ביקורת: באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק

batman-vs-superman-poster_resize.jpg

 

אם לפני עשרים שנה, הייתם אומרים לי שעומדים לעשות סרט של באטמן נגד סופרמן, הייתי חושב שזה רעיון גרוע. סופרמן כבר שחוק בתור דמות קולנועית ובאטמן הוא פחות או יותר גיבור-העל היחיד שיצא לו סרט מוצלח (וגם זה לא אותו דבר בלי טים ברטון). בטלוויזיה, השילוב של השניים יכול לעבוד, אבל אין סיכוי שיצליחו להכיל את האפיות המתבקשת מהמפגש בסרט מצולם, גם אם ישתמשו באפקטים ממוחשבים.

אם לפני עשור, הייתם אומרים לי שעומדים לעשות סרט של באטמן נגד סופרמן, הייתי חושב שזה רעיון מעניין. שני הגיבורים זכו לאחרונה לריבוט שמנסה להפוך אותם לדמויות יותר עמוקות ואת העולם בו הסיפור מתרחש לקרוב יותר למציאות. מצד שני, "סופרמן חוזר" היה מאכזב ולא ברורה לי ההתלהבות מ"באטמן מתחיל", אז ידרש במאי בעל חזון אמיתי בכדי להוציא משני אלה משהו שעוד לא ראינו בכל סרטי גיבורי-העל האחרים שיוצאים בלי הפסקה.

אם לפני חמש שנים, הייתם אומרים לי שעומדים לעשות סרט על באטמן נגד סופרמן, הייתי חושב שזה רעיון מצוין. "הנוקמים" הוכיח שעם בניית עולם נכונה, ניתן ליצור קרוס אובר מוצלח בין גיבורי-על מפורסמים. אחרי ש"איירון מן" ו"האביר האפל" הציגו גישה רעננה לז'אנר, ברור שיכולים להפוך גם את סופרמן לדמות מספיק עמוקה ומבדרת בכדי לחלוק מסך עם הגיבור שגותהאם ראויה לו. אם זה חלק מסדרת סרטים של ליגת הצדק, אז בכלל טוב, כי זה יהיה כמו הנוקמים, רק עם שמות עוד יותר גדולים.

 

מתברר שבזמן שמטרופוליס כמעט הוחרבה בארועי "איש הפלדה", היה בעיר אדם די חשוב שלא ראה בעין יפה את נוכחותם של חייזרים בעלי כוחות אלוהיים בעיר. ברוס ויין, האיש מאחורי המסכה של באטמן, חזה בקרב האדירים של בני קריפטון האחרונים וחש שלא משנה שסופרמן הציל את כדור הארץ, הוא עדיין מסוכן. בעקבות זאת, ברוס חוזר לעירו, גותהאם סיטי, על מנת לתכנן כיצד לעצור את סופרמן מלהיות התקוה היחידה של האנושות.

לקס לותור, איל הון עם סקרנות לא בריאה, מנסה בינתיים לשים ידיים על פיסת קריפטונייט, החומר היחיד שיכול לפגוע בסופרמן. הוא מנצל דיון ציבורי על פעולה קטלנית בה סופרמן היה מעורב, על מנת לקדם את ענייניו, בזמן שבאטמן מתכנן לגנוב את הקריפטונייט ולהשתמש בו כנשק, אם יתעורר הצורך.

אולי שמתם לב לשלושה שמות בולטים שנעדרו מתאור העלילה. האחד הוא קלארק קנט, האלטר אגו של סופרמן, בו הוא משתמש על מנת להיבלע בקרב בני האנוש מבלי לעורר חשד. זה לא שקלארק אינו מופיע בסרט, אבל אין לו שום תפקיד רציני בעלילה. אם "איש הפלדה" התמקד בעיקר בהפיכתו של קלארק לסופרמן ובאופן בו חוויות מילדותו ומתקופת התבגרותו עצבו את דמותו כגואל העולמות, באטמן נגד סופרמן לא חורג מהכותרת המופיעה על הפוסטר. את יוצרי הסרט עניין הפעם רק סופרמן ולא שום עיתונאי ממושקף שבמקרה לא נמצא אף פעם באותו מקום ובאותו הזמן כמו החייזר האהוב עלינו.

