ביקורת: אגדת האחים קריי

tumblr_inline_nqoiqdcyxM1qmqbpc_1280_resize

אנגליה של שנות השישים מפורסמת בהרבה דברים. תמורות חברתיות, מוזיקה ששנתה את העולם, אספקה עצומה של כוכבי קולנוע חדשים, מכוניות מסוגננות, מרגלים חובבי מרטיני ועוד. היא פחות ידועה כבירת הפשע המאורגן של אירופה, אבל מי שחי בלונדון באותה תקופה, כנראה חש שזה המצב.

כשאנחנו חושבים על גנגסטר, אנחנו חושבים קודם כל על אנשים שפעלו בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. כל מיני בוני וקלייד, אל קפונה וג'ון דילינג'ר למיניהם. אף על פי שלא כולם השתייכו לכנופיות, הם משתלבים בתודעה כאוסף של כוכבי תקשורת המנופפים במכונות יריה ומשליטים את אימתם על הסביבה. אנחנו פחות חושבים על האפשרות שהיו פושעים מפורסמים מחוץ לצפון אמריקה.

יש לאנגליה לא מעט פושעים שנודעו באותה תקופה במולדתם אף יותר ממקביליהם מעבר לאוקינוס. האחים קריי, אם להאמין לסרט שנעשה עליהם, היו מהמפורסמים שבפושעי הממלכה. רוני ורג'י הם תאומים זהים, אף על פי שלאחד מהם יש משקפיים ושיניים עקומות, שמלכו ביד רמה על איזור האיסט אנד לפני חמישים שנה. רג'י הוא בחור מקסים שמנהל מועדון לילה מצליח וחולם להפוך לשם גדול בחברה הגבוהה של לונדון. רוני אינו יציב נפשית וללא טיפול תרופתי, עלול להפוך לאלים ואימפולסיבי במיוחד. הוא גם יודע לשמור על נימוס מדי פעם, אבל בעוד רג'י רוצה להרוויח כסף בדרכים כמה שפחות מעוררות חשד, רוני רק מחפש הזדמנות לקרב טוב כמו פעם.

בזמן שרוני משתחרר מהמוסד בו שהה, רג'י מתחיל לצאת עם פרנסס, אחותו של הנהג של רג'י ובחורה שמאסה בחיים האפורים של האיסט אנד. היא לא שומעת לאזהרות של אמה ומתאהבת במהירות במי שהיא יודעת שהוא גנגסטר עם אח אלים במיוחד, אבל פרנסס משוכנעת שבעזרת אהבה, תצליח לנווט את העסק המשפחתי למסלול חוקי.

"אגדת האחים קריי", חרף שמו, מבוסס על סיפור אמיתי. האגדה בשמו מתייחסת למידת הפרסום לה זכו התאומים, שעלו ממעמד הפועלים והפכו לשם שנלחש בכל בית מצפון לנהר התמזה. איך הגיעו לגדולה ומה הם עושים על מנת לשמר את המוניטין שלהם? הסרט לא באמת מסביר. הוא נפתח כשהם כבר בעלי מעמד ומתרכז יותר ביחסים ביניהם ובין רג'י לפרנסס, מאשר מסביר מה מייחד אותם משאר הכנופיות בלונדון. יש יריבות שנפטרת די בקלות, כך שרוב הזמן, אין השלכות לפעולות שהאחים קריי עושים ביום יום. מדי פעם, קורה משהו חריג, אבל בעוד הסרט מתעכב להראות איך רוני אינו אמין, או מה פרנסס חושבת על הפעולות של בן זוגה, מעט מאוד זמן מודגש להסבר מה עושה את התאומים לכזו אגדה.

זו הבעיה העיקרית של הסרט. יש בו הרבה סצנות שעובדות היטב ושילוב מרענן בין הומור ורגש, אבל אין לו נרטיב של ממש. משהו קורה ואז הוא קורה שוב ואז שוב, כאשר הדמויות נעות במעגליות ולא מתפתחות. לא מספרים על עלייתם של האחים קריי מהתחתית לצמרת, אלא על התקדמותם מדרגה גבוהה לדרגה קצת יותר גבוהה. האנשים שעובדים איתם כמעט ואינם מושפעים ולא ידוע כמעט שום דבר על היריבים שלהם. זה כאילו אין לסיפור נקודה שהוא רוצה להגיע אליה, אז הוא פשוט מתאר מה היה, עד שישאלו שאלה שתקדם את העניינים, ממש כמו מישהו שמתחיל בדיחה ושוכח מתי נכנס הפאנץ' ליין.

