ביקורת: RED 2

תמונה

RED היה אחת ההפתעות היותר נעימות שנתקלתי בהן בקולנוע. סתיו 2010, אני נכנס עצבני לקולנוע גת, אחרי שידידה שלי הגיעה באיחור משמעותי ופספסנו כמה שניות מתחילת הסרט. זה אפילו לא נראה כמו סרט ששווה להתעצבן עבורו. עוד סרט אקשן מטופש עם ברוס ויליס שיכול לעצור כל דבר בעזרת זיפיו המסוקסים. גם ג'ון מלקוביץ' משתתף? בכלל סימן לאיכות. גם מורגן פרימן… והלן מירן… וארנסט בורגנין… רגע, זה היה בעצם קטע די מגניב. הי, זו היתה בדיחה ממש טובה. ברוס ויליס לא סתם יורה באנשים ומפוצץ דברים, זה מוגזם בכוונה ומסוגנן כמו הגיהנום.

וואו, זה סרט בכלל לא רע.

למרות העצבים איתם נכנסתי לאולם, יצאתי ממנו עם חיוך גדול. ל-RED היו אמנם נתוני פתיחה לא מרשימים והוא נראה בתחילה כמו בזבוז זמן, אבל מהר מאוד התברר לי שמדובר בקומדיית אקשן נפלאה שמשתבחת מצפיה לצפיה. הו כן, היו עוד צפיות.

חלפו שלוש שנים ואל מסכינו מתגלגל RED 2, שכפי ששמו מרמז, ממשיך את ארועי הסרט הקודם. בערך. אין קשר עלילתי של ממש בין הסרטים, פרט לדמויות חוזרות, כמה קריצות לסרט הקודם והזוגיות של פרנק ושרה. ב-RED הראשון, פרנק מוזס הוא מחסל בגמלאות של ה-CIA שמגלה שהפך בעצמו ליעד לחיסול, בעוד הוא מפתח חיבה מיוחדת כלפי הטלפנית שאחראית על שליחת כספי הפנסיה שלו. כעת, הזוגיות קצת תקועה. פרנק רוצה להנות מהפרישה כמו שצריך ולהשקיע בדברים כמו מנגל בחצר ושואב אבק לבית, בעוד שרה רוצה אקשן. היא אוהבת את פרנק, אבל החיים הפשוטים משעממים אותה. היה לה מספיק מזה לפני שנפגשו והיא צריכה ריגושים.

לשמחתה, פרנק שוב מגלה שהוא יעד לחיסול, הפעם בגלל משהו שנקרא "צל הלילה". בלי לדעת הרבה על הנסיבות שהביאו בכירים במערכת הבטחון לרצות אותו מת, פרנק מבין שאפשר לשכוח כרגע מלשבת עם כוס תה צונן במרפסת והוא נשאב שוב למרוץ על חייו. שרה מתלווה אליו למסע בארבע ארצות, דרך לא מעט אנשים מסוכנים. אחד מהם, שנחשב לרוצח השכיר הטוב בעולם, שונא את פרנק באופן מיוחד.

בהתאם למצופה מסרט המשך, RED 2 מנסה לעשות הכל יותר בגדול. יש הרבה יותר פיצוצים וגופות שנערמות בדרך. אני חושב שרק ברבע השעה הראשונה, מחוסלים יותר אנשים מאשר בכל הסרט הראשון. גם הסיכון שפרנק מתמודד מולו, גדול פי כמה וכמה מזה שהיה לפני שלוש שנים. ב-RED, הוא ומרווין, עמיתו הפרנואיד, נמלטו על חייהם בגלל עניין שלא קשור ישירות לרוב המעורבים בעלילה. הם היו יעד לחיסול ובזה התמקדה העלילה. בסרט ההמשך, הם אמנם קשורים ל"צל הלילה", אבל מתברר במהרה שהרבה יותר אנשים נמצאים הפעם בסיכון. הסרט מדגיש שמה שמעניין את פרנק, אדם שהעביר לפחות מחצית מחייו בלהרוג אנשים ולהפיל משטרים תמורת כסף, זה לעשות את הדבר הנכון. לא ברור האם מדובר בעניין של השנים האחרונות, או משהו שתמיד היה חלק ממנו וזכה לדגש מיוחד כעת שהוא בפנסיה. בכל מקרה, החזרה על המסר הזה היא הסיבה שפרנק מוזס הוא עדיין האיש הטוב בסיפור ושאפשר לקבל את האלימות המוקצנת בה הוא נוקט לשם השגת המטרה.