עוד שם שנעדר מתקציר העלילה הוא לויס ליין. שוב, ב"איש הפלדה" היה ללויס תפקיד משמעותי. היא עזרה לכוון את קלארק/סופרמן בחיפושו אחר תפקידו בעולם והייתה בעצמה מעורבת לא מעט בקידום העלילה. היא לא הייתה עלמה במצוקה, אלא דמות אקטיבית שחוצה מדי פעם גבולות על מנת להשיג סיפור טוב עבור העיתון בו היא עובדת ועל מנת להרוות את צמאונה לידע. היא נוכחת גם הפעם, אבל הסרט היה נראה בדיוק אותו דבר בלעדיה.

השם השלישי שנעדר מהתקציר, הוא וונדר וומן. זה לא סוד שגל גדות לוהקה לתפקיד גיבורת-העל המפורסמת ושההופעה שלה כאן היא הכנה לסרט בכיכובה, כחלק מבניית היקום של ליגת הצדק. לפחות בישראל, גדות מופיעה על כל הפוסטרים של הסרט וראיונות איתה ממיטב תכניות הארוח מופצים ברשתות החברתיות ואתרי החדשות, כאילו מדובר במינימום ראשת הממשלה. אלא שב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", לא תמצאו כל כך הרבה ממנה. הדמות שלה, דיאנה פרינס, מעוררת את סקרנותו של ברוס ויין ומייצגת קו עלילה שאמור להתפתח בסרטים מאוחרים יותר, אולם יש לה בסך הכל משהו כמו רבע שעה של זמן מסך וגם שם, לא כל כך ברור מה היא עושה, כי הדמות שלה מופיעה ללא שום הקדמה.

זו הבעיה הכי קשה של הסרט. דברים פשוט קורים בו בלי הסבר. למה באטמן, שכבר עשרים שנה מתפקד כבלש המבריק ביותר בגותהאם ונלחם בפושעים בני תמותה, מחליט שתפקידו להציל את העולם מסופרמן? ככה. למה לקס לותור רוצה להשיג קריפטונייט ועל מה לכל הרוחות הוא מדבר חצי מהזמן? לא ברור. למה קיים רישום של אנשים עם כוחות-על שככל הנראה, אף אחד כמעט לא מודע לקיומם? כי סיבות.

בין משפט קלישאתי אחד למשנהו, באטמן נגד סופרמן ממעט לנמק החלטות. הדבר חמור למדי, בהתחשב בכך שגורל האנושות עשוי להיות תלוי באותן החלטות, אבל בשעתיים וחצי של סרט, אף אחד כמעט לא מספק הסברים למעשיו. כאילו מצפים שנשלים לבד את החורים בתסריט, כי הבמאי עסוק מדי בלצלם את סופרמן לא משתמש בכוחות שלו בכדי להציל מצב שהוא בברור אמור להיות מסוגל למנוע. זה מוזר, כי אחד התסריטאים של הסרט הוא כריס טריו, מי שמוכר בעיקר בזכות כתיבת "ארגו". אם ראיתם את "ארגו", אתם יודעים שאין לטריו שום בעיה לשלב בסיפור דיונים רציניים על דרכי פעולה אפשריות, בתוספת הצגה ראויה של דמויות ותרומתן לחברה, תוך שהכל משתלב לקצב מהיר ומלא מתח.

