ביקורת: איש מבוקש מאוד

173_resize

קשה לי עם עיבודים לספריו של ג'ון לה קארה. זה לא התוכן שבעייתי לי, אלא הנטיה המשונה שיש לי לנקר בסרטים שמבוססים על כתביו. נכון שבכל פעם, היה מעורב בסיפור מחסור בשעות שינה מהלילה שלפני, אבל עדיין, יש סרטים שמספקים לי די התרגשות בכדי להיות ערני עד סופם ויש עיבודים לספרים של ג'ון לה קארה. זה קרה לי גם עם "החפרפרת" ועם הגרסה מ-1965 של "המרגל שחזר מן הכפור" וזה קרה לי שוב עם "איש מבוקש מאוד". זה לא שהחמצתי חלקים מהסרט, אבל הצפיה עצמה הייתה מלווה בתחושת עייפות בלתי נשלטת.

על כן, אני מתנצל אם הביקורת מושפעת מגורם חיצוני זה, שלפחות על פניו, לא קשור לאיכות הסרט.

בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, עלתה ברחבי העולם המערבי המודעות למעורבותם של מהגרים וקרוביהם בארגוני טרור ג'יהאדיסטים. המבורג במיוחד ספגה סטירה כאשר התברר שמתכנני הפיגוע הקימו בה תא של פעילות. בעקבות זאת, מונה איש הביון גונתר בכמן לנהל חקירות בדבר פעילות טרוריסטית נוספת שעשויה להתרחש בעיר. גונתר הגיע לתפקיד לאחר פאשלה גדולה בביירות ויש הרואים בכך עונש, אולם הוא עדיין נחוש לעשות את עבודתו בצורה היעילה ביותר.

המטרה העיקרית אותה גונתר מסמן, הוא דוקטור פייסל עבדאללה, מרצה מוערך המדבר על כך שהאסלאם הינה דת שוחרת שלום בבסיסה והטרור אינו דרכו של אללה. גונתר חושד שהחזות הנדבנית שוחרת השלום היא בעצם כיסוי לפעילות חבלנית דרך המזרח התיכון ומתמקד במהגר צ'צ'ני חסר כל, בשם עיסא קרפוב, במטרה למצוא את הקשרים הסמויים בין הדוקטור החביב ואל קאעידה.

כיאה לסיפור של ג'ון לה קארה, איש מבוקש מאוד מתנהל כאנטי-סרט ריגול. הוא מתמקד בעבודה הדקדקנית ובפוליטיקה הפנימית שבין ארגוני הביון והחשש ממעורבות אמריקאית שתהרוס הכל, אבל הוא לא קולנועי במיוחד. אין קטעי אקשן מלאי פיצוצים, אין מרדפים מרגשים ברחבי העיר, אין עימות מורט עצבים בין הגיבור הנועז ורב הנבלים אותו יש לעצור. יש הרבה טכניקות מעקב קטנות שאינן בולטות במיוחד. זה הגיוני, כי שיטת ה.י.ד.ר.ה למעקב, הכוללת מרדף מכוניות באמצע כביש סואן וירי בצרורות לכל עבר, פחות עובדת בסרט שמנסה לחקות את המציאות.

זו טעות לצפות לסרט אקשן או למותחן רווי אדרנלין במקרה הזה. הכל מתנהל בשקט ובלי שהצד אחריו מרגלים בכלל ידע מכך, כי ככה נעשית עבודת ריגול אמיתית. אין הגיון בלעורר הרבה רעש ולחשוף את הזהות הסודית שלך לכל רקדנית אקזוטית בה אתה נתקל, אם אתה מנסה להתחקות אחר מהגר שמשתדל לשמור על פרופיל נמוך בכדי שלא יגרשו אותו, או ישליכו אותו לכלא. מעורבותם של עורכת דין אידאולוגית המסייעת למהגרים ובנקאי חשדן, רק הופכת את העסק ליותר רגיש ומצריכה המנעות מרבית ממשיכת תשומת לב.

יש לי חיבה לסרטים שעושים את המאמץ הנוסף להידמות למציאות. אין לי שום בעיה עם תרחישים פנטסטיים שלא יכולים להתקיים בעולם האמיתי, אבל כשסרט אמור לייצג את עבודתם של אנשים הקיימים מחוץ למסך, אני שמח שמקדישים את הזמן לבדוק את הפרטים הקטנים ולעבוד סביבם, במקום לדרוס אותם לטובת תסריט קל יותר לשיווק. קשה להעריך עד כמה איש מבוקש מאוד קרוב למציאות, בהתחשב בכך שהוא עוסק בעבודה שאמורה להישמר בסוד, אבל לא מצאתי בעלילה פרטים שנראו לי לא הגיוניים במיוחד. הבמאי אנטון קורביין נוטה להדגיש מסרים יתר על המידה בסרטיו, אולם הוא הצליח לרסן את עצמו מספיק בכדי שאיש מבוקש מאוד יהיה יצוג ראוי לעלילת ריגול בעולם שמפחד פחד מוות ממהגרים, אבל מנסה להיראות נאור כלפי חוץ.

