ביקורת: המיניונים

Minions 2015 English Movie Poster_resize

כל סרט אנימציה לכל המשפחה שמכבד את עצמו, משקיע בדמויות המשנה. כשאחת המטרות היא שכל דמות בסרט תוכל להיות משווקת כצעצוע לילדים, משתדלים שתהיה מצד אחד לא דוחה מדי לעין ומצד שני, שיזכרו אותה מספיק בכדי לא לדלג עליה בחנות. כמו שאמר יוגורט, מרצ'נדייזינג, איפה שהכסף האמיתי מהסרט נעשה.

שלושה מותגים קולנועיים מהמאה הנוכחית ראו את דמויות המשנה מצליחות, לא רק במוצרים הנלווים, אלא גם נעשות פופולריות יותר מהכוכבים הראשיים של הסדרה. סקראט, הסנאי הפרהיסטורי, הפך בשלב מסוים לסיבה האמיתית שאנשים באים לראות את סרטי עידן הקרח, בעוד הפינגווינים ממדגסקר זכו לסדרת טלוויזיה ולסרט משלהם, לאחר שלושה סרטים בהם היו ההפוגה הקומית. רבים יסכימו שהמיניונים היו הדבר הטוב ביותר ב"גנוב על הירח" והדמויות הזכורות ביותר מתוכו. עד כדי כך, שכאשר סרט ההמשך הופץ בארץ, המפיצים קראו לו "גנוב על המיניונים", כי לכולם כבר היה ברור מה הכי מושך את הקהל.

כעת, המיניומים מקבלים את הסרט המתבקש משלהם, שבא להסביר מאיפה הגיעו ולמה דמויות כה חביבות עובדות עבור נבל-על מתבודד.

מתברר שהמיניונים קיימים כבר הרבה מאוד זמן. הם גזע קדמון ששרד עוד מלפני ימי הדינוזאורים, מכיוון שתמיד נמשכו לרשעים הגדולים ביותר. בכל פעם שהמיניונים זהו יצור בעל כח שמהלך אימים על סביבתו, פעלו מתוך יצר לשרת אותו ולסייע לו בכל אשר ידרוש. לרוע המזל, המיניונים לא תמיד טובים בלשמור על הבוסים שלהם בחיים, מה שגרם להם להחליף אותם לעתים קרובות.

הם מצאו מקלט במערה קפואה, שם החלו לבנות חברה משלהם, אולם הצורך הבראשיתי לשרת אדון מרושע, הביא את המיניונים החופשיים לפתח דכאון. אחד מהם, המוכר בשם קווין, מחליט לצאת למסע בחיפוש אחר בוס חדש. מצטרפים אליו סטיוארט, המוזיקאי החולמני ובוב, הקטן והעדין במיוחד. השלושה נודדים, עד שהם שומעים על כנס נבלים סודי באורלנדו, בו תופיע סקרלט אוברקיל, האישה הראשונה שהגיעה למעמד של נבלית-על.

די הופתעתי לגלות שיש למיניונים סיפור מקור שכזה. מ"גנוב על הירח", היה לי את הרושם שגרו יצר אותם במעבדה, אולם מתברר שהם משרתים אדונים עוד מאז המרק הקדום. הייתה פה הזדמנות להראות כיצד היצורים דמויי הבמבה השפיעו על ארועים לאורך ההיסטוריה, אבל העלילה מתמקדת רק בשלושה הנודדים בשנת 1968. זו בחירה מעניינת מאחר ועד עכשיו, היה ניתן להבדיל בין המיניונים רק לפי עיצוב מעט שונה של מבנה הגוף והעיניים, אבל הסרט בחר להראות אותם כאינדבידואלים המזוהים על פי שם פרטי.

לפחות, הם אמורים להיות נוחים לזיהוי. קווין, סטיוארט ובוב בולטים כי העלילה סובבת סביבם, אולם שאר המיניונים נותרים חסרי אופי מוגדר, הפועלים כקולקטיב. גם אלה שאנחנו מכירים כעת באופן אישי, לא כל כך שונים זה מזה. הקולות הזהים והעדר אופי יחודי באמת לכל אחד מהם, מביאים לכך שגיבורי הסרט הם פחות או יותר אותה דמות בשלושה העתקים. יש מעט מאוד רגעים בהם נראה שאחד מהם היה נוהג בצורה שונה מהאחרים, כך שרוב הזמן, אלה פשוט שלושה מיניונים אקראיים שאינם שונים מאחיהם שנותרו במערה.

