ביקורת: ארבעה מופלאים

217247_resize

מה משותף ל"גטסבי הגדול", "המשחק של אנדר" ו"ארבעת המופלאים"? כולם יצירות ספרותיות מאוד פופולריות שנחשבות בלתי אפשריות לעיבוד לסרט באופן נאמן למקור. במקרה של השניים הראשונים, מדובר בספרים סבוכים מבחינה רגשית והיסטורית שאי אפשר לצמצם למסגרת של פחות משלוש שעות מבלי לאבד חלק ניכר מהרוח שהביאה אנשים לאהוב את היצירה במקור. במקרה של ארבעת המופלאים, נדמה שהמותג פשוט נופל שוב ושוב לידיים הלא נכונות.

הנסיון הראשון לעבד את סדרת הקומיקס המצליחה לסרט, נעשה בשנות התשעים. אם לא שמעתם על הגרסה הזאת, זה בסדר, כי היא מעולם לא הופצה לקולנוע. חברה גרמנית בשם סרטי קונסטנטין, שכרה את מפיק הבי-מוביז האגדי רוג'ר קורמן, על מנת שיצור עיבוד בתקציב נמוך בכדי למלא סעיף בחוזה שישאיר את הזכויות לגרסה הקולנועית בידי האולפן. הסיפור הנלעג מוכר לצופי "משפחה בהפרעה", שם היה בסיס לחלק מעלילת העונה הרביעית. התכנית כשלה ואולפני פוקס המאה ה-20 רכשו את הזכויות לדמויות והפיקו לפני עשור, עיבוד קולנועי ראשון בפרופיל גבוה. הסרט, כמו המשכו, אמנם הצליח כלכלית, אבל נקטל בידי חובבי הקומיקס שלא אהבו את הטיפול השטחי בדמויות, כמו גם בידי חובבי קולנוע רבים שחשו זלזול מצד האולפן.

"ארבעה מופלאים" הוא הנסיון השני של פוקס להביא את המותג לקולנוע, כשסרטי גיבורי-על נדרשים לעמוד כיום בסטנדרטים גבוהים יותר מאשר לפני עשור.

הסיפור מתחיל עם ריד ריצ'רדס, נער גאון שהצליח לגלות דרך לשגר עצמים אל מימד אחר ובחזרה. חברו הטוב, בן גרים, מסייע בפיתוח ההמצאה ותומך בו כאשר ההורים ומערכת החינוך מזלזלים בהמצאה המדהימה, גם כשהיא עובדת מול עיניהם. בזמן יריד מדע של בית הספר, ריד מוזמן בידי מדען מזדקן בשם פרנקלין סטורם, לקבל מלגה ולעבוד עבורו בפיתוח גרסה גדולה יותר של אותה המצאה, עם צוות שעובד עליה כבר עשור ולא טרח לספר על זה לשאר העולם, אולי כי הם מגייסים את העובדים שלהם ביריד מדע. עובדים שצוות המורים לא מתייחס אליהם ברצינות, כי הם כנראה נשכרו בידי מערכת החינוך מ"בין כוכבים".

ריד מגיע למעבדה של דוקטור סטורם, שם הוא פוגש את האנשים איתם יעבוד על פתיחת השער הבין מימדי. ילדיו של הדוקטור, סו וג'וני ומי שהתחיל את הפרויקט ונזרק לאחר שהתגלה כלא יציב נפשית, למרות שהוא נראה דווקא לגמרי בסדר, ויקטור פון דום. נסיון להפעיל את השער ללא השגחה, מוביל את הארבעה, יחד עם בן שמצטרף אליהם כי ריד לא שמע על נהלי אבטחה (בן מחדיר לבניין אולר על היום הראשון, אז זה כנראה משהו כללי בחברה), לחשיפה מסוכנת שמעניקה לשורדים כוחות מיוחדים.

