ביקורת: צלף אמריקאי

american-sniper-poster_resize

 

כשהייתי בטירונות, לקחו אותנו ליום מטווח. אמנם אף אחד במחלקה לא היה בעל פרופיל קרבי, או מיועד לתפקיד שכזה, אבל כל החיילים, בלי יוצא מן הכלל, היו צריכים לירות על מטרות ולפגוע לפחות פעם אחת במהלך השירות. בנסיון הראשון שלי, הבטתי דרך הכוונת, ראיתי מטרה בצורת אדם והחטאתי כל יריה. בנסיון השני, פגעתי, אבל לא בצורה מזהירה. מאוחר יותר, כשירד החושך, עשו לנו מטווח לילה. האירו פעם אחת על המטרה, כיבו את האור ויריתי. צלפתי ארבע מתוך חמש יריות בעצם שלא יכולתי לראות.

חודש לאחר מכן, לקחו אותי לעוד מטווח, הפעם באור יום ובמסגרת קורס. שוב, לא תפקיד קרבי, אבל חלק מהפרוטוקול. שוב החטאתי את כל היריות בנסיון הראשון וחשתי חוסר רצון מוחלט לתקן את הנתון. המטרות האלה לא היו סתם בצורת אדם, אלא צוירו עליהן פנים ומדים, כך שהן נראו קרובות יותר לדבר האמיתי. יריתי חמש יריות, כמה מהן פגעו וכמה לא, אני באמת לא זוכר כמה, כי רק רציתי לצאת משם. זה היה היום בו הבנתי שאני כנראה פציפיסט. קלטתי שאני מחטיא בכוונה כשהמטרה מזכירה משהו חי וצולף כשהיא בלתי נראית.

לכריס קייל, אין את הבעיה הזו. מי שגדל תחת השגחתו של אב חובב ציד שהאכיל אותו בהטפות על זאבים וכבשים, התגלה כבר בגיל צעיר כצלף מצטיין. מתקפות טרור כנגד יעדים אמריקאיים, מעוררות בכריס את החינוך מבית והוא מתגייס לצבא על מנת להגן על המולדת וללמד את האנשים הרעים שלא מתעסקים עם הדוד סם.

בתום מסלול שגורם לטירונות 02 שלי להיראות כמו טירונות 01, כריס פוגש את טיה ומתאהב בה. השניים מספיקים להתחתן לפני שכריס יוצא למלחמה שאמורה להסתיים בתוך חודש וחצי, אבל כולנו יודעים כמה זמן היא נמשכה באמת. כריס יוצא לעירק, לשמש צלף שלא סתם יורה במטרות חיות, אלא צריך לקבל החלטות ברגע האמת מי מהווה סכנה לחיילים האמריקאים ומי סתם עובר אורח. זה אומר לשכב במשך כל הפעילות על גג בלב שטח לחימה ולירות בכדי להרוג כל גבר, אישה, או ילד, שנראים לכריס כמו איום מיידי.

הסרט מתחיל עם אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם צריך לקבל. הוא מראה עד כמה חיים של אחרים תלויים בבחירה של צלף אחד, שגדל על ערכים של טוב ורע מוחלטים וכמה מעט זמן יש לעשות את אותה בחירה. זו החלטה שאני לא הייתי מוכן לקבל, אבל כריס קייל התפרסם בזכות יכולתו לבצע אותה ביעילות יוצאת דופן. למען האמת, לא צריך להיות פציפיסט בכדי לחוש חרדה כאשר צריכים לקבוע את גורלו של אדם זר, במיוחד כאשר אותה החלטה תשפיע גם על חיי מי שנשבעת להגן עליהם. צריך להיות מסוגל להקהות לחלוטין את הרגש ולחדד את החושים על מנת להגיע לכמות ההריגות המאושרות שכריס צבר.

"צלף אמריקאי" מבוסס על סיפורו של אדם אמיתי. זה אומר שהמעורבים בהפקה לקחו על עצמם לגרום למכונת ההרג הזו, להיראות כמו טיפוס מורכב ומעורר הזדהות, לפחות מספיק כדי שמניעיו יהיו מובנים לקהל אזרחי. בתחום הזה, הסרט עושה עבודה מופלאה. בראדלי קופר מומר לבחור טקסני הרואה עצמו כרועה המגן על העדר, אך אין בו שום התנשאות או אגו, מעבר לגאוות יחידה. כריס קייל הוא מסוג האנשים שלא הייתי סובל בעולם האמיתי, אבל קופר מוציא מהדמות דווקא את הצד הרגיש והמרתק, שמאמין באמונה מלאה בצדקת הדרך. בהתחשב בכך שהוא נראה מנותק רגשית דווקא מהאנשים הקרובים אליו, תהליך הפיכתו של כריס מאידאליסט למבצע מהיר, אבל מבוצע באמינות.