משום מה, הוא לא הביא דבר מזה לבאטמן נגד סופרמן, סרט שכולו מתנהל תוך כדי התעלמות ממה שידוע על שתי הדמויות הראשיות בו. באטמן טיפש ופועל בפזיזות, תוך שהוא מאפשר לאחרים לשחק בו, רק כדי לשנות את דעתו אחרי רגע ולהחליף צד. זאת למרות שכל עיבוד מוצלח של הדמות, מתבסס על הרעיון שהוא נמצא צעד וחצי לפני היריב ושהוא מומחה במשחקי מוח. בינתיים, לא רק שסופרמן כמעט ואינו מציל אנשים בסרט, הוא אפילו לא מתנהג כאילו אכפת לו ממישהו חוץ מלויס ומאמא שלו. הוא לא מבחין בסכנה שנמצאת שני מטר ממנו, למרות שאמורים להיות לו חושים מחודדים במיוחד. נוסף לכל, סופרמן לוקח סיכונים מיותרים, כאשר יש בברור דרך פעולה חכמה יותר. אם ככה סופרמן היה מתנהג בעיבודים אחרים, הדמות שלו לא הייתה מחזיקה אפילו עשור.

אולי האשם הוא בכלל הבמאי. זאק סניידר אמנם יודע ליצור שוטים מאוד מרשימים בסרטים שלו, אבל הוא לא בדיוק ידוע בתור הקולנוען הכי מעודן. אם ב"איש הפלדה", הרגשתי שסניידר אינו מזיק ברובו כי זה אמור להיות סיפור גדול מהחיים, ברגע שמשלבים בעלילה גם את האביר האפל, סניידר הולך לאיבוד. הוא רוצה לעשות סרט אפי, עם מוזיקה עוצמתית וצילומי נוף מרשימים ושכולם ידעו ממי צריך לפחד ומי בדיוק המטפורה לישו. רק שהסגנון הזה לא מתאים לבאטמן. באטמן עובד בצללים, הוא נע בחשאי, נסמך על גאדג'טים והסקת מסקנות סבלנית על מנת להתחקות אחר פושעים ובאמנויות לחימה על מנת להכניעם. הוא לא משתלב בחזון המפוצץ מרוב, ובכן, פיצוצים של סניידר. לא שסרטים קודמים של סניידר היו יצירות מופת מבחינת עלילה, אבל לפחות חלקם דרשו איזו שהיא חשיבה בקנה מידה עצום. באטמן נגד סופרמן אמור, על הנייר, להיות אפוס אדיר מימדים, אבל בפועל, הסרט היה צריך למצוא שטח ביניים בין הסגנונות השונים של שתי הדמויות ולסניידר אין את היכולת למצוא שטח שכזה.

בניגוד לאנשים רבים, אני דווקא חבבתי את "איש הפלדה". יש לו הרבה חסרונות, אבל הוא עבד בתור חזרה למקורות של דמות גדולה מהחיים, עם יותר דגש על הסתירה בין החיים כקלארק קנט הפשוט והחייכן, לבין סופרמן הרציני והמהיר יותר מקליע. אין ביכולתי לתת את אותה מידה של חסד לבאטמן נגד סופרמן. להוציא כמה רגעים קטנים, הסרט הזה לא עובד. שתי הדמויות לא שולבו בצורה חכמה זו עם זו, מה שהופך את באטמן להערת שוליים, עוד יריב גנרי שצריך להתמודד מולו, במקום גיבור בזכות עצמו. בניגוד לסרט הקודם, כאן יש לנו רק את הצד המיוסר של סופרמן, במקום שיציגו אותו כדמות עגולה. הסיפור מלא חורים ובחירות מטופשות מצד הדמויות, מה שרק נעשה גרוע יותר כשאף אחד לא טורח להסביר את מניעיו וסניידר ושות' מניחים שחלוקה שטחית בין טובים ורעים תספיק. בניגוד לשם הסרט, הדגשת היריבות בין באטמן וסופרמן פוגעת בו. היה חשוב יותר לגרום להם לשתף פעולה, בתור שני אנשים שרוצים להפוך את העולם למקום בטוח יותר. במקום זאת, הם רק גוררים אחריהם הרס ויאוש. נדמה שהעולם היה מקום בטוח יותר אם אף אחד מהגיבורים האלה לא היה מתערב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s