביעים. אף על פי שפרט לבעלי תפקידים בכירים, האקדמיה אינה חושפת את שמות החברים בה, מספיק סקרים העלו שרובם המכריע של חברי האקדמיה הם גברים לבנים מעל גיל 60, לרוב כאלה שאנגלית היא שפת האם שלהם. הדבר מתבטא ברשימת הסרטים שזוכים באוסקר, שכמעט כולם מעוררים הזדהות בקרב חתך האוכלוסיה הזה בדיוק. בון אייזקס, אישה שחורה, החליטה שהגיע הזמן גם להביא ליותר מגוון אתני ומגדרי וגם להצעיר את האקדמיה, כך שתייצג טוב יותר את כלל האוכלוסיה.
רשימת המוזמנים החדשים מראה שהאקדמיה אכן עמדה בהתחיבות. בחיפוש אחר מגוון, מופיעים כאן שמות רבים שאינם מוכרים, אך מייצגים מגזרים שלרוב נעדרים מהאוסקר, לצד כמה שמות גדולים שחרף הכרה בינלאומית, לא היו מועמדים מעולם, כך שהיו צריכים שתתקבל החלטה מיוחדת על מנת להזמינם. על פי הנתונים שפורסמו באתר האקדמיה, כמעט מחצית מהמוזמנים החדשים הם נשים ו/או לא לבנים (People of color). אותם נתונים גם מגלים שאפילו אם כולם יענו בחיוב להזמנה, הדבר לא יוביל לשינוי משמעותי בהרכב האקדמיה. בסך הכל עליה של 2% בקרב הנשים ושל 3% בקרב המוצאים האתניים שאינם אירופים. עדיין, זו התחלה ואם האקדמיה תמשיך במגמה הזו גם בשנים הקרובות, נראה שינוי משמעותי בבחירות שלה.
הנה כמה מהשמות היותר מעניינים ברשימה:
אידריס אלבה – אחד השמות הבולטים בהעדרם מרשימת המועמדים לאוסקר האחרון. לא רק שאלבה הוא שחקן מאוד עסוק בשנים האחרונות, הוא גם זכה בפרס גילדת השחקנים על תפקידו בסרט "חיות ללא ארץ", סרט ממנו האקדמיה התעלמה לחלוטין. בעוד סביר להניח שהעדר המועמדויות לסרט קשור לכך שהופץ בידי נטפליקס למשתמשים ביתיים במקביל להפצה הקולנועית, צעד שעורר את זעמם של לא מעט בעלי קולנועים וגרם לחברי אקדמיה רבים לראות בו יותר הפקת טלוויזיה מאשר סרט שאמור להתמודד על אוסקר, עדיין רבים הופתעו כאשר אלבה לא היה מועמד.
לואיס גוזמן – לא רק אפרו-אמריקאים מוזמנים להרחיב את המגוון האתני באקדמיה. גם היספאנים, מזרח-אסיאתיים וערבים מהווים חלק נכבד מהרשימה. גוזמן הוא שחקן ותיק שגם אם שמו לא מצלצל מוכר, סביר להניח שראיתם אותו באחד מיותר ממאה הסרטים וסדרות הטלוויזיה בהם השתתף, כמעט תמיד בתפקיד משני. חודשיים לפני שימלאו לו שישים, גוזמן מעולם לא היה מועמד לאוסקר, אבל בהחלט הרוויח ביושר את הזכות להשפיע על הפרס היוקרתי ביותר של תעשיית הבידור.
אושאה "אייס קיוב" ג'קסון – הראפר הוותיק הוזמן גם לענף השחקנים וגם לענף התסריטאים, מן הסתם בזכות הצלחת הסרט Stright Outta Compton שהיה מועמד לאוסקר על התסריט המקורי. באופן מוזר, סרט שעוסק במתח בין-גזעי והופק בידי שניים מהאושיות המשפיעות ביותר בעולם ההיפ-הופ, נכתב אך ורק בידי תסריטאים לבנים, כך שאף אדם שחור לא היה מועמד עליו.
טאצויה נאקאדי – למרות הרצון להוריד את הגיל הממוצע בקרב חברי האקדמיה, לפעמים הוותק בכל זאת משחק תפקיד. נאקאדי מעולם לא היה מועמד לאוסקר, אולם שיתוף הפעולה הפורה שלו עם הבמאי אקירה קורוסאווה הביא לכך שהשתתף במספר סרטים שהיו מועמדים בקטגוריות שונות. בגיל 83, האקדמיה החליטה שהיא רוצה את נאקאדי בשורותיה.