בדומה לקודמו, RED 2 הוא סרט אקשן שלא לוקח את עצמו ברצינות. הוא נבדל מהסרט הראשון בכך שכמות הבדיחות ירדה לטובת יותר אקשן. זה עדיין כיף, רק בצורה אחרת. כמו ש"מת לחיות 3" עדיין מהנה, למרות שהוא כמעט ולא קשור לסרט הראשון בסדרה ומחליף מתח וקרבות פנים אל פנים בחידות ומרדפים בהילוך מהיר. RED 2 מנפח הכל, גם רמת הסיכון, גם כמות וגודל ההרס הסביבתי, גם מספר המשתתפים בכל סצנה (נראה שלאף אחד כבר לא אכפת מסודיות) וגם צד שבכלל לא קשור לאקשן, אלא דווקא לזוגיות.

בעוד בסרט הראשון, הרצון של פרנק לפגוש את שרה וההכרות שלה עם עולמו, היו חלק משני בעלילה, אבל כזה שמלמד לעומק על דמותו של פרנק, ב-RED 2 שרה היא דמות ראשית לכל דבר והסרט סובב סביבה לא פחות משהוא עוסק בפרנק. ליתר דיוק, הוא סובב סביב מערכת היחסים שלהם שעומדת למבחן כשפרנק לא לחלוטין יודע איך לשלב בינה לבין סודות מן העבר. שרה הופכת מדמות פסיבית, לאחת שבאמת משפיעה על הנעשה וגם אם אינה מסוגלת להנהיג מבצע חיסול סודי, או לתכנן פריצה למתקן שמור היטב, היא בהחלט דורשת לקבל חלק מהאקשן.

באופן מפתיע, זה עובד לטובת הסיפור. שרה הייתה אמורה להיות זו שתמשוך את פרנק לעבר החיים הנוחים ותרחיק אותו מהסכנה. זה תפקידה המקובל של בת הזוג של הגיבור. אלא שכאן, היא זו שיותר רוצה לחוש את האדרנלין. היא לא מכירה את האכזריות של הריגול הנגדי כמו פרנק ומרווין ועל כן, חושבת שדווקא יהיה כיף לשבור שגרה וכמה עצמות, רצוי של אחרים. עד שדברים כאלה קורים באמת ושרה קולטת עד כמה אין לה מושג איך זה לחיות את הדברים האלה על בסיס יומיומי. הסרט מציב בפניה את העובדות בצורה ישירה יותר ומתיחס לעלילת צל הלילה כמבחן לזוגיות.

מרבית השחקנים הבולטים של הסרט הקודם, חוזרים גם הפעם. ברוס ויליס ומארי לואיז פרקר כפרנק ושרה, ג'ון מלקוביץ' כמרווין, הלן מירן כסוכנת האנגליה ויקטוריה ובריאן קוקס כסוכן ה-ק.ג.ב שהפך לדיפלומט בכיר. יותר מכולם, נראה שקוקס ממש נהנה מהתפקיד. מצטרפים לצוות שלל פרצופים מוכרים יותר ופחות, כמו קתרין זיטה ג'ונס, דיוויד תיוליס וניל מקדונה בתפקידים משניים, אך משמעותיים. שניים שבולטים במיוחד לטובה הם אנתוני הופקינס וכוכב האקשן הקוריאני ביאנג-האן לי, שמצליח לשמור על מבט של רצח בעיניים גם בסצנות מבדרות להפליא.

האקשן, לשמו התכנסנו, מוצלח ומצטלם היטב. זה דבר אחד שנשמר מהסרט הראשון כמו שצריך. בעוד ההומור פחות שנון, הסיפור מסובך יתר על המידה (בשלב מסוים, רודפים אחרי פרנק שלושה אנשים במקביל) ומערכת היחסים בין פרנק ושרה תופסת הרבה יותר מקום, האקשן שודרג כמו שצריך. לא תמיד האפקטים אמינים, אבל הקטעים ה"מסורתיים", של מכות, יריות ודברים מתרסקים לתוך דברים, משובחים ועושים חשק לעוד. עד כמה שהסרט חוטא לפשטות של קודמו, הוא לפחות יודע לגרום לשחקנים בני חמישים-שישים פלוס להראות כמו מכונות הריגה מיומנות. לאנשים כמו ברוס ויליס והלן מירן יש בדיוק את הפרצוף בשביל סרט אקשן עם סטייל ומארי לואיז פרקר מותאמת לרגעים קומיים של חוסר נוחות. גם אם צריך טיפה להוריד ציפיות בכדי להנות מהסרט כמו שצריך, הוא עדיין מראה שאקשן זו אמנות. בעוד מרבית סרטי הפעולה בקיץ הנוכחי לוקים מבחינת סגנון ומודעות עצמית, RED 2 מראה שלא צריך להתחכם יותר מדי בשביל להיות פשוט מהנה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s