ביקורת: קצה המחר

תמונה

ז'אנר הביניים שמשלב בין סרטי אקשן ומדע בדיוני, גרם בעיקר למבטים מבולבלים ותסכול בקרב צופים בשנתיים האחרונות. הרבה רעיונות מבטיחים, בין אם מוצלחים יחסית כמו "פסיפיק רים" ו"אקס-מן: העתיד שהיה" ובין אם אסונות כמו "אליסיום" ו"גודזילה", כשלו בנסיון לשלב בין שתי הסוגות. או שיש בסרט אקשן טוב, אבל אין לו שמץ של הגיון פנימי, או שמרוב נסיונות להסביר מה קורה, מעט האקשן מאכזב ולא שווה את התקציב המנופח. ברוב המקרים, זה הסוג הראשון, מכיוון שבכל זאת, אנשים באים לקולנוע לא כדי לחשוב, אלא כדי להנות, נכון?

"קצה המחר" הוא מה שאני מקווה שיתברר כהתחלה של רצף סרטים שמצליחים גם להכיל אקשן טוב וגם להעביר רעיון מדעי לא מציאותי בצורה מורכבת ומעוררת מחשבה. אפילו שהנסיון הקודם של טום קרוז עם מד"ב עתידני, היה "אבדון" המאכזב, ממשיכים ללהק אותו כדמות ראשית בסרטים האלה, אולי מתוך תקוה שמתי שהוא, הסרט עצמו יהיה כל כך מוצלח שנשכח שקרוז לחלוטין לא מתאים לתפקיד אליו לוהק.

הסרט מתחיל בשלביה הסופיים של מלחמה נגד פולשים חייזריים המכונים "חקיינים". יצורים אלה הפגינו נחיתות צבאית אל מול הקואליציה של צבאות כדור הארץ וחליפות שריון מיוחדות הן התוספת שנדרשה ללומים האנושיים על מנת להשיג יתרון מוחץ מול האויב. האווירה מילטנטית מתמיד וחיילת בריטית המכונה "פול מטאל ביץ' ", היא המודל לחיקוי עבור לוחמים בכל רחבי העולם. פניה מתנוססים מפוסטרים ושלטי חוצות וחרב הפיינל פנטזי הענקית שלה רק מוסיפה למראה הכללי שאומר "אל תתעסקו עם כדור הארץ".

אחד האישים המרכזיים בקידום המלחמה דרך כלי התקשורת, הוא ויליאם קייג', קצין שעסק באזרחות בעולם הפרסום. יום לפני מה שצפויה להיות הגרסה החדשה לפלישה לנורמנדי, המתקפה על חוף צרפת שתוביל להכנעתו הסופית של האויב, נקרא קייג' למשרדו של גנרל לונדוני. הגנרל מודיע לו כי הוא רוצה לראות את קייג' משתתף בקרב, לצורך יחסי ציבור. קייג' מסרב להצעה מכיוון ואין לו שום נסיון קרבי, תשובה שאינה מקובלת על הגנרל. קייג' מתעורר במחנה טירונות, פחות מיממה לפני הקרב הגדול. עם אפס נסיון בלחימה בשטח, הוא באופן טבעי לא שורד הרבה זמן במה שמתגלה כמערכה קשה מהצפוי.

קייג' מתעורר במחנה טירונות, פחות מיממה לפני הקרב הגדול.

קצה המחר רחוק מלהיות הסרט הראשון שעוסק בפלישת חייזרים. הוא גם לא הראשון שעוסק באדם שחווה שוב את אותו יום שהרגע נגמר, או בפלישה צבאית לאירופה. איכשהו, השילוב הזה בין סרטי פלישה, קומדיה של הרולד ראמיס ו"להציל את טוראי ראיין", יוצר תחושה של משהו מקורי. אולי זו הקלילות בה הסרט מתיחס להתעוררות המחודשת באותה נקודה, מה שנוגד את הטון האובר-דרמתי של מרבית סרטי המד"ב מהשנים האחרונות. אולי זו כמות הפעמים שטום קרוז חוטף מכות ממשהו שאינו חייזר שנראה כמו שילוב בין דג טרופי וכדור אבק. אולי אלה הדמויות המשניות שמורידות מהטון הקודר של המלחמה ומזכירות שגם בגיהנום, יש רגעים אנושיים. מה שזה לא יהיה, קצה המחר מצליח להיות סרט אקשן מהנה שנשען על רעיון עלילתי לא פשוט בכלל.