מצד שני, אגדת האחים קריי מצליח לעניין ברמת הסצנות הבודדות. הוא לא חזק בפיתוח דמויות, אבל מצליח להוציא את המיטב מסיטואציות חד פעמיות. סצנה אלימה ומסוגננת, או הסבר מהיר על השקפת העולם של אחד התאומים, נעשה באינטנסיביות הרצויה ובלי טריקים של עריכה ושבירת קירות. מציגים לנו דברים באופן פשוט ושוטף וזה עובד כשלא מנסים לחשוב אם זה בכלל מחדש משהו. המצלמה תמיד מראה לנו רק את מה שצריך ולרוב הסצנות יש קצב טוב שהופך אותן לרגעים משובחים של נימוס ואלימות בריטיים.

זה לא היה מתאפשר ללא הופעה מצוינת של טום הרדי. לאחר שכבר היה גיבורים ונבלים והעביר סרט שלם בנסיעה במכונית ושיחות בטלפון, הרדי לקח על עצמו אתגר קשה במיוחד הפעם. הוא מגלם את שני התאומים קריי, שזוכים לכמות דומה של זמן מסך. מה שאומר שהרדי מגלם לא רק דמות ראשית אחת, אלא שתיים. ג'רמי איירונס וניקולס קייג' עשו זאת בהצלחה בעבר, אולם אגדת האחים קריי מוסיף את האתגר שבגילום שתי דמויות שאינן שונות רק באופי, אלא גם במצבן הבריאותי. כאמור, רוני הינו חולה נפש הנזקק לטיפול תרופתי על מנת שלא יעשה אלים במיוחד, בעוד רג'י מנסה להציג חזות של בעל עסק שומר חוק. לכל אחד מהם יש אגו גדול והתחרותיות הנוצרת באופן טבעי מחלוקת השליטה בכנופיה, מובילה ללא מעט רגעים טעונים אותם טום הרדי מעביר בהצלחה משני הצדדים. הסרט נמנע מלנצל עד הסוף את היכולות הטכניות שלו והאחים קריי כמעט ואינם חולקים מסך. זה חבל, כי יותר סצנות של רוני ורג'י באותו שוט, היו מוסיפות לתחושה שמדובר בשני שחקנים נפרדים, מה שהרדי כמעט מצליח לעשות גם ככה.

כמו חבילה עוברת, הסרט עושה צעדים מאוד קטנים עד לסופו ובכל פעם שנדמה שהנה זה נגמר, יש עוד סיבוב. הסיבובים האלה לא מרתקים במיוחד, אבל הם מהווים דרך מבדרת ללמוד על שני גנגסטרים שמסמלים את המאבק בחברה הבריטית של אותה תקופה, בין השמרנות האימפריאליסטית לבין הפתיחות להשפעות אמריקאיות. רוני הוא כמעט פרודיה על האנגלי הקלאסי, עם הטקסיות בה הוא שותה תה והשיניים העקומות אותן לא טרח לתקן. טוב לו איפה שהוא נמצא, עם התנהגות עבריינית כפי שראה בסרטים וקרא בספרים. הוא כועס כשלא עושים דברים כפי שציפה ומבקר בחריפות שינויים לא מתוכננים. רג'י, לעומתו, מנסה להביא את העתיד לשכונה, על מנת לרכוב עליו בדרך החוצה. הוא רוצה לערבב אנשים מהעולם התחתון עם החברה הגבוהה ולשמור על קשרים בכל מקום. הוא תמיד מתכנן את הצעד הבא, בעוד אחיו מעדיף את הסביבה המוכרת.

כסרט שנשען במידה רבה על יכולותיו של שחקן אחד, אגדת האחים קריי מוסיף דוגמה נוספת לכישורים של טום הרדי, שחקן שלא מספיק מוערך על יכולות הגיוון שלו. שאר הדמויות אפורות ומשמשות כאמצעי לספר על התאומים, במקום לפתח אישיות משלהן. היה טעם לעבוד עוד על התסריט, לתת לו כיוון החלטי יותר, במקום לחזור שוב ושוב על אותם רעיונות. עם זאת, הסרט מבדר ונותן הצצה מרעננת לתוך עולם הפשע הפחות מוכר לנו, הלא לונדוניים, שמקבלים את עיקר המידע שלהם מסרטים של גאי ריצ'י והפושעים הפוסטמודרניים שלו. טוב לראות מדי פעם גנגסטרים מהסוג הישן, בסביבה פחות מובנת מאליה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.