ביקורת: בין כוכבים

interstellar_resize

 

זה נשמע כמו צרות עולם ראשון, אבל אחת החוויות המפחידות ביותר שזכורות לי מהילדות, היא ביקור בפלנטריום. לקחו את השכבה שלנו לראות את התצוגה על מערכת השמש, כיצד נוצרה, מה יעלה בגורלה וחוויה כללית של מסע בספינת חלל מבלי לקום מהכסא. בשלב הזה בחיי, כבר קראתי פה ושם על מערכת השמש וידעתי שהיא מקום מפחיד ומסוכן בהרבה מכפי שמספרים ב"אוטובוס הקסמים". התצוגה בפלנטריום הייתה אמורה להיות בעיקר חינוכית, אבל אותי היא זעזעה. ה"טיסה" הייתה רצופה כמעט התרסקויות לתוך מטאורים ותמונות של גזעים חייזריים שאולי אורבים בקצות מערכת השמש. תוסיפו לזה בעיה מולדת באוזן הפנימית שגרמה לי להרגיש חזק במיוחד את התנודות החדות של הכסא ואפשר להבין למה לא רציתי לחזור לשם יותר בחיים.

"בין כוכבים" הוא הדבר הקרוב ביותר שחוויתי לאותו ביקור טראומטי. זה לא כמו "כח משיכה" שלמעשה מציג כל דרך אפשרית איך כמעט למות בחלל, אלא סרט שעוסק יותר בלא נודע ובמפגשים הראשונים איתו. מסע בחלל הוא רעיון מפחיד וכריסטופר נולאן בהחלט היה מודע לכך כשהחליט לביים את הסרט. אני אפילו לא חושב שהוא מתאמץ להפחיד, כמו שעצם העיסוק בנושאים בהם הוא עוסק, נטפל למחשבה ולא מרפה גם שעות לאחר הצפיה.

העלילה מתרחשת בעתיד, כשהמין האנושי ניצב בפני סכנת הכחדה. לא מגיעה שום מגפת זומבים, או פלישת חייזרים. האיום הוא מצד כדור הארץ עצמו. לא בסגנון רולנד אמריך, אלא משהו שהרבה יותר סביר שיקרה במציאות. כוכב הלכת שלנו כבר לא מותאם לקיום חיים כבעבר. עוד ועוד גידולים חקלאיים לוקים במחלות המשמידות יבולים שלמים וענני אבק ענקיים מאיימים לחנוק כל פינה בה הם חולפים. בגלל סדרת ארועים כלשהי, בני האדם הפסיקו להתקדם טכנולוגית והפנו את מרבית משאביהם לחקלאות, במטרה לשרוד.

קופר הוא טיס חלל לשעבר, שנאלץ לעסוק בגידול תירס. הוא חי בלב ארצות הברית עם שני ילדיו וחותנו ומתגעגע לימים בהם היה באפשרותו לנצל את כישוריו הטכנולוגיים בכדי לתכנן משהו מתחוכם יותר מטרקטור שנוהג את עצמו. אנומליה המתגלה בביתו, מושכת אותו לכיוון חדש-ישן. בתו מרף מכנה זאת "רוח רפאים", הדבר שגורם לכח המשיכה לפעול בצורה חריגה בחדר שלה, כאילו מישהו מעביר לה מסר. קופר הולך בעקבות אחד הסימנים ומוצא עצמו במשימה שעשויה להציל את המין האנושי מאותו גורל שהשמיד כל בעל חיים אחר על פני כדור הארץ.

אני לא מגזים. ברגע שהבחנתי שאין בסרט בעלי חיים פרט לבני אדם, התחלתי לבחון טוב טוב אם לא מתגנב איזה חתול או חרק מזדמן לתמונה. שום דבר. כריסטופר נולאן מציג את האפוקליפסה הכי פסטורלית שנתקלתי בה. שדות אינסופיים, העדר כמעט מוחלט של אמצעי לחימה, קהילתיות, חוק וסדר, אבל גם שילוב מטריד של בדידות ונסיבות שהשיבו את אורח החיים לזה שהיה נפוץ יותר בתחילת המאה ה-20, מינוס מרבית האורגניזמים הרב-תאיים שחיו באותה תקופה. קופר מתוסכל מהבורות שמפגינים בני דורו, שלא מאמינים בהתפתחויות טכנולוגיות שאינן חיוניות לשם גידול מזון. חקלאות הפכה שוב להיות מקצוע מבוקש, בעוד מהנדסים ורופאים הם נדירים יחסית ונחשבים לעיסוקים כמעט מיותרים.

