9 דברים שלמדנו מפסטיבל קאן 2016

כמות לפני איכות – זה לא חדש שהתחרות בקאן נוטה לטובת שמות מוכרים. זה גם לא חדש שבמשך שבוע, העיתונאים מדווחים בהתלהבות על סרט אחד, בעוד השופטים מחליטים להעניק את הפרס לסרט אחר. עם זאת, רשימת הזוכים בפסטיבל השנה חשפה עד כמה הפערים בין הדיווחים בתקשורת וטעם השופטים יכולים להיות גדולים. "אני, דניאל בלייק" של קן לואץ', קטף את פרס דקל הזהב. זה בסדר, מדובר באחד הסרטים שזכו לתגובות היותר טובות השנה. אלא ששני סרטים נוספים, עליהם הורעפו לא פחות שבחים, יצאו בידיים ריקות. "טוני ארדמן" של מארן אדה ו"פטרסון" של ג'ים ג'רמוש נתפסו בעיני רבים כלא פחות פייבוריטים לזכיה מסרטו של לואץ'. התחושה הייתה שחבר השופטים יחלק את הפרסים בין שלושתם והשאלה היא רק מי יזכה בבכורה ויקטוף את התואר הגבוה ביותר. לבסוף, רק "אני, דניאל בלייק", סרטו ה-15 של לואץ' שמתחרה על דקל הזהב, קבל משהו. אדה, שזוהי השתתפותה הראשונה בתחרות, נשארה רק עם מחמאות. ג'רמוש אמנם אינו חדש לפסטיבל, אבל השופטים העדיפו להעניק את הפרס הגדול לקן לואץ' בפעם השניה בחייו, מאשר לתת אותו לראשונה לג'רמוש.

כל זה היה בסדר, לולא פרסים אחרים היו מוענקים לשניים מהמועמדים הפחות חביבים על המבקרים בפסטיבל. קסבייה דולאן עוד לא בן שלושים, אבל הוא כבר שם קבוע בתחרות הראשית. השנה, קטף את פרס הגראן פרי (הפרס השני בחשיבותו) על "זה בסך הכל סוף העולם", מה שנחשב לסרטו החלש ביותר. מרגיז מכך, פרס הבימוי נחלק בין קריסטיאן מונג'יו, שכבר זכה בעבר בדקל הזהב, לבין אוליבייה אסייאס, שסרטו "קניינית אישית" התקבל בקריאות בוז. לא רק שמארן אדה וג'ים ג'רמוש לא זכו באף פרס, הם גם נאלצו לראות שני סרטים שנקטלו בידי המבקרים, קוטפים תארים בטקס הסיום של הפסטיבל.

 

לאבינג נכנס למרוץ לאוסקר – עוד סרט שזכה למחמאות, אבל לא לפרסים, הוא "לאבינג" של ג'ף ניקולס. יש לי חיבה אישית לבמאי/תסריטאי שסרטיו מגשרים יפה בין נושאים מיינסטרימיים לבימוי וכתיבה מלאי עומק. רוב התגובות ל"לאבינג" חיוביות, אם כי יש כאלה שהתאכזבו מכך שאינו נועז מספיק. בהתחשב בנטיה של סרטים שמתחרים בפסטיבל קאן להיות נועזים עד כדי טעם רע, יש סיכוי שלא מספיק נוגז זו בכלל מחמאה. "לאבינג" עוסק בזוג מעורב שנרדף בידי הרשויות משום שעבר על החוק והתחתן בתקופת הסגרגציה הגזענית בדרום ארצות הברית.

סרטיו של ניקולס לא מרוויחים הרבה כסף, אבל יש להם את הפוטנציאל להגיע לקהל רחב, אם רק יזכו לאמון המפיצים. התגובות הטובות מקאן, לצד סיפור שקל להזדהות איתו ושבחים לשחקנים הראשיים, ג'ואל אדג'רטון ורות נגה, יקלו לדחוף את "לאבינג" לקראת האוסקר. תאריך הפצה בנובמבר, הישר לתוך עונת פרסי סוף השנה, רק מחזק את האפשרות שלצד "הולדתה של אומה" של נייט פרקר, האקדמיה תספק הרבה יותר מגוון אתני בטקס האוסקר הבא.

 

מצבו של הקולנוע הישראלי טוב, תודה – אם נבהלתם מהמחסור בסרטים ישראלים מדוברים בשנה שעברה, 2016 מספקת בינתיים הרבה ציפיות. אחרי ההצלחה של "סופת חול" בפסטיבל סאנדאנס, נרשמו עוד שני סרטים שיעשירו את הקיץ. "שבוע ויום", סרט הביכורים של אסף פולונסקי, זכה להרבה מחמאות בעקבות הקרנתו בשבוע המבקרים וכבר נרכש להפצה בחו"ל. שבוע המבקרים אמנם אינו יוקרתי כמו מסגרות אחרות בפסטיבל קאן, אבל הוא בהחלט נתן במה למי שכבר לפני שלוש שנים, זכה לתשבוחות בזכות סרט הסטודנטים "סמננג".