נייט פרקר – הנוכחות של פרקר ברשימת המוזמנים מפתיעה אותי רק כי הייתי מצפה לראות אותו מוזמן בשנה הבאה על תקן מועמד לאוסקר. "הולדתה של אומה", אותו פרקר ביים וכתב ומשחק בתפקיד הראשי בו, הוא מבחן חשוב לתדמיתה של האקדמיה. הסרט, המתמקד במרד העבדים אותו הנהיג נט טרנר, נחשב מאז בכורתו בפסטיבל סאנדאנס לאחד השמות החמים בבורסת ההימורים לטקס האוסקר הבא. האקדמיה החליטה לא לחכות ושלחה לפרקר הזמנה כבר עכשיו.
אמה ווטסון – כאמור, מעבר למגוון אתני, האקדמיה מנסה גם להכניס לשורותיה חברים צעירים יותר. ווטסון בת ה-26 היא שחקנית מספיק מוכרת ומנוסה בכדי להצדיק את ההזמנה.
דיימון ואייאנס ג'וניור / מרלון ואייאנס / קינן אייבורי ואייאנס – זוכרים שהאחים ואייאנס היו השם החם בעולם הקומדיה? אם כן, אתם כנראה בני יותר משלושים ופחות מארבעים. הייתה תקופה קצרה שמשפחת ואייאנס די שלטה בעולם הבידור, כאשר "תרומתה" הגדולה ביותר הייתה סדרת סרטי מת לצעוק שהראו שבשביל לעשות פארודיה מצליחה כלכלית, לא צריכים כשרון משחק או כתיבה. מספיק להוסיף בדיחת סמים או בעיטה בביצים לסצנות שאנשים מוכשרים יותר יצרו וזה מביא קהל. בכל אופן, האקדמיה החליטה להזמין שלושה מבני המשפחה להצטרף, מרלון ואחיינו דיימון ג'וניור הוזמנו לענף השחקנים, קינן אייבורי הוזמן לענף הבמאים.
פיטר פאו – 15 שנים לאחר זכייתו באוסקר על "נמר דרקון", הצלם פיטר פאו מקבל הזמנה להצטרף לאקדמיה. אני מניח שהוא דחה את ההזמנה הקודמת.
מארן אדה – נראה שהאקדמיה חכתה בכוונה עד אחרי פסטיבל קאן בכדי לגבש את רשימת המוזמנים הסופית. לפני הפסטיבל, אדה הייתה במאית לא מוכרת במיוחד, שספק כמה אנשים מחוץ לגרמניה ראו סרט שלה. התגובות הנלהבות בקאן לסרטה "טוני ארדמן" (מועמד הגיוני לייצג את גרמניה באוסקר השנה), כנראה הקפיצו את שמה של אדה בעיני האקדמיה.
ח'ייפה אל-מנצור – אחת הנשים החשובות בתולדות התרבות הערבית. אל-מנצור ביימה את "וואג'דה", הסרט העלילתי הראשון שהופק בערב הסעודית ולא הסתירה את עמדתה כלפי האפליה כנגד נשים הנהוגה במדינה. עצם זה שאישה ביימה את הסרט, לפי הדיווחים מתוך ואן סגור בכדי שלא תתרועע עם הגברים על הסט, הוא ארוע יוצא דופן בממלכה האסלאמית. אף על פי ש"וואג'דה" במפתיע לא היה מועמד לאוסקר לסרט בשפה זרה, הוא מספיק חשוב בכדי שהבמאית שלו תוזמן להצביע בשנים הבאות, דבר שנשים בארצה לא הורשו לעשות בשום מסגרת עד לפני כחצי שנה.
נורי בינג' ג'יילן – למרות שהוא אחד הבמאים המוערכים ביותר בעולם כרגע, ג'יילן (שאף אחד מחוץ לטורקיה לא בטוח איך מבטאים את שמו) מעולם לא היה מועמד לאוסקר. זה לא מפתיע, הסרטים שלו הם לא בדיוק מה שהקהל האמריקאי רגיל אליו. ההזמנה הזו היא חלק ממאמץ של האקדמיה לא רק להביא ליותר מגוון אתני, אלא כנראה שגם להכניס לשורותיה אנשים בעלי ראיה פחות מיינסטרימית.
קסבייה דולן – הבמאי הצעיר נחשב לאחד ממבשרי רנסנס אפשרי של הקולנוע דובר הצרפתית בקנדה. בגיל 27, הוא גם אחד המוזמנים הצעירים ברשימה ואם לומר את האמת, כנראה שזה הכי קרוב שיגיע לאוסקר בעשור הקרוב. הסרטים שלו הם לא בדיוק הטעם של רוב חברי האקדמיה.
ארי פולמן – הנה נציגות ישראלית, שלא תחשבו שרק ערבים וטורקים מוזמנים לייצג את המזרח התיכון. פולמן אמנם לא היה מועמד בעצמו לאוסקר, אבל ממרחק כמה שנים, בטוח לומר ש"ואלס עם באשיר" הוא סרט שבעל אפיל גלובלי. לצד יוסף סידר וערן קולירין, מדובר באחד הבמאים הישראלים בעלי הסיכוי הטוב ביותר לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך לשם מוכר בעולם דובר האנגלית.
