ביקורת: לצוד פילים

תמונה

אם הייתה לכם אפשרות ללהק לסרט שלכם שחקן בריטי ותיק כלשהו, את מי הייתם מלהקים? אם התשובה הראשונה שלכם היא כל אדם מלבד פטריק סטיוארט, גשו להיבדק. פטריק סטיוארט הוא אדם מרתק, בעל חוש הומור נפלא, קול רדיופוני, מנעד מגוון להפליא של דמויות אותן הוא יכול לגלם ויש לו אפילו תואר אבירות. הוא היה ב"מסע בין כוכבים: הדור הבא" וב"אקס-מן" וגם בגיל 73, מצליח להישאר רענן ומשעשע, יחד עם האצילות השייקספירית הנוטפת ממנו. משום כך, לא משנה מה אכתוב על "לצוד פילים", הסרט תמיד יוכל לנפנף בעובדה שמשתתף בו סר קפטן ז'אן לוק פיקארד פטריק פרופסור אקסבייר סטיוארט. זו בכל אופן תהיה נקודה לזכותו.

עוד לפני שסטיוארט נכנס לתמונה, הסרט מספר על יונתן, נער בעל אינטליגנציה גבוהה ובעיות חברתיות, שלהוריו אין כסף לשלוח אותו לבית ספר למחוננים. בעוד הוא נאלץ להסתפק במערכת לימודים שלא תאפשר לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו, כאשר היחידים שמכירים ביכולותיו הם הבריונים שמתעללים בו, יונתן מעביר לילה עם אביו, אחראי האבטחה בבנק. לאחר שהדגים את מערכת האבטחה החדישה שתכנן, לוקה האב בלבו ויונתן ואמו נותרים לבד. הבנק לא משלם פיצויים או מפעיל את הביטוח בגלל האותיות הקטנות בחוזה וחיוכו המלחיץ של מנהל הסניף, בטח לא תורם לאף אחד.

בלית ברירה, מגיע יונתן לבית אבות, לפגוש את סבו, אותו לא ראה מעולם. למעשה, הוא בכלל לא ידע שסבא שלו בחיים, כי אליהו הזקן הסתכסך עם בנו וכלתו עוד לפני שיונתן נולד. לאחר התחלה פושרת, מתחיל אליהו להתרגל לנוכחותו של הנכד ויונתן מבלה יותר ויותר זמן איתו ועם חברו לנשק לשעבר, ניק. באחד הימים, מופיע בבית האבות לורד מייקל סימפסון, שחקן אנגלי וגיסו של אליהו, שגם איתו התגלע סכסוך עמוק לפני שנים. ללא כסף, ללא חברים וללא משפחה יציבה, יונתן חושב על תכנית להשיג גב כלכלי, המערבת את שלושת הזקנים החדשים בחייו.

הבעיה הראשונה שעולה ב"לצוד פילים", נמצאת כבר בסצנות הראשונות. הוא לא יודע איזה סרט הוא רוצה להיות. הוא מתחיל עם כמה בדיחות, עובר לראיון מוקומנטרי על ארועי הסרט, הופך לדרמת התבגרות ונהיה שוב קומדיה על זקנים חסרי מנוח. בפעם הראשונה שרואים את יונתן בבית ספר, העריכה קופצנית ומקשה על מעקב אחר העלילה. בפעם הבאה, הסצנה איטית ונטולת קצב. ככה זה לכל אורך הסרט. חלק מהסצנות מהירות מכדי שיוכלו לבסס משהו על הרקע של הדמויות וחלק נמרחות בלי סיבה. לא תמיד ברורה מטרתה של סצנה, חוץ מלספר עוד בדיחה על זקנה, בעוד הרגעים הדרמתיים הם ברובם מאולצים מכיוון שאין שום הכנה לבואם. למעשה, העלילה עצמה מתפתחת בקפיצות לוגיות וחסר הסבר להחלטות שהדמויות מקבלות, או לשינויים קיצוניים בהתנהגות שלהן.

זה כבר מתקשר לבעיה הגדולה הבאה – התסריט. בעוד אני יכול לתת לרשף לוי קרדיט על יצירתיות בבימוי ובבחירת זוויות הצילום, זה נראה כמו תמונות יפות ללא מסגרת. הצלם ירון שרף עושה כהרגלו עבודה טובה, אבל התסריט של לוי שטחי והדמויות פשוט אומרות מה הן חושבות ומרגישות, ללא שמץ של עידון או רמיזה. הכל נמצא על פני השטח ולא נשארת שום נימה של מסתורין, מה שהופך את הדמויות עצמן לדי משעממות. כל הדרמה ביחסים בין אליהו ויונתן לשאר הדמויות, או העבר הלא פשוט של ניק, או המוזרות של לורד סימפסון, הכל פשוט נאמר בחדגוניות ואין שום תחושה שמישהו אולי מסתיר משהו שיתגלה בהמשך.