עוד ישראלי שקבל בקאן גושפנקה לפתוח את המרוץ לפרס אופיר, הוא ערן קולירין. לפני תשע שנים, פרץ קולירין לתודעה עם "ביקור התזמורת", שהפך לאחד הסרטים הישראלים המצליחים בהיסטוריה. סרטו החדש, "מעבר להרים ולגבעות", משך גם הוא את עיני המבקרים והמפיצים ולפחות כרגע, נראה כמו המתחרה העיקרי של "שבוע ויום" על פרס אופיר השנה. כמובן, יש לזכור שבשנים האחרונות, המצביעים לפרס אופיר הצליחו להתעלם מכמה מההצלחות הישראליות הגדולות ביותר בחו"ל, לטובת דרמות משפחתיות שכשלו למצוא קהל גם בארץ.

נוסף לפולונסקי וקולירין, שתי במאיות ישראליות מתחילות זכו לדקה באור הזרקורים. אחת אפילו זכתה ביותר מזה. סרטה של אור סיני, "אנה", זכה בתחרות סרטי הסטודנטים, מה שמבטיח בכורה עולמית בפסטיבל קאן לסרטה הראשון באורך מלא, לכשיהיה מוכן. "עניינים אישיים" של מהא חאג' פחות משך תשומת לב, אבל עצם העובדה שסרט שלה התקבל לתחרות מבט מסוים, מראה ששווה לעקוב אחר המשך עבודתה.

 

שד הנאון הוא סרט ממש טוב, או ממש גרוע – אני לא מעריץ של ניקולס וינדינג רפן. הבמאי הדני אוהב לביים סרטים אלימים ואיטיים במיוחד וזה לא ממש הסגנון שלי. עם זאת, מארגני פסטיבל קאן מאוד מחבבים אותו והכניסו סרט שלישי שלו ברציפות לתחרות הראשית. התגובות לסרטו החדש היו מאוד קיצוניות, תלוי בהקרנה. מתברר שבהקרנה אחת של "שד הנאון", המבקרים קראו בוז ורבים עזבו באמצע, תוך שהם מדווחים שוינדינג רפן אבד את זה. בהקרנה אחרת של הסרט, הוא דווקא התקבל בתשואות ובמחיאות כפיים ממושכות. אותו סרט, שתי תגובות שונות לחלוטין.

מה זה אומר? קודם כל שלא תמצאו את "שד הנאון" מועמד להרבה פרסים בסוף השנה. סרט שחצי מהצופים בו שונאים אותו, לא יצליח לצבור מספיק תמיכה מצד תאי עיתונאים וגילדות הוליוודיות. דבר שני, וינדינג רפן מסתמן כבמאי שלעולם לא תהיה הסכמה מלאה סביב סרטיו. כמו לארס פון טרייר ועבדלטיף קשיש, נראה שגם וינדינג רפן לא יצליח אף פעם לסחוף קהל שלם בעקבותיו. תמיד יהיו כאלה שחושבים שהוא גאון, לצד כאלה שחושבים שהיה עדיף שיעבוד בזבל.

 

וודי אלן הוא אדם מעורר מחלוקת – לא נרשמה התלהבות מיוחד מסרטו החדש של וודי אלן, "קפה סוסייטי". הדיבורים היותר חמים סביבו, עסקו בהאשמות בתקיפה מינית שעלו לפני שנתיים וחצי. נראה שיש מי שלא מאמינים שאלן חף מפשע ואף נצלו את הבמה בכדי לבקר אותו בפומבי. וודי אלן לא התרגש, אבל מעניין שבפסטיבל שעבודות מעוררות מחלוקת הן חלק בלתי נפרד ממנו, הפולמוס הגדול נסוב סביב מי שביים את אחד הסרטים הפחות יוצאי דופן שהוקרנו.

 

נעלי עקב הן האויב – אפרופו שערוריות, לפני שנה היה מיני-סקנדל כאשר התברר שמארגני פסטיבל קאן לא מאפשרים כניסה לשטיח האדום לנשים בנעליים שטוחות. מתוך נסיון להעניק לארוע יוקרה, המארגנים דורשים קוד לבוש קפדני מהאורחים. בעוד מדובר בנוהג מקובל בפסטיבלים, טקסי פרסים וערבי גלה, הדרישה מנשים לבוא בנעלי עקב לא נוחות, או לוותר על השטיח האדום, עוררה לא מעט זעם.

