ביקורת: קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים

rs_634x940-160307074539-634.captain-america-civil-war-poster-chris-evans-robert-downey-jr.3716_resize.jpg

 

לו הייתי נשאל מהו ההשג המרשים ביותר של היקום הסינמטי של מארוול, לא הייתי בוחר בתור תשובה בהגדרה מחדש של ז'אנר גיבורי-העל, או התהליך המחושב בו הסרטים השלימו זה את זה והתקדמו לקראת סרט של הנוקמים ומספר סדרות טלוויזיה. ההשג המרשים ביותר בעיני, הוא ההפיכה של קפטן אמריקה לדמות מעניינת. לכאורה, הוא לא היה אמור להחזיק אפילו סרט אחד. סטיב רוג'רס הוא פטריוט צדקן שתמיד עושה את מה שנכון, לבוש בצורה מוזרה, בלתי ניתן להשמדה והנשק היחיד שלו הוא מגן, שטכנית, הוא בכלל לא כלי תקיפה.

אלא שבחמשת הסרטים בהם הדמות מגלמת תפקיד מפתח בעלילה, קפטן אמריקה נעשה לבאד-אס אמיתי. הוא לא רק מחזיק את המגן כדי שלא ירביצו לו, אלא ממש משתמש בו במגוון דרכים במהלך קרב, כולל כנשק לכל דבר. הוא אמנם נלחם למען הטוב והצדק, אבל היריבות בין הארגונים ש.י.ל.ד וה.י.ד.ר.ה הביאה לכך שאנשים רבים לא בטוחים באיזה צד הקפטן נמצא. כריס אוואנס אמנם אינו השחקן הדרמתי הכי מוכשר, אבל הדמות נבנתה סביב היכולות שיש לו, כך שלא נדרש ממנו לצאת מגדרו על מנת להעביר את מה שעובר עליו בסרט. בנוסף לכל זה, "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" מעלה את האפשרות שסטיב רוג'רס טועה, מה שמנוגד לתפיסה הקלאסית של גיבור שמגן על החלשים מכל צרה ומציל את העולם החופשי מפני טיפוסים שאין ספק לגבי רשעותם.

בהמשך לארועי "עידן אולטרון", קפטן אמריקה וצוות הנוקמים הופכים לשנויים במחלוקת בעקבות כמות הקרבנות החפים מפשע במשימות אותן הם לוקחים על עצמם. נכון שהם מצילים את העולם, אבל בדרך נהרסות אינספור משפחות שהיה למישהו מבניהן את חוסר המזל להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. פעולה שמשתבשת בניגריה, מביאה את האומות המאוחדות לגבש אמנה לפיה יוגדרו הנוקמים כגוף ממשלתי ולא ככח פרטי, מה שימנע מהם לפעול מחוץ לגבולות ארצות הברית ללא הוראה מפורשת. הדבר מוביל לוויכוח בין טוני סטארק, הלא הוא איירון מן, התומך ברעיון, לבין קפטן אמריקה, שמרגיש שמדובר בצעד שיגרום יותר נזק מתועלת.

בעוד השניים מתווכחים על דרך הפעולה הנכונה ושאר הנוקמים מתחילים לבחור צדדים, קפטן אמריקה מחליט לטפל בעניין אישי, איתו הוא נאבק מזה שנים. באקי, חבר הילדות שלו שהפך להיות חייל החורף, מבוקש בגין מעורבות בפיגוע. קפטן סטיב מחליט שהוא היחיד שיכול לדבר עם באקי ולברר מה קרה ויוצא למצוא אותו. זאת בניגוד להוראות הממשלה, שמטילה על טוני סטארק את האחריות על כל הפרה של האמנה.

בניגוד לשני הסרטים הקודמים של קפטן אמריקה, מלחמת האזרחים אינו מורכב במיוחד מבחינת עלילה. עם זאת, הוא מציב אתגרים לא פשוטים בפני הדמויות שבו. אין פה טובים ורשעים מוחלטים. אפילו הטיפוס שמנסה לפגוע באחרים בכוונה, פועל ממניעים אנושיים ולא מתוך איזה רצון להשתלט על העולם, או לבסס את מעמדו בתוך ארגון. הרעיון שטיפוס נטול כוחות-על הוא האיום הגדול ביותר שהנוקמים נתקלו בו, מאלץ את החבורה להתוודע לצד היותר אנושי שלה ולהכיר בכך שאף אחד לא יכול להיות גיבור 100 אחוז מהזמן.

נעשתה בחירה חכמה לא לכלול את תור והאלק בסרט הזה. אף על פי שהיו מסוגלים לתרום לקטעי האקשן, השניים אינם אנושיים ועל כן, אינם נופלים לאותן חולשות כמו הדמויות במלחמת האזרחים. תור הוא חייזר והאלק הוא אלטר-אגו של אדם מתוסבך, אשר כל שביב של חשיבה הגיונית נעלם ממנו כשהוא עובר את השינוי. בלי השניים האלה, מוצגת בפנינו סוללה של גיבורי-על שחלקם הוצגו בסרטים קודמים וחלקם מופיעים כאן לראשונה, כאשר על כולם מוטלת המשימה הלא רצויה לבחור צד.