ארבעה מופלאים הוא סרט מטופש. לא מטופש וכיפי כמו "שומרי הגלקסיה", אלא סתם מטופש. אין לו הגיון, לא פנימי ולא חיצוני והדמויות אמנם בעלות מנת משכל גבוהה במיוחד, אבל מפגינות יכולת אפסית להפעלת שיקול דעת. כבר בסצנה הראשונה, ריד זוכה ללעג מצד מורה, כי ספר על המצאה שעתידה לשנות את העולם. לכל מי שאי פעם ראה סרט, ברור שריד צודק, אבל המורה כל כך קלישאתי, שהוא אפילו לא שוקל את האפשרות שהילד מתכוון למה שהוא אומר.

כשריד ועמיתיו בוגרים, אין עליהם כמעט פיקוח, אף על פי שכולם מתחת לגיל שלושים ולחלקם אין נסיון קודם עם סביבת העבודה והמכשור המתקדם והמאוד מאוד יקר בה. שיטת הגיוס של דוקטור סטורם היא או דרך נפוטיזם, או תוך כדי התעלמות מסימנים מפורשים לכך שהוא ממנה אדם חסר אחריות לעמדה בכירה. למעשה, עצם זה שסטורם לא מפוטר בידי הדירקטוריון ברגע שהוא אומר שיש לו אמון מלא בבחור בן 18 שמצא במקרה ביריד מדע, מראה שכל החברה הזו מנוהלת בידי אנשים שנוהגים להטיח את ראשיהם בקיר לארוחת בוקר. ברצינות, אף אחד לא חושב שדוקטור סטורם אולי לא כשיר לגייס עובדים חדשים?

עוד בעיה בסרט, היא העדרם של ארבעת המופלאים. הם מופיעים, בסופו של דבר, אבל לפחות חצי מהסרט עוסק בנסיבות שהביאו ליצירתם. נדרשת בדיוק דקה אחת להסביר איך סופרמן הגיע לכדור הארץ וקבל את הכוחות שלו. צריכים פחות מזה כדי לספר למה ספיידרמן מתנהג כמו עכביש, או מה הפך את באטמן ללוחם צדק הפועל מחוץ לחוק. ארבעה מופלאים צורך קרוב לשעה בכדי להסביר את התמונה על הפוסטר שלו וגם את זה הוא עושה ברשלנות. אין שום מדע בסרט, הכל רעיונות לא קשורים שנזרקים לאוויר ואיכשהו, מביאים לתוצאות שמשרתות את הסיפור. האינטראקציה בין הדמויות מלאכותית עד כאב וכל הדיאלוגים ביניהן, לקוחים מספר הציטטות הגדול.

גיבורי הסרט כל כך לא אמינים, שכאשר ריד מתישב מול סו כדי לנהל איתה שיחה בספריה (ולמה יש בכלל ספריה בבניין של חברה שמתמחה בטכנולוגיה חדשנית?), היא אוספת את חפציה וקמה בשניה שהשיחה מסתיימת, כאילו הגיעה לשם אך ורק במטרה שמישהו יגש וישאל אותה מה היא עושה. רק היה חסר שתסנן לעצמה "קריפ" בעודה מתרחקת מהבובה דמוית האדם שעונה לשם ריד וזה היה נראה כמו סרטון הדרכה למניעת הטרדות במקום העבודה, במקום נסיון ליצור יחסים חמימים בין הדמויות.

הסרט עשה דבר אחד טוב וזה העיצוב של הנבל. בלי לפרט, כי לוקח כל כך הרבה זמן עד שהוא מופיע שזה כבר יהיה ספוילר, הוא אכן נראה מאיים ועוצמתי וכמו מישהו שיכול לעמוד מאחורי האיומים שלו. דברים אחרים, כמו מניע, אופי, מטרות, או הגדרה מה בדיוק היכולות והחולשות שלו, לא טרחו להוסיף. למה להטריד את הקהל עם פרטים מייגעים, כשאפשר פשוט ליצור את הדמות הכי גנרית מאז גמר אקס פקטור.