קשה לפספס את הפרסומים על כך שמדובר בסרטו האחרון של פיליפ סימור הופמן. השחקן נפטר זמן קצר לאחר בכורת הסרט בפסטיבל סאנדאנס ולהוציא את שני חלקי הפרק האחרון של "משחקי הרעב", זו אכן הפעם האחרונה בה נראה אותו על המסך. העובדה שהופמן תמיד השקיע בהכנה לתפקידים מעל ומעבר, ניכרת גם הפעם. זה לא שנדרשת ממנו קשת רגשות רחבה במיוחד לתפקיד גונתר, אבל הוא מוצג כאדם הסובל מעודף משקל ומעשן בשרשרת, דבר המתבטא בקשיי נשימה והימנעות מפעילות מרובה. את המבצעים הדורשים מהירות וחשאיות, עושים בעיקר עובדיו של גונתר, בעוד הוא משתמש בנוכחותו המורגשת כדרך ליצור הסחת דעת או להסיר מעצמו חשד. אחרי הכל, איזה מרגל יפנה לאנשים ישירות באמצע מקום הומה אדם ויזמין אותם למשקה? המגבלות הפיזיות שהופמן מקנה לגונתר, הן תזכורת אחרונה לכך שבין אם אוהבים את המשחק שלו או לא, הוא תמיד התמסר לדמות במלואו.

עוד שחקן שעושה עבודה טובה בסרט, הוא וילם דפו, בתפקיד הבנקאי טומי ברו. המעורבות שלו בסיפור אינה מקרית, אולם הוא לחלוטין לא מצפה לה ועם זאת, שומר על קור רוח ומקצוענות במידה מרשימה. הוא נראה בהתחלה כאדם נתעב, בזכות חוסר טקט בשיחה אודות מהגרים, אולם מהר מאוד מתגלה כדמות היותר מעוררת הזדהות, מכיוון שהוא היחיד שמגיע מעמדה מספיק חיצונית בכדי להעמיד בסימן שאלה את כל הליך איסוף המידע. הוא מטיל ספק הן בזהותו וסיפורו של עיסא והן בטענות אנשי המודיעין שהם עושים את הדבר הנכון. כיאה למי שחונך למקצוע הבנקאות מגיל אפס, טומי ברו רוצה ערבויות לכל הימור שעלול לסבך אותו. וילם דפו נראה טבעי לחלוטין בחליפה היוקרתית ונדמה שהוא יודע שדמותו מסתירה הרבה סודות שלא יתגלו אם אינם רלוונטים לעלילה.

אנטון קורביין חושף בכל סרט פיסה מאירופה. ב"קונטרול", הוא התמקד בסצנת הפאנק והפופ של אנגליה בסוף שנות השבעים. ב"האמריקאי", בחר לצלם באיטליה הכפרית הפסטורלית. איש מבוקש מאוד מתרחש כולו בהמבורג וסביבתה ועושה שרות לעיר. אף על פי שהוא מציג כתם רציני בעברה ורבות מהסצנות מתרחשות בחלקים הפחות מטופחים של המבורג, העיר נראית טוב ומסקרנת וניכר שהבמאי נמנע מלשפוט אותה לזכות או לחובה בדבר היחס למהגרים. הוא משתמש בבניינים הקלאסיים המכוסים בגרפיטי, במסעדות זולות ופאבים מעושנים, בבית קפה עם נוף בגורד שחקים, בנמל העמוס מכולות, כל פינה בעיר מצולמת באופן מסקרן ונדמה כאילו היא מכילה סיפור בפני עצמה. קורביין, שהתחיל כצלם, יודע למצוא אסתטיקה בכל דבר. אף על פי שאינו במאי מוכשר או טכני במיוחד, יש לו חוש מופלא למציאת אתרי צילום והפיכתם למוקד התעניינות ללא מאמץ.

ביחס לסרטים קודמים שראיתי על פי ג'ון לה קארה, איש מבוקש מאוד נוח למעקב. העלילה לא מסובכת ולכל דמות יש תפקיד ברור בעלילה. לצערי, גם הפעם עייפות במהלך הצפיה עלולה להוביל להחמצת פרטים חשובים, מכיוון שבהעדר אקשן, כל סצנות המפתח מוצגות בדיבור בין מקבלי ההחלטות. הם לא בריטים מנומסים מתקופת המלחמה הקרה כמו ג'ורג' סמיילי, אלא גרמנים, רובם מתחת לגיל ארבעים, המתעסקים במהגרים ממרכז אסיה והמזרח התיכון. הקצב לא מהיר, אבל גם לא טורחים להדגיש את הפרטים החשובים בכדי להבדיל אותם מהרקע. נקודת ההנחה צריכה להיות שכל רגע בסרט יכול להכריע את גורל החקירה, מה שמתנגש עם השקט בו העלילה מתנהלת כמעט לכל אורכה.

אם לא מצפים לחיקוי ג'יימס בונד, אלא לסיפור פשוט המתייחס למורכבות הבלתי אפשרית של עולם הביון בימינו, הסרט מעניין ומעורר מחשבה. מצד שני, יש בו מריחות מסוימות, סצנות שהיו יכולות להיות קצרות יותר או אפילו להיערך אל מחוץ לסרט והאווירה לא הייתה נפגעת. השילוב בין קורביין חובב הקצב האיטי לג'ון לה קארה, שסבלנות היא המומחיות שלו, יוצר סרט לא קל לצפיה, אבל אחיד ברמתו. אם מצליחים להתאים ציפיות, הוא אפילו מרתק בדרכו הלא נרגשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.