קריסטן סטיוארט, שמופיעה בשני סרטים שהוצגו השנה בפסטיבל, אולצה להחליף נעליים על מנת לקבל אישור כניסה לארוע הפתיחה. היא חשבה שמדובר ברעיון מטופש, אבל שתפה פעולה עם כללי הלבוש. מי שפחות קבלה בשקט את העניין, היא ג'וליה רוברטס, שהגיעה לשטיח האדום יחפה, במחאה על חוק העקבים. רוברטס טענה שהחוק שוביניסטי ופוגע בנשים עם בעיות גופניות שנעילת נעלי עקב רק תחמיר. ככל הידוע לי, ג'וליה רוברטס לא התבקשה לעזוב, אבל המסר בהחלט עבר.

 

יש למירי רגב סטייליסט מעולה ו… זהו – אתרי החדשות בישראל דווחו על ביקורה של שרת התרבות מירי רגב בפסטיבל קאן. רגב הגיע בכדי להביע תמיכה בקולנוע ישראלי ואף נשאה נאום בו היא מבטיחה העברת תקציבים נוספים לתעשיה. לרוע המזל, לאף אחד לא היה אכפת. התקשורת העולמית לא טרחה לסקר את הגעתה של השרה הזוטרה והבמאים הישראלים שסרטיהם הוקרנו במסגרת הפסטיבל, העדיפו לקדם אותם בעצמם, מאשר לעמוד לצד הפוליטיקאית שיצאה כנגד רבים מעמיתיהם בפומבי.

מה שכן, בתור מי שאוהבים להציג כחסרת קלאסה, מירי רגב נראתה מעולה על השטיח האדום. מי חשב שיש לה טעם כל כך טוב בביגוד?

 

שום דבר מעניין מחוץ לתחרות – חמישה סרטים חדשים הוקרנו בפסטיבל קאן מחוץ לתחרות, בהם "קפה סוסייטי" של וודי אלן ו"הקינה" של נה הונג-ג'ין שלא הותירו רושם מיוחד. "בלשים בע"מ" של שיין בלאק השיג ביקורות טובות, אבל ההתעסקות סביבו הייתה יותר בכמה שראיין גוסלינג וראסל קרואו, כוכבי הסרט, נראים כאילו ממש לא בא להם להיות שם ולקדם אותו. השניים היו גסי רוח, הבריזו מארועים ובאופן כללי, לא יצרו תחושה שסצנת הפסטיבלים באה להם טוב.

שני הסרטים ההוליוודיים הנוספים שהוקרנו מחוץ לתחרות, הם "העי"ג" של סטיבן ספילברג ו"מפלצת הכסף" של ג'ודי פוסטר. העי"ג הוגדר בידי המבקרים כסרט נחמד, אבל חסר יחוד. כזה שאפשר ללכת עם הילדים לראות, אבל לא יזכר כאבן דרך בקריירה הארוכה והמפוארת של ספילברג. מפלצת הכסף, כפי שכבר אולי שמעתם, הוא לא סרט טוב. יש מבקרים שאהבו אותו, אבל הרבה חושבים שמדובר בבזבוז של זמן וכשרון. לשם השוואה, בשנה שעברה הוקרנו מחוץ לתחרות "הקול בראש" ו"מקס הזועם: כביש הזעם", שניים מהסרטים המוערכים והמדוברים ביותר של 2015.

 

לפול ורהובן ופדרו אלמודובר עדיין יש את זה – ורהובן רגיל להיות מעורר מחלוקת. אם אתם חושבים שהתגובות ל"שד הנאון" מפלגות את הקהל, נסו לנהל עם סינפילים דיון על "גברים בחלל". סרטו החדש, דובר הצרפתית, "אל", זכה בעיקר לתגובות חיוביות. גם פה ורהובן הרשה לעצמו לשחק על גבול הטראש, אבל נראה שרוב המבקרים מסכימים שמדובר באחד מסרטיו הטובים ביותר. בהתחשב בכך שהפחית את קצב העבודה שלו בעשור האחרון, טוב לשמוע שפול ורהובן עוד מסוגל לבדר.

פדרו אלמודובר יצא מתקופה לא טובה. "חולייטה" שלו אולי לא יהיה אחד הסרטים החשובים של השנה, אבל גם הוא התקבל באהדה בידי הקהל בקאן. אחרי עשור בו נאבק למצוא שפה נכונה, המבקרים מתארים את חולייטה כמפתיע לטובה ושינוי סגנון מרענן מצד הבמאי הוותיק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.