ביקורת: שכנים

תמונה

 

ג'רי סיינפלד אמר פעם שהוא לא אוהב להופיע בפני אנשים מסוממים, כי הם צוחקים מכל דבר והוא לא יכול לדעת אם הבדיחה מוצלחת או לא. "שכנים" הוא מה שקורה כשהמסוממים בקהל מנסים לכתוב בעצמם קומדיה ולא יכולים להפסיק לצחוק, גם כשאף אחד לא מספר בדיחה.

נדמה שמדי שנה יוצאת לקולנוע קומדיית סטלנים שזוכה להמון אהדה וממלאת את האולם בשאגות צחוק, אבל אני פשוט לא מבין מה מצחיק בה. זה קרה עם הרולד וקומאר, זה קרה עם ההנגאובר, זה קרה עם פיינאפל אקספרס, זה קרה עם בתול בן 40, זה קרה עם הדייט שתקע אותי, זה קרה עם רחוב ג'אמפ 21 וזה קרה בשנה שעברה עם סוף. נדמה שבכל פעם שחלק גדול מהבדיחות עוסק בסמים ובמסיבות שיוצאות מכלל שליטה, אני הולך לאיבוד. זה לא בהכרח קשור לאורח החיים שלי ששונה מזה של הדמויות בסרט, כי גם אנשים שאני מכיר ויודע שאינם מזדהים עם הדמויות, נהנים לפחות מהקומדיה. אז האם הבעיה היא בי? האם אני פשוט לא מסוגל להבין את הדור הזה של קומדיות אמריקאיות שבהן סקס, סמים ואלימות גראפית נחשבים למצחיקים יותר מבדיחה מפתיעה באמת?

שכנים מתחיל עם זוג צעיר, מק וקלי רנדר, שקנו את הבית הראשון שכולו שלהם בפרבר נחמד, בו יוכלו לגדל את בתם התינוקת, סטלה. הם מבינים במהרה שהחיים כבר לא יהיו כבעבר, כאשר עכשיו סטלה היא מרכז חייהם ואי אפשר פשוט לצאת למסיבה עם החברים הגרושים שלהם, או לעשות סקס איפה שבא להם. יש להם אחריות והאחריות הזאת מתבטאת ב… לצאת למסיבה אצל השכנים ולעשות סקס מול התינוקת.

לבית הסמוך עוברת אחוה מהקולג' המקומי. אחוה שנראית חברותית ומתחשבת בתחילה, אולם נושאת למעשה את תהילת העבר של הדורות הקודמים. לפי נשיא האחוה, קודמיהם מפורסמים במסיבות האפיות שארגנו ובהמצאת חידושים כמו מסיבת הטוגה, הביר-פונג ועוד דברים שסרטים אמריקאים רוצים שתחשבו שכולם עושים בקולג'. מק וקלי אינם מרוצים מהרעש שחברי האחוה עושים במהלך מסיבה ונכנסים לעימות עם השכנים שמצדם, לא מוכנים לוותר ונלחמים בחזרה.

זהו, זו פחות או יותר כל עלילת הסרט. אין כאן ספוילר, כי בסך הכל תארתי דברים שקורים ברבע השעה הראשונה של שכנים. פשוט לא קורה שום דבר מעבר לנקודה זו. כל הסרט עוסק במאבק בין הזוג רנדר לחברי האחוה, במסיבות פרועות ומדי פעם, במה זה להיות ההורים הכי גרועים שמעולם לא השאירו את התינוקת שלהם במכונית (אבל כן עשו מלא סמים במסיבה כשהבת שלהם ללא השגחה בבית).

לא שהסרט חושב שמק וקלי הם הורים גרועים במיוחד. הם אוהבים לדבר כמה זה נפלא שיש תינוקת ואיך הם לא באמת כאלה זקנים והכל באשמת השכנים הסטונדטים שלא נראה שמגיעים בכלל לשעורים כלשהם. הסרט בנוי על ליצור מסיבות פרועות ככל הניתן ועל זוג שמרוב נחמדות, מסתבך עם נשיא האחוה האולי-בערך-לא-לגמרי-שפוי. סטלה היא התינוקת הרגועה בתולדות האנושות. שום דבר לא מלחיץ או מפחיד אותה, אבל ההורים שלה כל הזמן עצבנים. אני לא יודע אם לכותבי הסרט יש ילדים, או אחיינים, אבל הם פספסו כל כך הרבה הזדמנויות לצחוק על ההיסטריה וחוסר האונים של הורים חדשים, לצד הריחוק הנבנה מכל מי שאינו הורה לילד באותו גיל, שאני בספק אם אי פעם עשו בייביסיטר. החיים לא נעשים קלים יותר כשנולד תינוק, או כשצריכים לשלם על בית חדש ולוותר על הרבה דברים כדי להקדיש זמן לצאצא. ממה לא צריכים מסיבה פרועה כל לילה ומלחמה על עקרון מטופש כדי להקשות על הדמויות הראשיות.

פה שכנים עושה את הטעות הגדולה שלו. הדמויות כל כך שטחיות ומשעממות, שהן חייבות קונפליקטים שיהיו כמעט חסרי חשיבות בעולם האמיתי בכדי להתקיים. זו יכולה הייתה להיות קומדיה על התמודדות עם תוספת חדשה למשפחה. זה היה יכול להיות סרט אימה על נשיא אחוה חולה נפש שמקריב את שלומם של הסובבים אותו בשביל להיות חלק משושלת של אנשי מסיבות פרועים. במקום האפשרויות האלה, או כל אפשרות מפתיעה ומעניינת אחרת, הסרט מתעסק בהמון בדיחות זין. ה נראה כאילו בכל סרט שסת' רוגן משתתף בו, תהיה לדמויות פיקסציה על איברי מין גבריים, גם כשזה לחלוטין לא קשור לעלילה. זו בחירה בדרך הקלה והילדותית להשיג צחוקים, במקום במקוריות ובניצול הכשרון הקומי שלכאורה יש לשחקנים בסרט.