הליהוק של פטריק סטיוארט, כאמור, הוא ההשג הגדול של הסרט. התפקיד יועד במקור לג'ון קליז, שפרש מסיבות רפואיות, אבל במוצר הסופי, נדמה כאילו תפקיד הלורד נכתב במיוחד עבור סטיוארט. מייקל הוא שחקן שייקספירי כושל, עם תואר חסר משמעות פרקטית ושנאה לטרוריסטים יהודים, כפי שהוא מכנה את אליהו, ניק וחבריהם למחתרת. האמת היא שדי מוזר שהוא לוקח כל כך ברצינות ארועים שהתרחשו לפני יותר מ-65 שנה, אבל לא אומר כמעט דבר על הזמן שעבר מאז, במהלכו אחותו הייתה נשואה לישראלי מירושלים ששרף כל גשר שעלה עליו. בכלל, יש משהו אנכרוניסטי בסרט שמצד אחד מציג את הרכבת הקלה בירושלים ומצד שני, ילד עם נגן MP3 שכבר אינו נמצא בשוק. שלא לדבר על חוסר הנוחות מכך שעופר שלח מוצג בסרט כ"עיתונאי לשעבר" ולא כחבר כנסת.

כמו פטריק סטיוארט, גם הגריאטרים האחרים עושים עבודה טובה. ששון גבאי ומוני מושונוב הוזקנו בכדי לגלם את אליהו וניק והם בהחלט נשאבים לתוך התפקידים ועושים כמיטב יכולתם להתמודד עם התסריט הבנלי. חברי הצוות האחרים, לעומתם, פחות מוצלחים. גיל בלנק לא מעורר הזדהות בתור יונתן, שזו בעיה כאשר מדובר בדמות הראשית. יעל אבקסיס ותיקי דיין שכחו שהן ידעו פעם לשחק ורותם זיסמן-כהן, שחקנית טובה בסך הכל, מגלמת את הפרחה חסרת המודעות העצמית עם המחשוף הגדול שכולם מריירים עליה, כי זו דמות שלא מיצתה את עצמה עוד בשנות התשעים. משה איבגי בעיקר מעצבן בתור מנהל הבנק. הסרט נורא מתאמץ להפוך אותו לאיש הרע בסיפור, אבל הוא בסך הכל פקיד, די מעורר רחמים למען האמת, שיונתן לא מחבב מסיבות לגיטימיות, למרות שהוא לא באמת עושה שום דבר רע. הוא יותר אופורטוניסט מנבל והסרט לא כל כך מבין את ההבדל.

בסופו של דבר, לצוד פילים הוא תסריט גרוע שבוזבז על אנשים טובים. השחקנים הוותיקים עושים עבודה טובה, סר פטריק סטיוארט מלהיב ככל שניתן מהדמות המבולגנת שנכתבה עבורו ולפחות בצד הטכני (במיוחד הצילום והסאונד), הסרט עשוי ברמה גבוהה. רשף לוי הוא קומיקאי, כך שבלתי נמנע מצדו לשלב הומור מדי פעם. רוב הבדיחות חביבות ובמיוחד הפתיע אותי למצוא שתי בדיחות גיקיות להפליא שנדיר לראות בסרטים ישראלים. מצד שני, יש כמה רגעים שיותר מטרידים ממצחיקים ואומרים יותר על האופן הציני בו הכותב תופס את העולם, מאשר על הדמויות עצמן.

לוי הוא גם מחזאי ותסריטאי מוערך, אבל איכשהו, דווקא בקולנוע זה לא עובד לו. סרטו הקודם, "איים אבודים", סבל מאותם פגמים כמו לצוד פילים. הוא היה פשטני, עם דמויות חסרות עומק ועלילה שנראתה יותר כמו תקציר מאשר משהו שנכתב עבור סרט באורך מלא. מעט הסצנות בסרטו החדש שמציגות את יונתן בבית ספר, לא מובילות לשום מקום. יש שם קו עלילה אחד שנפתח ולא מתייחסים אליו יותר, לצד אחר שנסגר בצורה איומה ונוראה. גם דמויות הילדים כמו נלקחו כולן מסרט אמריקאי בן שלושים שנה ומתנהגות כאילו לא יצא בכל התקופה הזו אף סרט חדש על קשיים בבית ספר. בעוד הילדים תבניתיים וצפויים, המבוגרים טיפשים בצורה קלינית ועושים החלטות לא הגיוניות שמשרתות את הסיפור ותו לא. אפילו התגובה של יונתן להתקף שעובר אביו, או העובדה שהמשטרה לא נוכחת בהרבה סצנות בהן הייתה צריכה להיות מעורבת, אלה פרטים קטנים שעושים את הסרט לפחות אמין. המסר היחיד איתו יצאתי מלצוד פילים הוא שהאותיות הקטנות זה לא רק משהו שדופק אנשים שחותמים על חוזה. לפעמים הן מספקות תוכן חיוני להבנת המסמך ולצערי, בדיוק מזה לצוד פילים נמנע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s