הסוד של בין כוכבים הוא ביכולת להלחיץ בלי לעשות כמעט שום דבר. העולם יפה, אבל בכל רגע יכול להגיע ענן אבק ולכסות הכל. לא ברור האם המין האנושי תקוע בגלל המצב, או שהמצב נגרם כי המין האנושי הפסיק להתקדם (או שהתקדם מהר מדי עבור כוכב הלכת שלנו). הסרט נמנע מלעסוק במה שהיה ומתמקד במציאת פתרון לאיום הגדול ביותר מאז עידן הקרח. פתרון נמצא במקום רחוק, הרבה מעבר לסטטוספירה, אליה קופר למעשה הגיע בעבר.

כריסטופר נולאן אוהב לעסוק בסרטיו בנושאים לא פשוטים, כאלה שמצריכים דיון בתום הצפיה ולעתים, גם במהלכה, בכדי לרדת לסוף דעתו. ב"ממנטו", עסק באמינותו של הזכרון, ב"האביר האפל" בטיבו המוסרי של האדם וב"התחלה", ביכולת להבדיל בין מציאות לחלום. בין כוכבים מציע נושא חדש לשיחה, זמן. הכוונה היא לזמן במובן הפיזיקלי, כאחד המימדים שניתן לנוע בהם. זה לא סרט מסע בזמן כמו סדרת בחזרה לעתיד ודומיה, אלא דיון של ממש בהשפעות היחסיות של הזמן על האנשים הנוסעים בו. אם זה נשמע מבלבל, זה כי מדובר בנושא שאנחנו באמת מכירים רק את קצה קצהו וידרשו עוד דורות של חוקרים בכדי להבינו כמו שצריך. בין כוכבים לא מסביר הכל, אבל הוא משתמש בלא מעט מונחים (שיתכן וישמעו כמו שטויות לאסטרופיזיקאים אמיתיים) בכדי להצדיק את זה שהדמויות מצליחות להשתמש בטכנולוגיה מיושנת לזמנה בכדי להגיע יותר רחוק מכפי שהנינים שלנו מסוגלים תאורטית לעבור. זה כאילו נולאן לקח את כל השאלות שאי פעם עלו בזמן שיחה על מסע בחלל ונסה לסנן מתוכן משהו שאפשר לחבר לכדי עלילה רציפה.

רוב הזמן, זה מצליח יפה מאוד. בין כוכבים הוא סרט מרהיב גם ביופיו החזותי וגם ביכולת שלו להודות שיש דברים שאין מספיק ידע בכדי לענות עליהם. התפתחויות מסוימות הן צרוף מקרים ממוזל באופן חשוד, אבל הסרט בהחלט מכיר בקרבן האישי שמסע אל מחוץ לכדור הארץ עשוי לגרור. אם האיום הגדול ביותר שסנדרה בולוק נתקלה בו, היה שיגמר לה החמצן, מתיו מקונוהי בתפקיד קופר, צריך להתמודד עם האפשרות שיגמר לו הזמן והאנשים על כדור הארץ לא ישרדו עד שישלים את משימתו.

צוות השחקנים עושה עבודה טובה, אם כי קשה לסמן הופעה כלשהי כטובה במיוחד, מאחר ואין בסרט סצנות שאינן אפיות באופיין. לא תמצאו פה דמות שסתם מעבירה את הזמן בשיחת חולין, או מקדמת את ענייניה באופן פרטי. הכל פה מאוד חשוב וגדול מהחיים. אפילו שקט נדמה כמו צעקה. מתיו מקונוהי טוב כהרגלו, כך גם אן האת'וויי, מייקל קיין, ג'סיקה צ'סטיין וכמות אופיינית לסרט של נולאן של שחקנים מפורסמים בתפקידי משנה. יש כל כך הרבה פרצופים מוכרים בבין כוכבים, שמקריאת רשימת הקרדיטים, לא לגמרי ברור לי מה חלקם עשו. זה גם לא חשוב מי מגלם איזה תפקיד, כי לכולם יש את אותו סגנון פומפוזי שמתייחס לפרטים הקטנים ביותר כבעלי חשיבות לגורל העולם כולו. לרוב, זה היה ממש מפריע, אבל במקרה הנוכחי, כנראה שהם צודקים. גורלו של המין האנושי מוטל על הכף, אז כל גרגר אבק יכול להיות הרמז הבא לטובה או לרעה.