יתכן וכמות הגיבורים בסרט חורגת מהנדרש. כאשר שישה מהם נאספו בסרט של ג'וס וידון מ-2012, היה חשש שזמן המסך לא יתחלק כראוי בין כולם. למרבה השמחה, וידון ידע איך למצוא מקום לכל אחת מהדמויות, מבלי לפגוע באמינות או ביכולת שלה להתפתח. במלחמת האזרחים, לעומת זאת, מתחיל להיות עמוס מדי. הדגש החזק על עימות אידיאולוגי בין קפטן אמריקה ואיירון מן, מביא לכך שאין כמעט זמן ללמוד על האחרים. תוסיפו לזה את באקי המסתורי ואת הנבל שלא הופיע בשום סרט קודם, והתוצאה היא שתי דמויות ראשיות והרבה אנשים שאמורים להיות מסוגלים להחזיק סדרות סרטים משלהם, אבל בקושי ניתן פה הסבר כלשהו למעשיהם. הם פשוט מופיעים, בלי סיבה טובה.

התלונה שלי היא לא על ההכללה של כל כך הרבה דמויות בעלות כוחות-על, אלא על השיטוח שלהן כתוצאה מהעדר זמן. מאוד מגניב לראות את חלקן מצטרפות לסיפור, אבל הוויכוחים של סטיב וטוני תופסים כל כך הרבה מקום, שהאחרים נדחקים לתפקידים משניים בלבד. בהעדר הסברים מעמיקים, נוצר מצב מבלבל בו במקום לנסות להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכמה לגבי דרכי פעולה, הגיבורים האלה, שתפקידם העיקרי להציל את העולם, מחליטים באופן שרירותי ללכת עם אחד משני מנהיגים רוחניים.

זה מה שמונע ממלחמת האזרחים לממש את הפוטנציאל שלו. הוא מציע בסיס מצוין לסיפור: גיבורי-על נאלצים להתמודד עם ההשלכות של פעולותיהם ועם כפיות הטובה הנלווית לתפקיד. אלא שכמו "באטמן נגד סופרמן", גם קפטן אמריקה החדש רק משתמש בזה בתור תרוץ לקטעי אקשן. הוא יותר עמוק מבנ"ס, אבל נופל לאותה מלכודת של שימוש ברעיון מורכב בתור תרוץ ללכת מכות, במקום לקדם את הסיפור עצמו. מלחמת האזרחים מותיר תחושה של פספוס, כי לפחות על פניו, הוא לא יותר מקרש קפיצה לכמה דמויות חדשות והתרומה שלו לסיפור המסגרת של היקום של מארוול, אפסית.

יחד עם זאת, מדובר בסרט מאוד מהנה, לפחות כשזה מגיע לאקשן. אפקטים מדהימים, כפי שיש לצפות מסרטי הנוקמים על כל ענפיהם, הופכים כל אשליה למציאותית. הצוות של ILM מפתיע אותי בכל פעם מחדש עם היכולת לגרום לאנשים עם יכולות תעופה, טלקינזיס, או מגן שיכול לשמש כדיסקוס, להראות כאילו צולמו על הסט כמו שהם, תוך שקל לשכוח כמה עבודה נעשתה על כל פריים בסרט.

לצערי, עבודת המצלמה הורסת חלק מהכיף. במאי הסרט, אנתוני וג'ו רוסו, חוזרים פעמים רבים על אותה שיטה מעצבנת בה השתמשו ב"קפטן אמריקה: חייל החורף". קרבות מצולמים ממש מקרוב, עם מצלמה רועדת, כך שלצד האפקט הלא נעים שיוצר עומס על המוח, נורא קשה להבין מי עושה מה ולעקוב אחר מהלך ההתרחשויות. הדבר מתמיה במיוחד כי יש בסרט קטעי אקשן בהם המצלמה הרבה יותר יציבה. לא ברור מדוע האחים רוסו חושבים שקלוז-אפ רועד הוא בחירה נכונה, לאור היכולת המוכחת שלהם לצלם אקשן טוב מבלי שיראה כאילו מישהו שכח את המצלמה בתוך מכונת כביסה פועלת.

כשהוא מצולם כמו שצריך, קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים הוא סרט אקשן מוצלח שיוצר רצון לראות עוד מהדמויות האלה, בין אם הן מופיעות לראשונה על המסך, או מוכרות היטב מסרטים קודמים. הבעיות מתעוררות כאשר הסרט מנסה לפתח סיפור, אבל מרוכז מדי בבניה לסצנת הקרב הבאה. התוצאה היא אקשן מרשים, שהדרך אליו מחופפת ולא עושה צדק עם חלק נכבד מהדמויות, שראויות ליצוג רציני יותר. בנסיון להתחיל את השלב השלישי של היקום הסינמטי של מארוול עם שבירה של הכללים, קבלנו יותר תקציר של הפרקים הקודמים, מאשר משהו חדש להיאחז בו. תסריט יותר חכם, עם פחות קיצורי דרך, היה רק עוזר, אבל לפחות זכינו לכמה רגעים מאוד מבדרים של לוחמה בשטח בנוי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s