זה הפספוס הגדול של "המיניונים". במקום לפתח את הדמויות ולהראות שאכן מדובר ביצורים בעלי מודעות עצמית ויכולת להחזיק את הכובד הרגשי של הסיפור, זו לא יותר מגרסה ארוכה של הסצנות בהן ראינו אותם בשני הסרטים הקודמים. אמנם ניתן להם הפעם סיפור רקע והם צריכים לקבל החלטות בעצמם במקום למלא הוראות בצורה עיוורת, אבל קווין, סטיוארט ובוב לא מביאים שום ערך מוסף למה שכבר ידוע מראש.

לא שזה כל כך נורא. בסופו של דבר, המיניונים היו מאוד מבדרים בסרטים הקודמים וגם בעוד סרטונים שונים שהופקו מחוץ לקולנוע. אין שום רע בלראות עוד ממה שהפך שני סרטי אנימציה נוסחאתיים למוצר קומי מהנה. זה פשוט שאם כבר נותנים להם סרט בו הם הכוכבים, היה מקום לקחת סיכון ולאפשר למיניונים להביע מגוון רחב יותר של תכונות אופי, או לפחות לייצר דרמה שלא תלויה אך ורק בגחמות של הנבלים סביבם.

לא ברור לאיזו שכבת גיל הסרט באמת מיועד. הוא משווק כסרט לילדים וברור שהם אלה שירצו לקנות אחר כך מוצרים שהמיניונים מופיעים עליהם. הפעם, הם גם לא סתם ירצו משהו שיש עליו מיניונים גנריים, אלא חולצה של קווין, בובה של סטיוארט ומשחק לנייד עם בוב והדובי שלו. הילדים מזהים עכשיו שלושה מיניונים לפי שמות פרטיים, אז הם יכולים לבחור את החביב עליהם, או לרצות את כל השלושה.

מצד שני, הרבה מהבדיחות וההתייחסויות התרבותיות בסרט יעברו לזאטוטים גבוה מעל הראש. אני לא מצפה מקהל בגיל חד ספרתי לדעת מי זה ג'ימי הנדריקס, או לזהות תכניות טלוויזיה משנות השישים. גם לא בטוח שיבינו את מעט ההומור הכחול שהשתחל לתוך הסרט.  מעניין גם שהסרט נוטה להיות די אפל בחלק מהבדיחות. רואים מוות על המסך, עוד מכתוביות הפתיחה. המיניונים מחליפים בוסים, לא כי הם מפטרים אותם, אלא כי האבולוציה עושה את עבודתה, לעתים קרובות בעזרת קיצורי דרך. אני לא מקנא בהורים שדווקא הילד שלהם לא חושב שמוות קרטוני הוא מצחיק.

מתוך הרבה בדיחות צפויות, אך מבוצעות היטב, מבליחה מדי פעם הפתעה נעימה. משפחה שאוספת את הגיבורים במכוניתה, מספקת את אחת הסצנות המבדרות ביותר בסרט. כך גם הבדיחות הקטנות והמהירות בכנס הנבלים. רוב הזמן, התזמון הקומי מספיק טוב בכדי שגם הדברים שניתן לחזות אותם מראש, יבוצעו בצורה משעשעת. המיניונים עצמם חמודים והסרט מנצל את הפיזיולוגיה היחודית שלהם על מנת שתמיד ימשכו את העין, גם בסביבה הומה ורועשת.

הבדיחות הטובות והאווירה הקלילה, מפצות חלקית על העדר עומק רגשי, או פיתוח דמויות. הניסוי בו מעניקים לדמויות שנוצרו כהפוגה קומית סרט באורך מלא משלהן, הוא הצלחה חלקית. היה אפשר לעבוד יותר בכדי להצדיק אורך של שעה וחצי, אבל לפחות אין רגעים משעממים. בתור דמויות שמדברות בשפה מומצאת ואמורות לעורר הזדהות חרף משיכתן לעושי רע, המיניונים עובדים ומספקים בידור ואת החשק שיעברו את החוויה בשלום. הסרט תקוע עם הגדרות אופי של דמויות משנה וצריך היה לעבור שכתוב מסיבי על מנת להפוך, לפחות את שלושת גיבוריו, למעניינים בפני עצמם. זה לא קורה, כך שהתוצאה הסופית היא בידור טוב, אך שטחי ונשכח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.