ביקורת: מקס הזועם: כביש הזעם

mad-mad-fury-road_poster_resize

ברוב המקרים, לביים סרט רביעי שנים אחרי שהטרילוגיה המקורית הסתיימה, זה רעיון לא מוצלח. אינדיאנה ג'ונס הרביעי היה מטופש לטוב ולרע, אבל זלזל באינטליגנציה של הצופים אפילו יותר מקודמיו. אימת הפאנטום הפך את ג'ורג' לוקאס מגאון קולנועי ליצור הלא ממוחשב השנוא על מעריצי הסדרה. אפילו שודדי הקריביים, שלא המתין זמן כה רב לפרק הרביעי, אבד בנקודה הזו את אמון הקהל ואת הבמאי המקורי של הסדרה. לא סתם, אף אחד מיוצרי בחזרה לעתיד לא מוכן לשמוע על פרק רביעי.

סרט חדש של מקס הזועם, שלושים שנה אחרי הפרק הקודם בסדרה, נשמע כמו רעיון גרוע. מל גיבסון מבוגר מדי בשביל התפקיד הראשי וגם אם היו כותבים את הדמות כבת גילו, הוא רחוק מלהיות שם שמושך קהל בימינו. נוסף על כך, הסרטים הקודמים אמנם זכו למעמד של קלאסיקות, אבל התיישנו מהר ולא בחן. ראיתי לפני כשנה את "מקס הזועם" הראשון והוא היה די משעמם ונטול הגיון פנימי.

ג'ורג' מילר לא נבהל מכך שההיסטוריה לרעתו ועבד במשך יותר מעשור על "מקס הזועם: כביש הזעם", הפרק הרביעי בסדרה שיותר מבוגרת מרוב הצופים בה.

למי שלא זוכר את הרקע, העלילה מתרחשת באוסטרליה פוסט אפוקליפטית. לא ידוע מה בדיוק הפך את כדור הארץ לשממה, אולם מעט בני האדם שנותרו, הפכו לנוודים הנלחמים על כל פיסת מזון ודלק, או התקבצו לערי מקלט מאולתרות. אימורטן ג'ו שולט באחת הערים האלה, בה הוא מחזיק באספקת המים הנדירה שמוצעת מדי פעם בכמויות זעומות לתושבים. כמלך הבלתי מעורער, אימורטן ג'ו הוא אביהם הביולוגי של רבים מתושבי המצודה בה הוא חי. כולם חוורים, חולים וחיים על זמן שאול בתרבות המקדשת את המוות ורואה בגוף האדם כלי מעבר יותר מאשר סיכוי לחוות את החיים במלואם.

מקס, מוכה טראומות מהאנשים אותם לא הצליח להציל בעבר, נלכד בידי אנשיו של אימורטן ג'ו. הם מחזיקים אותו כ"שק דם" עבור נוקס, נהג צעיר השואף למות באופן מכובד ונזקק בינתיים לעירוי קבוע. מוזר ככל שנדמה שגיבור הסרט תלוי כקישוט מעל מכסה מנוע של מכונית, ברגע שאימפרטור פיוריוסה בוגדת באדונה ומעוררת מרדף בעקבות מטען יקר שגנבה, מצבו של מקס נראה הגיוני יחסית.

כשלוקחים רעיון חצי אפוי, ממלאים בו מעט מאוד עלילה ומבססים יותר מחצי מהסרט על אקשן טהור, ההגיון אומר שהתוצאה תהיה כשלון מוחלט. לא זה המקרה עם כביש הזעם. העדרו של שקט ממושך שיאזן את המרדפים, הפיצוצים, המכות והיריות, גורם לכל הסרט להתעלות מעבר לסרטי פעולה ממוצעים והרבה מעבר לסרט הראשון בסדרה. העלילה מלאה בחורים, אבל אין זמן להתעכב עליהם, כי הנה מגיע עוד אויב שצריך לחסל. הנה עוד תקלה שצריך לסדר תוך כדי נסיעה. הנה עוד ירי במקום קטן מכדי שמישהו יצליח לא להתחרש ממנו. כמו שאמרתי כשניסו לדבר איתי על התסריט, יש בסרט משאית עם רמקולים ותופים ועליה גיטריסט שיורה אש. כל הטיעונים שאי פעם נטענו, מאבדים תוקף.

לעשות סרט בעולם חרב, זה כביכול גן עדן למפיקים. הכל מצולם במדבר, עם סטים מינימליסטיים וכלי רכב שהורכבו מחלקים של רכבים ישנים יותר. כולם לבושים בצורה דומה ומי שעובדים הכי הרבה, הם המאפרים שצריכים לעמול על העור החיוור והמיוזע של רוב הניצבים. ג'ורג' מילר לא הסתפק בקיצורי דרך ובנה עולם שלם שנראה כמו עטיפה של אלבום מטאל בשנות השמונים. רק תראו את המסכה של אימורטן ג'ו, או את הכמויות המגוחכות של בגדי עור ומכוניות עם קוצים, כדי להבין עד כמה המראה של הסרט בנוי סביב קונספט מהודק. גיטריסט יורה אש, כבר הזכרתי? זה נראה כאילו כביש הזעם צולם לפני שלושים שנה ואת הזמן עד להקרנה, העבירו בשיפור האפקטים.

