ביקורת: חוקי הפשע

black-mass_resize

אם הייתי מסתמך על מה שלמדתי מחוץ לסרטים, הייתי משוכנע שבוסטון היא עיר מאוד חביבה, מלאה זקנים בעלי מבטא אירי, סטודנטים מצטיינים ופאבים בהם צופים במשחקי ספורט וחוגגים את יומו של פטריק הקדוש 365 פעמים בשנה. הייתי גם מניח שהדבר הכי קרוב שהעיר מכירה למלחמה, זו היריבות הספורטיבית הממושכת עם ניו יורק, יריבות שמוכרעת על המגרש ובשירי האוהדים ביציע.

הוליווד מספרת סיפור אחר. לפי סרטים כמו "השתולים", "הקדושים מבוסטון", "גנב עירוני" ו"מיסטיק ריבר", איזור בוסטון נגוע כבר שנים במאבקי כוחות בין כנופיות מקומיות, חלקן מספיק חזקות בכדי לשלוט גם בפוליטיקה הפנימית של העיר וברשויות החוק. בין אם מדובר בסוחרי סמים, מבריחי נשק, שודדי בנקים, רוצחים שכירים, או חוטפים שמעלימים אנשים לא רצויים, בוסטון הקולנועית היא מקום מאוד מפחיד. "חוקי הפשע" הוא הפרק החדש בסיפורי האימה הפליליים של בוסטון והוא, בניגוד לסרטים האחרים שציינתי, מבוסס על סיפור אמיתי.

ג'יימס "ווייטי" בולג'ר הוא הבוס הגדול של כנופיית וינטר היל, השולטת בדרום בוסטון. הוא עוסק פחות או יותר בכל פשע אפשרי, אבל ה-FBI מתקשה למצוא ראיות מספקות בכדי לעצור אותו. המקורות מפחדים למסור מידע, כי אם ווייטי רק חושד שמישהו הלשין עליו, ידאג מהר מאוד להעביר באמצעותו מסר שעם בולג'ר לא מסתבכים. מתוך עשרות מקרי רצח המיוחסים לכנופיה, אחוז ניכר מתוכם הם אנשים שווייטי בולג'ר לא אהב את כמות המידע שהם מחזיקים אודותיו.

לווייטי יש שני קשרים לא צפויים שמסייעים לו לחוש בטוח במעמדו. אחיו, בילי, הוא חבר בכיר בסנאט של מסצו'סטס ואחד האנשים החזקים במדינה. למרות שבילי משתדל להימנע ככל הניתן מלהתערב בעסקיו של אחיו, או אפילו לדעת מה הולך שם, ברור שקרבת דם לאחד הצעירים החמים בפוליטיקה האמריקאית, לא מזיקה אף פעם. האדם השני שווייטי נעזר בו, הוא ג'ון קונולי, חבר ילדות שהפך לסוכן FBI ואחראי לחקור את התנהלות הכנופיות המקומיות. הוא רוצה את ווייטי בתור עד, אבל ווייטי, ששונא שטינקרים, מסכים רק לספק מידע שיעזור לפגוע באויביו.

דמותו של ווייטי בולג'ר היא שילוב בין הגנגסטר הקלאסי, שדואג למשפחה ומאמין בעקרונות במידה מופרזת, לבין פסיכופת רצחני שמשיג שליטה באנשים באמצעות השלטת טרור על סביבתו. הוא לא מאיים, הוא מבטיח. לפעמים נותן אזהרה ולפעמים מספק למישהו תחושת בטחון שגויה בטרם ידאג לחסלו. בקרב הגנגסטרים הקולנועיים של בוסטון, בולג'ר הוא אולי המפחיד מכולם, גם כי הוא הפחות צפוי ביניהם וגם כי הוא מבוסס על אדם אמיתי, כך שהדברים המיוחסים לו, אינם פרי דמיונו של תסריטאי או סופר, אלא רשימת קרבנות שהצטברה במציאות.

לצערי, חלק גדול מהסרט מועבר בדיבורים. לא דיאלוגים שמקדמים את העלילה, אלא סתם דיבורים. הדמויות מנהלות שיחות, בדרך כלל על מה שהן עושות וצריכות לעשות, מבלי שיש למילים הנאמרות השפעה ממשית על הסיפור. ווייטי ובילי מדברים ביניהם, אין לזה שום השלכות עתידיות. ג'ון קונולי חוקר חשוד, אין לזה שום השלכות עתידיות. שני אנשים רבים ומאיימים זה על זה, אחד יחוסל בסצנה הבאה ולא יהיו שום השלכות עתידיות מעבר לזה. כאילו הסרט יוצא מנקודת הנחה שאקדח שמופיע במערכה הראשונה, חייב לירות באותה מערכה, כי אין טעם לחכות ולראות אם תהיה הזדמנות טובה יותר לירי. מן גישה שאני לא אוהב לפיה יותר חשוב לחוות את הרגע, מאשר לבנות רצף התרחשויות המוביל לעבר שיא כלשהו.