אפילו אפקטים מרשימים, או קטעי אקשן מרגשים, לא יכולים להציל את ארבעה מופלאים, בעיקר כי הם לא קיימים כאן. ה-CGI מפגר בעשרים שנה אחרי סרטים אחרים בז'אנר. בעולם בו יצאו שני סרטי כוכב הקופים שנראים נהדר, איך אנשי האפקטים של ארבעה מופלאים עדיין מתקשים ליצור שימפנזה שלא תראה כמו מודל קונספט? גם הדמויות עצמן, לאחר השינוי שהן עוברות, מחרידות למראה, כאילו לא מדובר בגיבורים, אלא בקרבנות של סרט אימה מחתרתי שהוחדר בטעות לעולם הסינמטי של מארוול. אולי רוג'ר קורמן אחראי בסתר גם על הגרסה הזו?

מה שמפתיע ברמת הגריעות של הסרט, הוא הבמאי. לא הביאו מישהו בלי שום נסיון בתחום, או במאי שידוע לשמצה בסרטים לא מרשימים. ג'וש טרנק ביים בדיוק סרט אחד לפני כן וזה "כרוניקה בזמן אמת", אחד מסרטי גיבורי-העל הטובים בכל הזמנים. הוא נראה כמו בחירה מצוינת לריבוט של ארבעת המופלאים, במיוחד לאחר שהפגין חשיבה יצירתית והבנה בז'אנר, אבל יצא דווקא ההפך. במקום עוד סרט חכם ורגיש שמוסיף אנושיות לעולם של גיבורי ונבלי העל ומצליח לשלב אפקטים אמינים ואקשן עם תקציב נמוך יחסית, טרנק ביים משהו שנראה כאילו היוצרים שלו מעולם לא טרחו לקרוא קומיקס. אין פה שום יכולת לבנות דמויות באופן מקורי, או להבין מתי סיפור המקור צריך להסתיים והדבר שעבורו באים לראות גיבורי-על בקולנוע מתחיל. הרקע של ארבעת המופלאים דבילי ותמיד היה כזה. מה שיותר מעניין זה איך עובדת הדינמיקה ביניהם כצוות וכאנשים שמתקיים ביניהם חיבור רגשי עמוק, לא נסיונות מאולצים להסביר מה בדיוק הפך אותם למה שהם.

נראה שטרנק נסה לעשות שוב את כרוניקה, רק עם תקציב גבוה. רק שכרוניקה לא עסק בגיבורים מוכרים, אלא בכמה בני נוער שבעצמם לא יכולים להסביר את החומר שיצר אצלם את השינוי. הסרט דרש מחשבה מחוץ לקופסה, כי היה לו גימיק של צילום לא קולנועי ורצון אמיתי ליצור משהו שונה. ארבעה מופלאים נוצר כסרט סטנדרטי לז'אנר, נטול נסיון כלשהו לחדש, או יחס רציני לחומר המקור. נדמה שטרנק וצוותו חשבו שהם צריכים להפוך את הסיפור למציאותי יותר, בלי להבין שהוא לא אמור להיות מציאותי. ההתנגשות בין עצלות תסריטאית ותנאי עבודה שהבמאי לא מורגל בהם, יצרה מוצר שמבייש את הדמויות ואת יוצריו ואת זה אני כותב על מותג שכבר עשרים ואחת שנה, זוכה ליחס משפיל מצד אולפנים.

חרף הפוטנציאל בסיפור ונסיונו הקודם של הבמאי, ארבעה מופלאים הוא עלבון לאינטליגנציה ולז'אנר גיבורי-העל בכלל. בתור ריבוט, הוא לא משנה לטובה שום דבר מהגרסה הקודמת ולמעשה, רק מעורר תקוה שאולפן חדש יקח חסות על הדמויות ויעשה מהן סוף סוף משהו מכובד. תמצאו יותר עקביות בקטע מ"כלבי אשמורת", בו מר אורנג' משתמש בארבעת המופלאים על מנת לתאר את ג'ו קאבוט. לפחות שם נראה שהבמאי מבין על מה הוא מדבר.

מחשבה אחת על “ביקורת: ארבעה מופלאים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.