בעיה אחת, שהופיעה גם בסרטי תגליות בחלל אחרים, כדוגמת "2001: אודיסיאה בחלל" ו"קונטקט", היא חוסר יכולת להחליט על סיום שיסכם את המסר של העלילה. הסרטים האלה מנסים להיות מדויקים מדעית, אבל הרצון להגיע מעבר לגבולות הידועים, מביא לכך שהיוצרים צריכים לאלתר פתרון מהיר לשאלות מאוד מאוד מורכבות. בין כוכבים אינו חומק מבעיה זו. החצי הראשון שלו מצוין, אולם מתישהו לאחר קו האמצע, הסרט מתחיל לחפש בכח שורה תחתונה. הוא מנסה להסביר תופעות שאין להן הסבר חד משמעי כיום ולמצוא את הדרך הנכונה ביותר לסיים. התחושה היא כמו להיות בחדר העריכה עם נולאן ולראות את כל הטייקים שלא הוצאו מהסרט, כי הוא עוד מחפש את זה שתפס הכי טוב את כוונתו. באורך של קרוב לשלוש שעות, בין כוכבים מתחיל להיגרר בשלב מסוים בחיפוש נואש אחד שורה תחתונה, כזו שהבמאי יהיה מרוצה ממנה, למרות שיצר הכנה לסיפור שאמור להימשך הרבה מעבר לזה.

חשוב לי לציין שהחצי השני של בין כוכבים חלש ביחס לראשון, אבל הוא עדיין אחד מסרטי המדע בדיוני הטובים שראיתי. הרעיונות בהם הוא עוסק הם מרתקים ורודפים את המחשבה הרבה אחרי הצפיה. אם אי פעם התלבטתם האם ללמוד פיזיקה, הסרט הזה הוא טיעון מצוין בעד. השאלות שעולות, לצד הפיתוי התמידי למצוא להן פתרון, גורם לשנים של מחקר שוחק וישיבה בבניינים סגורים, להראות כמו משהו שיכול יום אחד לקחת את האנושות אל מעבר לכל דמיון. יש מחוץ לכדור הארץ כוחות וארועים שאנחנו אפילו לא מודעים לקיומם ומשפיעים על חיינו ועל היקום כולו ללא הרף. אני לא מדבר על כח עליון, למרות שאם זה השם שתרצו להצמיד לתופעות האלה, זו זכותכם. הכוונה היא לדברים מהם עשויים המימדים שבונים את היקום, דברים שטרם המצאנו מילים לתאר אותם. בין כוכבים משייט בין רעיונות מדעיים מתקדמים, המוצגים בגרסה מרוככת למען הצופה ההדיוט. זה סרט מטריד, כי הוא מזכיר עד כמה אין לנו מושג מה באמת קורה מחוץ למערכת השמש שלנו. למעשה, הוא מזכיר עד כמה אין לנו מושג מה יקרה על כוכב הלכת בו אנחנו נמצאים בעוד פחות ממאה שנה.

כיאה לכריסטופר נולאן, בין כוכבים לא מרפה לרגע מדוושת האפיות. הכל גדול והצופה קטן וחסר חשיבות לעומתו. זה מותח ומבדר, אבל גם שואל שאלות בנושאים שלכל אדם מומלץ לקרוא עליהם מדי פעם. הרמה לא אחידה, במיוחד כשנולאן נאבק בצורה קצת מביכה למצוא פתרון קל להבנה לסיפור המסובך אותו יצר. חבל שהנסיון לעשות משהו שונה באמת, מתאייד לקראת הסוף. עדיין, זהו סרט מעניין שמעורר רצון לגלות את התשובות, גם אם לא כולן מתאימות לבניה שנעשתה לקראתן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.