זה מה שעושה את העיבוד הקולנועי לסיפורו של אחד האנשים המסוכנים בתולדות החוף המזרחי, לשעתיים של שעמום וראשים מדברים. הבמאי סקוט קופר מקבל השראה משמות גדולים יותר, כמו רוברט אלטמן ובנט מילר ומקמץ בהתרחשויות, לטובת דמויות שמסבירות בעל פה את מה שקורה. אני לא אוהב את זה. סליחה אם אני מחלל את זכרו של אלטמן, אבל כשאני רואה סרט על ראש כנופיית וינטר היל, אני רוצה לראות אותו מתפתח כדמות. אם לא אותו, אז את האנשים סביבו. יודעים מה? אני מוכן אפילו להסתפק בכך שסצנה אחת תכיל רמיזות לעתיד לבוא וביניהן, תהיה אווירה שנבנית בצורה יעילה. נדה. קופר מצליח במקרה הטוב לגרום להנהון של הקשבה חלקית בעוד ווייטי בולג'ר אוכל את הראש, מעלה גרה ואוכל אותו מחדש.

חבל שעם כל ההשקעה באיפור ובעיצוב האמנותי, כך שהסרט נראה כאילו הוא באמת מתרחש במהלך שנות השבעים, לא השכילו לגייס חלק מהמשאבים לכתיבת נרטיב שמתקדם מעבר לסצנה השלישית. ברגע שהובהר לנו שווייטי הוא אדם מסוכן ושג'ון קונולי מאמין בכיוון הפעולה המעורר מחלוקת שלו, אפשר להפסיק את ההקרנה ולצאת מהאולם. לא תלמדו עוד שום מידע רלוונטי מעבר לנקודה הזו. אפילו לא עושים שום דבר עם הקשר בין רב המרצחים ואחיו הפוליטיקאי. מסבירים לנו שהם אחים, שזה יכול להיות בעייתי לבילי אם יתגלה איזה קשר וזהו, לא קורה עם זה כלום. אתם יודעים שהם אחים? יופי, קלטתם את כל מה שהיה לסרט לומר בנושא. בשביל זה טורחים ללהק את בנדיקט קמברבץ'?

נשאר רק סימן השאלה שעוד ידברו עליו בחודשים המובילים לאוסקר. איך ג'וני דפ בסרט? אם עוד לא שמעתם, חוקי הפשע הוא הסרט שאולי יביא לדפ את האוסקר המיוחל אחרי שלושים שנים של תפקידים מוערכים (טוב, עשרים וחמש שנים של כאלה), בזכות הופעתו כווייטי בולג'ר. דעתי היא שזה בהחלט משהו שיכול לקרות, אבל אם הייתי חבר אקדמיה, דפ לא היה מקבל את הקול שלי.

שלא תטעו, הוא בהחלט הדבר הטוב ביותר בסרט. פשוט שביצירה כל כך חסרת חיות, שדורשת מהשחקנים לדבר בצורה מונוטונית במשך שעתיים, זו לא חכמה לבלוט כשאתה מגלם את הדמות היחידה עם יותר מרגש אחד בארסנל. בולג'ר של דפ הוא טיפוס מפחיד, שנע בין קור רוח טורדני להתפרצויות זעם כמעט בלתי נשלטות. סיכוי טוב שלא תראו את ההשוואה הזו בשום מקום אחר, אבל ההתנהגות ההרסנית של ג'וני דפ בחוקי הפשע, מזכירה לי את אריק איינשטיין במערכון המאפיונרים ב"כבלים". עד כמה שמדובר בתפקיד קומי, איינשטיין הציג דרכו פושע מהסוג שיכול לגרום סיוטים במסגרת דרמתית יותר. הוא מוכן להרוג אנשים על הטעות הכי קטנה, אפילו אם לא באמת עשו אותה. ג'וני דפ גויס בכדי לגרום לסיוטים האלה להתממש, מצויד באיפור המסתיר את תווי פניו הנעימים ובמבט חוצב קרחונים. אם רק היה לו תסריט שיגרום לו לעשות משהו מעבר לשיחות אינסופיות, זה בהחלט היה יכול להיות תפקיד חייו של דפ.

לרוע המזל, עם עלילה שלא חשה צורך להביע נוכחות וצוות תומך שבעיקר מגיב ולא דוחף את ג'וני דפ לתגובות מעניינות, זה אמנם תפקיד שונה ממה שהתרגלנו לראות מהשחקן בעשור האחרון, אבל גם בזבוז של כשרון ענק על סרט נטול תוכן. כאמור, כל דמות מספקת את המידע הנחוץ לגביה ברגע שהיא מופיעה על המסך, ואם במקרה לא הבנתם משהו, הקריינות תדאג להסביר את כל מה שלא מתרחש מול המצלמה. בוסטון עדיין נראית כמו מקום מסוכן, אבל עדיף להשאיר לבמאים אחרת את הנסיון להוציא אותה גם מעניינת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s