קארי ג'וג'י פוקונגה – למרות ההתעלמות המוחלטת מ"חיות ללא ארץ" בטקס האוסקר האחרון, גם הבמאי של הסרט זכה להזמנה. חרף שמו, פוקונגה נולד בארצות הברית, בנם של אמריקאי ממוצא יפני ואם ממוצא שבדי.
קן לואץ' – היישר מהזכיה השניה שלו בדקל הזהב, לואץ' בן ה-80 מעולם לא היה מועמד לאוסקר. אף על פי שיש סיכוי טוב שיקבל בקרוב פרס על מפעל חיים, האקדמיה החליטה שנמאס לה לחכות והזמינה את לואץ' לתת את קולו בשנים שנותרו לו על כדור הארץ.
עבדלאטיף קשיש / עבאס קיארוסטאמי / פארק צ'אן ווק / קריסטיאן מונגיו – עוד כמה במאים מוערכים שאינם עובדים באנגלית. קשיש התוניסאי-צרפתי, קיארוסטאמי האיראני, פארק הדרום קוריאני ומונגוי הרומני, כולם נמצאים דרך קבע בפסטיבלים היוקרתיים ביותר, אולם לא הצליחו להגיע ללב האקדמיה. בין אם לא נבחרו בידי מדינותיהם, או שנבחרו ולא עברו את הסינון בדרך לאוסקר, אלו הם ארבעה שמות שהאקדמיה נמנעה מלהעניק להם מועמדות, אבל הייתה רוצה שיהיו מזוהים איתה.
לאנה ואשובסקי / לילי ואשובסקי – קצת הופתעתי לגלות שהאחיות ואשובסקי לא חברות אקדמיה. אולי כי הן נמצאות בסביבה כבר שני עשורים ואחראיות לאחד מסרטי האקשן המשפיעים בכל הזמנים, כמו גם על שורה של פרויקטים פחות מוצלחים, אבל עדיין יחודיים. נראה שהחיפוש אחר מגוון עובד לטובתן, מאחר ושינוי המין שעברו הפך אותן לשתיים מהנשים היותר מוכרות שעוסקות בבימוי, לאחר שבתור גברים, נבלעו בים של שמות מוערכים יותר. ככה זה כשהתעשיה סקסיסטית במידה קיצונית. כדי להיות אישה מפורסמת, צריך לפעמים לפרוץ בתור גבר.
מרי ג'יי. בלייג' – מתברר שהיא עוד קיימת.
סיה פרלר – סיה אמנם התפרסמה כמבצעת רק בשנים האחרונות, אבל כבר יותר מעשור שהיא כותבת שירים שהופיעו בעשרות פסקולים. היא לא הייתה מועמדת לאוסקר, אבל סיכוי טוב ששמה יופיע השנה ברשימת המועמדים בזכות שיר הנושא של "זוטרופוליס".
פיצג'רלד דיגס (RZA) – נראה שהחיבה שקוונטין טרנטינו וג'ים ג'רמוש רוחשים למוזיקה של RZA סוף סוף הגיעה גם לידיעת האקדמיה. יש לו גם לא מעט קרדיטים כשחקן, אבל האקדמיה בחרה להזמין אותו להצטרף לענף המוזיקה, מה שיכול להוסיף עניין לקטגוריות הרלוונטיות.
ויל.איי.אם – לפעמים, הומוגניות אתנית היא דווקא דבר טוב. המנהיג הלא מוכתר של הבלאק אייד פיז הוא מוזיקאי מעורר מחלוקת בשל החיבה היתרה שלו לסימפולים ושימוש בלחנים של אחרים. לפחות הצעירים אוהבים אותו. ההזמנה היא על שם הבמה שלו ולא על שמו האמיתי, ויליאם אדמס, כפי שנעשה עם מוזיקאים אחרים ברשימה.
טינה פיי – באופן מפתיע, ההזמנה היא לענף התסריטאים. פיי מוכרת יותר כשחקנית ולמרות שהיא קומיקאית מוכשרת, כתבה תסריט רק לסרט אחד באורך מלא. זה הופך את השיוך לענף הזה לתמוה במיוחד.
טקאשי קיטאנו – הנה שם שלא נתקלתי בו כבר זמן מה. קיטאנו הוא במאי, תסריטאי ושחקן יפני ותיק ומוערך, אבל מעולם לא הצליח לעורר הדים בהוליווד. הוא לא היה מועמד לאוסקר, לגלובוס הזהב, או לאף אחת מהגילדות בתעשיה. זה אולי מסביר מדוע ההזמנה להצטרף לאקדמיה הגיעה דווקא מענף התסריטאים, שפעמים רבות מלקט את השמות שענף הבמאים לא הזמין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s