אף על פי שהסרט מכיל הרבה מאוד אפקטים ממוחשבים, רובם משמשים דווקא להסתרת דברים או לשילובם ברקע. נופים שלא קיימים במציאות והיה מסובך מדי לבנות, נוצרו בעזרת אותם אנשי אפקטים שגם דאגו להעלים את היד של פיוריוסה, או את הכבלים בעזרתם התעופפו פעלולנים לכל עבר. מרבית האפקטים היותר בולטים, אלה שכוללים פיצוצים ומכוניות מתהפכות, נוצרו בשיטה הישנה, בזמן הצילומים. השילוב בין מחשוב לבין פעלולנות קלאסית, נוצר בדיוק במידה שמאפשרת לאקשן להיראות מרשים ועדיין, מציאותי יחסית.

עוד אדם שהסרט חייב לו את הצלחתו, הוא הצלם ג'ון סיל. מי שזכה באוסקר על צילום המדבר ב"הפצוע האנגלי", הוא בחירה טבעית לצילום סרט המתרחש כולו בין חולות ואובך. סיל ממעט לעבוד בשנים האחרונות, אבל כביש הזעם מציג אותו במיטב כוחו. המדבר נראה נהדר ופילטרים שונים של צבע מוסיפים לעתים תחושה של תכיפות, או של מסתורין. יותר מהכל, אני רוצה לשבח את סיל על כך שהצילום יציב. אף על פי שהמצלמה נמצאת רוב הזמן בתנועה ואין הרבה שוטים סטטיים, מילר וסיל נמנעו מרעידות שאמורות להגביר את אווירת הלחץ, אחת המחלות הקשות והדוחות של סרטי אקשן מודרניים. חרף התנועה הכמעט תמידית של המצלמה, אפשר תמיד להבין מה קורה ומי עושה מה. שיפור ניכר לעומת סצנות האקשן ב"ילד 44", הסרט הקודם בו הופיע טום הרדי.

מתבקש לומר שהרדי נדרש למלא מגפיים גדולות בתפקיד מקס, המזוהה כל כך עם מל גיבסון. אלא שהמוניטין של גיבסון כל כך התדרדר בעשור האחרון, שהרדי הפופולרי נראה כבחירה הגיונית לחלוטין לתפקיד. הוא קשוח וחזק, אבל מעביר חלק משמעותי מהסרט ללא יכולת להגיב כראוי. זה מאפשר לנו לראות את הצד האנושי של מקס, צד שלא היה מועבר בהצלחה לו היה מתבסס רק על פלאשבקים של אנשים מתים. הרדי ושרליז תרון, המגלמת את פיוריוסה, מפגינים כימיה טובה ואמינים שניהם כגיבורי אקשן. אני מדבר על אותה שרליז תרון שהייתה שותפה לאחת מסצנות הפעולה הגרועות בהיסטוריה ב"פרומתיאוס".

לשני הכוכבים, מצטרף עוד פרצוף חצי מפורסם. ניקולס הולט, המוכר בעיקר מסרטי אקס-מן החדשים, עושה עבודה טובה כנוקס, הנהג שרוצה להיות לוחם. נוקס מבין במכוניות, אבל שטיפת המח של חסידי אימורטן ג'ו, גרמה גם לו להאמין שיעודו בחיים הוא למות בקרב ולהביא כבוד למנהיג ולעמו. הולט מעניק לנוקס את הפגיעות שמכניסה את הדמות לפרופורציות ועוזרת להבין עד כמה המיליטריזם השולט בעולם העתידני, הוא לא יותר מאשליה שנוצרה בידי מנהיגים מזדמנים תאבי כח.

בלי הרבה עלילה ועם תסריט לא מתוחכם, מקס הזועם: כביש הזעם הוא סרט אקשן ממדרגה ראשונה. בקיץ רווי רימייקים והמשכים שאף אחד לא בקש, מדובר בהפתעה נעימה וסימן אפשרי לתקווה בנוגע לסרטים כמו "עולם היורה" ו"שליחות קטלנית: ג'נסיס", שגם הם מגיעים זמן ניכר לאחר שהמותג כביכול מצה את עצמו.

מקס הזועם עשה את הלא יאמן ויצר אצלי חשק לראות סרט המשך למה שהיה אמור בעצמו להיות המשך מיותר. הוא מבדר לכל אורכו ומציג עולם מינימליסטי עשיר בדמיון. תפיסת העולם והעיצוב מזכירים פנטזיה של נער מתבגר ולא עולם שיצר קולנוען בן שבעים, אולם זה מה שהופך אותו למהנה כל כך. סרט אקשן פוסט אפוקליפטי עם גישה אמנותית ומקצועית של פעם, לצד אמצעים טכנולוגיים של היום. זוהי תזכורת מבורכת לתור הזהב של הז'אנר, שאבד את אופיו כשאנשים התחילו להניח שכל אחד יכול לביים סרט פעולה מוצלח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.