"לקום אתמול בבוקר" הוא סרט נהדר שלקח קונספט מאוד לא פשוט ובדרך נס, הוציא ממנו סרט שבו באמת אכפת מהדמות הראשית (למרות שהוא שמוק) ובו זמנית, מעניין לראות אותה סובלת ולומדת את המכניקה הלא שגרתית של העולם בו הסיפור מתרחש. קצה המחר מעורר תחושה דומה, גם אם ההזדהות עם קייג' נובעת פחות מהדמות עצמה ויותר מכך שחוץ ממנו, רק הצופים יודעים מה עובר עליו ולמה ההתנהלות של שאר העולם נידונה לכשלון. הוא היחיד שמבחין במשהו מוזר ומבלי לדעת מה גורם לזה, החיפוש שלו אחר תשובות ודרכים לנצל את המצב לטובתו, יוצר שילוב בין הומור שחור ורצון אמיתי בקרב הצופים לראות תוצאות שונות בכל פעם.

כשדמות לא באמת יכולה למות, היא תעבור לא מעט תהפוכות רגשיות לפני שתתרגל למצב ותשוב לתפקד באופן תקין. קייג' מדלג על כמה שלבים מאחר והסרט מעדיף להתמקד בפרטים הקטנים שמשתנים בכל פעם שהוא בוחר לפעול קצת אחרת, מאשר בדברים שעוברים עליו מבפנים. זו אולי בחירה חכמה מכיוון שטום קרוז הוא שחקן מוגבל והצגת רגשות מול מצלמה מעולם לא הייתה הצד החזק שלו. הוא נראה כמו ליהוק הרבה יותר טבעי בסצנות הפתיחה, כאשר הוא קצין יהיר ללא נסיון קרבי, מאשר בשלבים מאוחרים יותר, בהם נדרשת ממנו תגובה מורכבת יותר. משום מה, אף אחד לא נראה מוטרד מכך שהטירון החדש בן חמישים ושאין לו מושג בסיסי בהפעלת חליפת השריון שלו.  האטימות הצבאית משחקת פה תפקיד, אבל קשה להבין את הבחירה בטום קרוז ולא בשחקן צעיר יותר לתפקיד הראשי, פרט לרצון שהשם של קרוז יופיע על הפוסטר.

אם מניחים בצד את הליהוק המתמיה הזה, שאר השחקנים בסרט עושים את עבודתם בבניית עולם אמין ולא חדגוני. רוב השמות לא מוכרים, כאשר פרט לקרוז, אמילי בלאנט זוכה לזמן המסך הגדול ביותר. היא מגלמת את הפול מטאל ביץ' כאישה קשוחה, מהירת החלטה ומעט גאוותנית שאמנם שמה את טובת האנושות לפני בחירות אנוכיות, אולם תמיד נראה שהייתה מעדיפה שישאירו אותה לפתור את המצב בעצמה. היא לא נלחמת כי זו חובתה הפטריוטית, אלא כי היא רוצה לסיים את המלחמה המסויטת הזו ויהי מה. ריחוק אצילי הוא כשרון מולד אצל בלאנט, כך שהשנאה של הדמות לסיבה בגינה נעשתה כה מפורסמת, מועברת בקלות ללא צורך בהסברים מיותרים.

בריאן גליסון כגנרל נתעב וביל פקסטון שלחלוטין אינו מזוהה כמפקד טירונים המדקלם נאומים מוכנים מראש, מעשירים את עולמו של הסרט. האחד מוסיף דמות שמצביעה על היהירות וצרות האופקים שמעמידה את הצלחת המלחמה בסיכון, בעוד השני מאפשר רגעים של נחת כאשר הוא אחראי לכמה מהרגעים היותר משעשעים על המסך.

אין לסרט זמן להתעסק בשאלות של מה אם. בכל פעם שקייג' מתעורר, יש לו זמן מוגבל לתפקד בלוח זמנים קבוע, כאשר הדבר היחיד שמשתנה הוא כמות הידע והנסיון שצבר. הקצב נשאר גבוה וברגע שהיום נגמר, מיד יתחיל מחדש, ללא מעברונים ותהיות קיומיות. הסרט מוצג כולו מנקודת המבט של קייג', מה ששומר עליו מהודק ועל התפתחות הדמות עקבית. ישנם כמה חורים בעלילה, אולם הם זניחים והמקום היחיד בו הציק לי חוסר עקביות, היה בחמש הדקות האחרונות. לא אכנס לפרטים, רק אציין שזה החלק היחיד בסרט שבהחלט הייתי משנה.

במסגרת יצור הכלאיים בעל המסורת המפוארת, המוכר כאקשן/מד"ב, קצה המחר הוא אחד הנציגים המובחרים של התערובת. יש בו נציגות מספקת לשתי הסוגות והוא מצליח למנוע מהן לפגוע אחת בשניה בתחרות על זמן מסך. טום קרוז פחות מעיק מבדרך כלל, אם כי הוא כבר מזמן לא בגיל שמתאים לדמות כמו ויליאם קייג'. אם מתעלמים מכך, מתקבל סרט טוב שמשלב בין הומור, מתח, אפקטים מוצלחים, מלנכוליה עתידנית ואמצעי סיפורי שאמנם נוסה בעבר, אבל מתברר שניתן לעשות בו שימוש יותר מפעם אחת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.