לא רק העלילה נתקעת בסוף המערכה הראשונה, גם הדמויות לא עוברות שום שינוי והרגעים הדרמתיים הכבדים כביכול, מוצגים בכזה חפזון שהם בדיחה יותר מוצלחות מרוב אלה שהכותבים כוונו אליהן. ישנם רגעים משעשעים בסרט, אולם הם מועטים. רוב הזמן, זו חזרה על אותו דפוס, כאשר לא מוצג לקהל אפילו האתגר לבחור צד בין הזוג המוסרי בעיני עצמו שעושה דברים איומים במטרה לנצח, לבין הצעירים חסרי האחריות שהמילה היחידה שיותר מדי גסה עבורם היא "אינדיבידואליות". כל חברי האחוה נמצאים באותו ראש, רק לשניים מהם יש משהו שמזכיר אופי, בעוד האחרים מאופיינים בתכונות עמוקות כמו זה שתמיד מסטול קלות, או זה שיש לו זין ענק. ברצינות, גודל איבר המין הוא המאפיין היחיד של אחת הדמויות שמופיעות לכל אורך הסרט ואין לדמות הזו שום תכונה אחרת שהכותבים חשבו לציין.

הזוג רנדר לא עוזר. סת' רוגן ורוז ביירן מגלמים זוג משעמם וחסר אופי שהכימיה המוצלחת בין השחקנים היא הדבר היחיד שגורם להם להיראות טיפה אמינים. הם לא מתנהגים כמו אנשים אמיתיים וטווח הרגשות שלהם מוגבל אף יותר משל התינוקת שעדיין לא יודעת לשבת בעצמה, אבל הם לפחות גרמו לי להאמין שאינם זרים מוחלטים. זה לא מפצה על כך שהדמויות שלהם, כמו השאר, לא עוברות שום תהליך וסדר העדיפויות שלהן הפוך לחלוטין מזה של הורים צעירים בעולם האמיתי. ממש כמו שהסטודנטים עסוקים במסיבות במקום בלימודים, כי הסרט מתקיים ביקום בו הביסטי בויז של סוף שנות השמונים הם הפילוסופים החשובים של המאה.

אם יש דבר אחד שאני יכול לציין לטובה בשכנים, זו ההופעה של זאק אפרון. הוא אמנם נראה מבוגר מכדי להיות סטודנט (כמו רבים מהשחקנים האחרים שמגלמים את חברי האחוה), אבל הוא משכנע כמי שיותר חשוב לו לארגן את המסיבה שידברו עליה במשך שנים, מאשר לשמור על יחסי שכנות טובים. יש סצנה אחת, דרמתית כמעט לחלוטין, בה אפרון מפגין כישורי משחק לא רעים ונותן שביב של תקוה שלפחות לאחת הדמויות יש עומק. הוא היחיד בכל ההפקה שלא מתאמץ כדי להצחיק והיחיד שמעט הרגעים הרציניים שלו נראים אמינים ולא כמו משהו שנתפר בכח ברגע האחרון כדי שלא יהיו רק בדיחות זין.

כנראה ידעתי מראש למה אני נכנס. סת' רוגן הוא סימן מבשר רעות עבורי, מכיוון שחוסר היכולת שלו לספר בדיחה בלי להתחיל לחפור במשך סצנה שלמה, מדביק את האנשים סביבו. יוצרי הסרט לא שמעו על המונח שורת מחץ וכל בדיחה נמרחת עוד ועוד, עד שלא זוכרים איך התחילה. זה דבר שמאפיין את הקומדיות שהזכרתי בתחילת הביקורת והסיבה העיקרית שמכולן יצאתי עם תחושה מעורבת של בלבול וחוסר רצון לחיות על כוכב הלכת בו זו נחשבת קומדיה טובה. אני מצטער, אולי משהו בי דפוק, אבל אני לא נהנה לראות בדיחות נרצחות על המסך. אני לא אוהב דמויות ראשיות שאת כל האישיות שלהן אפשר לסכם בשורה אחת. שכנים חוזר על כל כך הרבה רעיונות שנוצלו בעבר, עד שהוא פשוט לא מצחיק. סתם מחזור נטול רגש של חומר שגם בגלגול הקודם שלו, היה די חלש.

2 מחשבות על “ביקורת: שכנים

  1. 1. תתחדש 🙂
    2. הפונט מסיח את דעתי מהתוכן
    3. נראה לי שזק אפרון לא מקבל מספיק קרדיט (כמו שקרה בזמנו עם ליאו דקפריו, ראיין גוסלינג, ג'וני דפ ובראד פיט שכיום מוכרים ככוכבי הקולנוע המרוויחים והמוערכים ביותר בהוליווד) בגלל המראה וכמה בחירות לא משהו שעשה בתחילת הקריירה שלו. לדעתי נשמע ממנו עוד בהמשך. קראתי הרבה בנוגע לסרט הזה שהוא הדהים גם את הקולגות שלו למסך שלא ציפו ממנו למקצועיות כל כך גבוהה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.