ביקורת: הנסיך הקטן

The_Little_Prince_(2015_film)_poster

אין לי זכרון ספציפי של קריאת "הנסיך הקטן". זה ספר כל כך קלאסי ומצוטט, שאני פחות או יותר מכיר את כולו מבלי שלמעשה עיינתי אי פעם בעותק שלו. אני זוכר בוודאות שנחשפתי לסיפור בגיל צעיר בשני מקומות. הראשון היה סרט מצולם ששודר בטלוויזיה. זה היה כל כך מזמן והופקו לספר עיבודים כה רבים, שאני לא בטוח איזו גרסה ראיתי, רק שהייתי עצוב בסוף הצפיה.

המקום השני, הקליל בהרבה, בו נתקלתי בנסיך הקטן, היה פרק של "קרובים קרובים". מולי מלוהק בניגוד לרצונו לתפקיד הראשי בהצגה והמבוגרים עוזרים לו להתכונן. בזכות הפרק הזה, למדתי איך מזייפים התעלפות כמו שצריך, אבל גם כמה שורות מתוך הספר, בתוספת הערת השוליים המתבקשת "אילן, שושנה".

סרט האנימציה החדש, בבימויו של מארק אוסבורן, לא עוסק בנסיך עצמו, אלא באנשים המודעים לסיפורו ומגיבים אליו. ילדה ואמה עוברות לשכונה חדשה ומרובעת (תרתי משמע), על מנת שהילדה תתקבל לאקדמיה יוקרתית. במטרה להבטיח את העתיד של בתה, האם מתכננת עבורה לוח זמנים מדויק, בו אין אף שניה מיותרת.

השגרה מופרת כאשר הילדה מגלה את הטייס הזקן המתגורר בבית הסמוך. לא רק שהבית המוזר שובר את האופי הקר והמדוקדק של השכונה, גם הדייר משונה במידה מביכה. הוא מספר על דברים לא הגיוניים שקרו לו כאילו היו אמת. הוא משתף את הילדה בסיפור על הנסיך הקטן, אותו פגש בלב המדבר. הנסיך הגיע מאסטרואיד קטן, שם התאהב בשושנה איתה הוא נוהג לצפות בשקיעה. למרות שיש הרבה חורים בסיפור, הילדה ממשיכה לקרוא אותו בשקיקה והיחסים עם השכן מתחממים, כאשר הוא מלמד את הילדה על חשיבותו של הדמיון.

כשזה מגיע להעברת מסר, הנסיך הקטן לא עדין. הוא מציין שוב ושוב כמה נורא להתבגר לפני הזמן ולאבד את מה שהופך כל ילד ליחודי. זה לא מסר שלקוח מהסיפור המקורי ולמעשה, רוב הסרט בכלל עוסק בילדה והטייס ולא בנסיך וקורותיו. הספר הוא יותר השראה לעלילה חיצונית שמתרחשת לאורך חופשת הקיץ. מדי פעם, מופיע קטע מהסיפור המפורסם, אולם הוא מוצג כמשהו שהטייס מספר והילדה מדמיינת על פי האיורים המצורפים, לא כחלק מעולמן של הדמויות. השאלה האם מדובר בהמצאה, או במשהו שקרה לטייס באמת, פתוח לפרשנות וכך גם החלק האחרון של הסרט.

מעריצי הספר עלולים להתאכזב ואף להתעצבן על כך שהסיפור האהוב עליהם נדחק לתפקיד שולי במה שנראה כמו עלילה שגרתית למדי. בנוסף, המערכה האחרונה מספקת פרשנות שלא קיימת במקור ואולי לא תתאים למי שמחפש הצמדות למקור. אני דווקא הרגשתי שמדובר בפרשנות יפה, שמציגה את השינוי שהילדה עברה ולא מנסה להוסיף לספר, כמו שהיא מראה מה קורה אחרי שהוא משנה את חייה של מי שלא ידעה שהיא עוד לא מבוגרת.

האנימציה בסרט מדהימה. הסיפור העיקרי מוצג באנימציית תלת-מימד שנעה בין צבעונית ואנרכיסטית לקודרת ומלאה בזוויות ישרות, בהתאם למצב הרוח. הסגנון מזכיר את הסרטים שבראד בירד ביים עבור פיקסאר, במיוחד בקריקטוריסטיות של האנשים האפרוריים. במקביל, מוצג סיפורו של הנסיך הקטן באנימציית סטופ-מושן המבוססת אחד לאחד על האיורים המקוריים מהספר. זה יוצר אווירה קסומה ומרגשת וחוויה חזותית שתמשוך גם מבוגרים וגם ילדים.

נדיר שסרט אנימציה פונה בצורה כה מוצלחת לכל הגילאים. הוא משחק על הנוסטלגיה של מבוגרים שגדלו על הספר ומציג גישה מאוד בוגרת לזמניותם של דברים ולדרך היחידה לשמר אותם. מצד שני, המסר מספיק קל להבנה והדמויות מספיק מעוררת הזדהות, כך שכל ילד יבין בדיוק מה קורה. הקטעים המציגים את הנסיך הקטן אמנם מבוססים על ספר מאוד לא שגרתי במבנה שלו, אולם קל לעקוב אחריו בהקשרים הנתונים. מעט זמן המסך שניתן לו, מנוצל היטב ומעביר יפה את האווירה הסוריאליסטית של עולם הדמיון.

יש בסרט כמה בדיחות מוצלחות ובובת שועל חמודה להפליא, אבל לפחות חצי מהזמן, הוא דרמתי ומהורהר. זו אותה התלבטות שהייתה לי לגבי "הקול בראש" – האם הסרט יותר קומי או יותר רציני. התשובה היא שילוב של השניים. זה סרט שקשה לצאת ממנו בלי צביטה בלב, בין אם מתוך התרגשות ובין עם מתוך הבנה שמתחת לרגעים הקסומים, מסתתרות כמה אמיתות לא נעימות, מהסוג שהורים תמיד מפחדים לדבר עם ילדים עליהן. יחד עם זאת, ישנם רגעים שמנצלים היטב את הדינמיות שאנימציה מעניקה, לצד בניית דמויות טובה, בכדי לייצר התנגשות קומית.

הנסיך הקטן הפתיע אותי לטובה. זו לא חכמה לקחת את העלילה והעיצוב של הספר ולבנות מהם משהו נעים ומסקרן, אבל מארק אוסבורן לקח על עצמו את האתגר לשלב את הספר בעולם בו אין לנסיך זכות קיום. כולם ממהרים להתבגר ולהתייעל ורק זקן מוזר, עם מטוס עתיק בגינה, זוכר שאפשר גם אחרת. אפשר לגדול ולהכיר בפגעי הזמן, מבלי לשכוח את העבר ואת מה שעשה אותו לכל כך מיוחד. הסרט נע בין שתי קיצונויות, כך שרק דמות אקסצנטרית באמת יכולה להיות קול ההגיון.

עם הרבה רגש, אבל לא יותר מדי, דמויות עמוקות ועיצוב נפלא, מדובר בסרט נעים לעין וללב. הוא לפעמים קצת בוטה ברעיונות שברצונו להעביר, אך מתייחס דווקא לסוגיות כואבות בצורה מעודנת וחכמה. זה סרט שמנסה לייצר הרגשה טובה, לא דרך זיוף והתעלמות מהגיון פנימי, אלא על ידי הכרה בכאב ובנזק שאנשים גורמים לפעמים בלי כוונה, והצגת חלופה מנחמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.