לקלינט איסטווד יש ימים מוצלחים יותר ופחות. הוא במאי שתלוי לחלוטין באיכות התסריט איתו הוא עובד. אין לו סגנון אופייני, כאילו הוא לומד איך לביים כל פעם מחדש, מה שמסביר את חוסר היציבות ברמת התוצאה. צלף אמריקאי הוא מהסרטים היותר מוצלחים של איסטווד, אם כי, לא הייתי מציב אותו באותה רמה כמו "בלתי נסלח" ו"מכתבים מאיוו ג'ימה", שני הנסיונות המפורסמים ביותר שלו להסביר אלימות באמצעים קולנועיים.

בתור מי שפרץ לתודעה בזכות גילום דמויות שאינן מרפות מנשקן, קלינט איסטווד תמיד הראה אמביוולנטיות לגבי הצורך באותו נשק על מנת לפתור בעיות. הסרטים בבימויו מרבים לעסוק בתוצאותיה של האלימות, אולם קשה למצוא בהם עמדה ברורה בעד או נגד. מובן שאיסטווד לא תומך בהרג, אבל צלף אמריקאי הוא סרט נוסף בו הבמאי הזקן נותן סיבה לקיומו. הטרוריסטים תקפו אותנו, אז אנחנו ניכנס בהם. כל אזרח יכול להיות מחבל, אז מותר לירות כדי להרוג אם יש חשד סביר. עם הגישה הזו כריס קייל גדל ועושה רושם שאיסטווד יחסית מזדהה איתה.

הסיבה העיקרית שהסרט עובד היא שהדמות הראשית מורכבת מספיק. כריס לא נהנה להרוג ולא מייחס חשיבות למיתוס שנוצר סביבו. הוא בא לעשות את מה שצריך בכדי להגן על ארצו וזה מה שחשוב, אולי אפילו יותר מהמשפחה. סולם הערכים שלו עומד לא פעם למשפט, אך אין הכרעה סופית. האם נכון לדחות זמן עם המשפחה בכדי למלא משימות צבאיות? אולי. האם השירות הצבאי הוא בחירה חכמה בסופו של דבר? אולי. האם ארצות הברית בכלל הייתה צריכה להיכנס לעירק? אולי.

הסרט מכיל כמה סצנות הנוגעות להשפעה ההרסנית של המלחמה על החיילים מבחינה פסיכולוגית. הסצנות האלה מבוצעות היטב, עם משחק אמין, מתח שנבנה מסביב ועריכת סאונד חכמה שתורמת לתחושה שמשהו רע אורב מעבר לפינה, אפילו כשנמצאים במקום בטוח לחלוטין. איסטווד ואנשיו משחקים בראשו של הצופה, כך שירגיש את מה שהחיילים מרגישים והסרט מרוויח מכל רגע בו נשברת תחושת הבטחון המובנת מאליה לשאר העולם. כשנמצאים ליד חברים, או משפחה ועדיין, נדמה שיש באיזור צלף אויב שצריך לאתר, הסרט משיג את מטרתו בהצגת הטשטוש בין כריס של שדה הקרב לכריס של הבית.

בצד השלילי, יש לי בעיה עם האופן בו הסרט כופה בכח את סיפורו של כריס כדבר המשמעותי ביותר בשטח. הסיפור אמנם מוצג מנקודת המבט שלו, אבל זה מביא לכך שכל הקונפליקט בין המערב לאסלאם הקיצוני, משוטח לכדי רדיפה אחר דמויות בודדות. זה לא שכריס נעשה אובססיבי, כמו שהסרט משתף איתו פעולה דווקא ברגעים בהם הכי נדרשת ביקורת כלפי עצם המצאותו בעירק. זה סרט שמכיר בכך שמלחמה היא דבר נורא שהשפעותיו מרחיקות לכת, אבל נסחף פה ושם אחר תפיסת העולם המאוד בסיסית של הצלף שבמרכז התמונה. כמה שהדמות עמוקה ומעניינת, היא כמעט ואינה מאומתת עם תוצאות מעשיה. בנוסף, התסריט כולל כמה קלישאות סרטי מלחמה שלא ידעתי שמישהו עוד מעז לכתוב. גם אם מדובר באנשים אמיתיים, היצוג של רבים מהם כאילו נלקח ממדריך סרטי צבא משנת 1965. הגיע הזמן לרענן את האופן בו דמויות משנה מוצגות בסיטואציות כאלה.

לצד החסרונות התסריטיים והדיסוננס הקוגניטיבי מצד הבמאי, צלף אמריקאי הוא סרט טוב. חלק עצום מכך, אנו חייבים להופעה מצוינת של בראדלי קופר שמראה סוף סוף כשרון גם מחוץ לסרטים של דיוויד או. ראסל. יש לי בעיות מסוימות עם חוסר ההחלטיות של הסרט בעניין עמדותיו לגבי נכונות הלחימה. גם שיטוח הצד העירקי למספר דמויות בסיסיות, במקום שיהיה זה שמכתיב את האווירה בארצו, תורם להתמקדות המוגזמת בכריס קייל כמרכז העולם. יחד עם זאת, הסרט יעיל בהעברת המתחים איתם מתמודד צלף בשטח וביצירת אהדה כלפי מי שתפקידו בעצם להציל את חבריו, על ידי נטילת חייהם של אחרים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s